קצתיקונים והשלמות (בהעדר ד"ר רייטר)
תחנת ת"א דרום נפתחה בתחילת שנות ה-70 (לו"ז הרכבת מ-69 עדיין מראה את התחנה הישנה מבית הדר) לייד בי"ס הולץ ולייד שכונת מגורים שלווה מדרום לקריית שלום שהפכה בימינו לאי-תנועה בתוך האיילון. האוטובוסים ששרתו אותה היו שלוחה של קו 1 (בימים שעוד לא נכנס לחולון) וכן קו 41 באחד מגלגוליו (הוא נסע לשכ' התקווה ומשם חזר לתחנה המרכזית וליפו). עבור התל-אביבים היה אז השימוש ברכבת לירושלים או לבאר שבע מעשה של נאמנות לרכבת הגובל בהקרבה - פשוט לקח המון זמן להגיע לשם גם ברכב פרטי (עוד לא היו נתיבי איילון כאמור). כבר בשנות השמונים הוחלט לסגור את התחנה מחמת מיעוט נוסעים ולהוציא את הקו לירושליים מתחנת ארלוזורוב (דרך בני ברק וראש העין) אבל בשלב מסויים (ד"ר רייטר - תאריך ושעה במטוטא!) התמנה לרכבת מנכ"ל חדש, האלוף (מיל.) בר-כוכבא ז"ל, אשר פסק ברוח ההדר הבית"רי כי גם תחנת תל-אביב דרום היא חלק מארץ ישראל - וחידש משם את תנועת הרכבת לירושלים. למרבה המזל הקו של האיילון הושלם שנים (אחדות?) אחר-כך מה שהפך את התחנה למיותרת מבחינת תנועת נוסעים.
קצתיקונים והשלמות (בהעדר ד"ר רייטר)תחנת ת"א דרום
הנה הסיפור, או לפחות אותם חלקים ממנו שידועים לי. התחנה הזו הוקמה כשעוד לא היתה מסילה שחוצה את ת"א, והמסילה שהיתה נכנסת לת"א ומגיעה עד יפו פורקה בקטע מיפו ועד הנקודה של רכבת דרום. התחנה הפכה להיות מקום יציאת הרכבות מת"א לירושלים, רחובות ובכלל לכיוון דרום. הריחוק של התחנה ממרכז העיר גרם למיעוט נוסעים ברכבת (שגם כך היתה פחות פופולרית אז). גם הארכה של חלק מנסיעות קווים 4 ו-5 עד התחנה וממנה לא עזרה. התחנה נסגרה כשנבנתה המסילה שחוצה את ת"א דרך נתיבי איילון, ואז עברה תחנת המוצא של הרכבות לדרום לתחנת ארלוזורוב. היום אין טעם לפתוח מחדש את התחנה בגלל שיש בסמוך (ובמיקום הרבה יותר טוב - ליד תחנה מרכזית) את תחנת ההגנה.
תחנת ת"א דרום נפתחה בתחילת שנות ה-70 (לו"ז הרכבת מ-69 עדיין מראה את התחנה הישנה מבית הדר) לייד בי"ס הולץ ולייד שכונת מגורים שלווה מדרום לקריית שלום שהפכה בימינו לאי-תנועה בתוך האיילון. האוטובוסים ששרתו אותה היו שלוחה של קו 1 (בימים שעוד לא נכנס לחולון) וכן קו 41 באחד מגלגוליו (הוא נסע לשכ' התקווה ומשם חזר לתחנה המרכזית וליפו). עבור התל-אביבים היה אז השימוש ברכבת לירושלים או לבאר שבע מעשה של נאמנות לרכבת הגובל בהקרבה - פשוט לקח המון זמן להגיע לשם גם ברכב פרטי (עוד לא היו נתיבי איילון כאמור). כבר בשנות השמונים הוחלט לסגור את התחנה מחמת מיעוט נוסעים ולהוציא את הקו לירושליים מתחנת ארלוזורוב (דרך בני ברק וראש העין) אבל בשלב מסויים (ד"ר רייטר - תאריך ושעה במטוטא!) התמנה לרכבת מנכ"ל חדש, האלוף (מיל.) בר-כוכבא ז"ל, אשר פסק ברוח ההדר הבית"רי כי גם תחנת תל-אביב דרום היא חלק מארץ ישראל - וחידש משם את תנועת הרכבת לירושלים. למרבה המזל הקו של האיילון הושלם שנים (אחדות?) אחר-כך מה שהפך את התחנה למיותרת מבחינת תנועת נוסעים.