חידת היגיון ס"ט

DoronModan

New member
חידת היגיון ס"ט

אני רואה שכאשר הייתי בחו"ל פורסמו שתי חידות יפות ע"י kabeemulo. חבל שבלי ציון מספר החידה. מכיוון שהחידה האחרונה שלי הייתה ס"ו, כעת מגיעה חידה ס"ט:
Virino kiu utiligas en produktejo

kvin literoj
 

kabeemulo

New member
תודה על המחמאות


 

kabeemulo

New member
כן, זה קצת מוזר לי:


לא הייתי מגדיר את uzino כ־virino kiu utiligas (שזה יכול להיות uzantino). אולי virino de utiligo או משהו כזה.
 

מיכי 10

Member
יש לי ניחוש.

(uzino (= fabriko

להסביר איך הגעתי אל מה שנראֶה לי כפתרון?
קודם כל תרגמתי לעברית: אישה, אשר משמשת כמקום ייצור. (יעני בית חרושת).

לפי ההנחיה שלך, דורון, כרמז לחידה הקודמת, החלטתי למצוא מילה נרדפת. נזכרתי ש-uzi נרדפת ל-utili.
ומכאן כבר היתה הדרך קצרה. fabriko הוא בית חרושת, וכנ"ל גם uzino, בו יש סיומת נשית ino-.

נכון
 

מיכי 10

Member
ובעיני החידה הזאת מאד מצאה חן, כי היא *לשונית, וכל אחד יכול

לפתור אותה, גם ללא ידע רחב בתולדות האספרנטו והאספרנטיסטים.
הייתי מסווגת אותה יותר בין משחקי מילים ושעשועי לשון, אולי.
 

Eldad S

New member
האם התשובה היא

uzino?
uzi = utiligi
ובסוף יש גם ino.
הסה"כ הוא "מפעל" - produktejo.
&nbsp
אני מתקדם, ויש סיכוי ממש טוב שממחר כבר אוכל להיות ליד מחשב הרבה יותר שעות מאשר בשבועיים האחרונים.
 

בוזוקיא

New member
האם produktejo זה מפעל?

ניסיתי לחשוב על החידה קצת אתמול ושום דבר לא עלה, וניסיתי עכשיו ושם דבר לא עלה...
אז לפני שאני ממשיך לחשוב פתאום שמתי לב שכדאי לוודא שבכלל תרגמתי את המילה produktejo כמו שצריך
 

DoronModan

New member
כן - אפשר לומר כך (+ תובנות על השימוש ב-ejo)

כמעט פתרת.
למיטב ידיעתי לא התייחדה ל'מפעל' המילה produktejo, אולי בגלל שיש מילים אחרות שמתארות אותה. למרות שמילולית אפשר להבין זאת כך, ואכן זו הייתה כוונתי...

לעומת המילה produktejo, המילה kafejo שמילולית מתארת כל מקום שבו שותים קפה, אך אם למשל נעשה פגישת אספרנטו אצלי ונשתה קפה, אי אפשר יהיה לקרוא לדירה שלי kafejo, כי המילה התייחדה ל'בית קפה'. (אולי כי אין מילה אחרת לבית קפה)
בקונגרסים מצמידים לפעמים שלט KINEJO לאחת הדלתות. המילה הזו התייחדה לבית קולנוע, ולא לכל מקום שבו סרט קולנוע, למשל בבית. אבל כשכותבים kinejo, כאילו כתבו 'קולנוע', וזה בסדר, כי להערכתי האישית, כאילו הפכו את האולם הזה לקולנוע למשך שבוע. כמו שיש אולם קולנוע באוניות תיירים מסוימות, וזה לא קולנוע רגיל בתשלום, אלא משהו דמוי קולנוע.

כנ"ל מילה כמו preĝejo שזה מילולית 'מקום תפילה', התייחד לכנסייה. אין מילה אחרת ל'כנסייה'. אם רוצים לומר בית כנסת זה דווקא לא יהיה preĝejo אלא sinagogo, ומסגד =moskeo. מקדש = templo. (מעניין אותי אם האספרנטיסטים ההודים אומרים mandiro, שכן המילה בהינדי למקדש היא [man'dir], ועוד אני תוהה, אם המילה ההינדית mandir שהיא מאוד מקובלת, חדרה גם לשפות הודיות אחרות, ומיכל ודאי תוכל לוודא זאת בצינורות המיוחדים שלה).

ואפרופו preĝejo, סיפור אישי טרי. בשדה התעופה הבינ"ל של מומבאי, בדיוק לפני שבוע, היה לי זמן ורציתי קצת למדוט ולנוח מההמולה של אחד ה"נתבגים" ההומים בעולם, וראיתי שלט שמוליך ל-prayer room. מצא חן בעיני הניסוח האוניברסלי. חשבתי, שהודו מדינה עם כל כך הרבה דתות, מאפשרת לבני כל הדתות לקיים בחדר הזה, כל אחד את הפולחן שלו. כשהגעתי ל'חדר התפילה' הזה, הבנתי שהחדר הזה מסגד לכל דבר. היו שם שטיחי תפילה וספרי איסלאם, ושני אנשים לבושים בגדים איסלאמיים שישנו על השטיח (לצד אחד מהם נח ספר תפילה בערבית). לא היו שם שום ספרי תפילה או סממנים אחרים של דתות אחרות. כשהגעתי לתחנת הביניים בשדה התעופה בטורקיה, הבחנתי בשלט masjid (מסגד). שם כבר לא היה כתוב 'חדר תפילה'.
כלומר, ה-preĝejo בהודו היה כמו באספרנטו, כלומר יוחד לדת מסוימת, ואילו בטורקיה לא השתמשו במילה הזו אלא במילה המפורשת 'מסגד'. בשני המקרים לא השתמשו במילה כללית לבטא דבר כללי.
 

kabeemulo

New member
תיקון קטן:

preĝejo זה לא רק כנסיה, בית כנסת זה אכן sinagogo אך אפשר לומר גם juda preĝejo, וכן יש מלה ספציפית לכנסיה: kirko
 

kabeemulo

New member
על סמך מה אתה קובע שזה לא מקובל?

אני נתקלתי הרבה פעמים בכל הצורות שהזכרתי בהודעה לעיל.
&nbsp
עכשיו בדקתי ב־ReVo, ושם preĝejo מוגדר להיות Konstruaĵo aŭ loko en kiu oni preĝas, ויש שם הפניות גם ל־kirko (שמוגדר Kristana preĝejo, destinita por liturgiaj diservoj), ל־moskeo (שמוגדר Islama preĝejo) ול־sinagogo (שמוגדר Juda preĝejo).
&nbsp
האם יש לך מקור שאומר ש־preĝejo זה רק כנסיה, או שהשימוש ב־preĝejo בשביל מסגד או בית כנסת איננו מקובל, או שהשימוש במלה kirko איננו מקובל?
 

DoronModan

New member
אני אומר זאת כדובר אספרנטו

בתור הגדרה מילונית אפשר כמובן לקבל את juda preĝejo, ואת kirko, אבל בפועל אנשים, כולל אותי, לא מכירים את המילה kirko ובוודאי לא משתמשים בה. בוודאי שלעולם לא אגיד En la juda novjaro oni iras al la preĝejo. זה נשמע לי גחוך.
 

kabeemulo

New member
אני דוקא כן נתקלתי במלה kirko בשימוש בפועל,

ולי לא נשמע מגוחך להגיד על יהודים הם הולכים ל־preĝejo (אם כי כנראה באופן טבעי אני עצמי הייתי אומר sinagogo).
&nbsp
אבל מה שאתה ואני מכירים או לא מכירים או נשמע לנו או לא נשמע לנו לא באמת אומר. מתוך הכרתי בזה שמה שנראה לי שאני יודע זה סוביקטיבי הלכתי ובדקתי במלון, והמלון די אישר את דברי. אם אתה רוצה לטעון אחרת יהיה נחמד אם תוכל למצוא גם אתה מקור יותר אוביקטיבי
 

DoronModan

New member
דווקא דברים כאלה לא מוצאים במילון

אלא בשימוש בפועל. ייתכן שאותו אחד שאמר kirko הוא אספרנטיסט גרמני שפשוט עשה תרגום ל-Kirche כי הוא לא ידע שמקובל לומר preĝejo.
 
למעלה