חייבת להגמל

חייבת להגמל

הי, גם לי זו פעם ראשונה כאן. אני בקשר שעושה לי ממש רע. חייבת להגמל ממנו, וצריכה עזרה. ניסיתי בעבר ונכשלתי. כל פעם חזרתי חזרה ובדיעבד המצב רק החמיר. היום הקשר הזה פוצע אותי ומכאיב לי. אני חייבת לאסוף כוחות ולברוח, לברוח, לברוח ולהמשיך לברוח. בלי לסובב את הראש, בלי להתמלא פתאום ב"תובנות חיוביות" ואופטימיות שאולי שווה שוב לנסות, שאולי הכל רק בראש שלי. עמוק בפנים אני יודעת שמה שקורה הוא רע, ואיך שאני מרגישה זו זוועה שחייבת להפסק. יכול להיות שהוא בן אדם אחלה, כבן אדם. אבל המצב, כמצב הוא קסטרופה. אלוהים, תן בי את הכוח להמשיך לברוח. צריכה עזרה.
 

Betterfly

New member
שלום לך ../images/Emo13.gif

מה קורה מבחינת המצב? האם הגעת להחלטה להפסיק את הקשר? תראי.. קשר שעושה לך רק רע... רצוי לחתוך לחלוטין. האם את חושת שאת בשלב שאת מסוגלת לחתוך? או נכון יותר, מה יעזור לך לחתוך את הקשר הזה? אילו כוחות נפש את מצפה למצוא שיסייעו לך בכך?
 
שלום גם לך

בוקר טוב, את המילים הקשות האלו כתבתי אתמול בלילה כשהרגשתי שהכאב מפלח את ליבי בעוצמות חזקות. ניתקתי בשעתו את הקשר מספר פעמים. הפעם האחרונה הייתה כחודשיים וחצי- וזה היה מאוד קשה. הקשר חודש, והבטחתי לעצמי הפעם לנסות לתת לזה מספיק זמן להתייצב, להפסיק לזגזג, לנסות לבנות קשר ששומר על שפיות, וללכת עם זה תקופה רצופה של שלושה חודשים לפחות. הבעייה שמבחינתו איני יודעת איפה הדברים עומדים. מאז שחודש הקשר, הוא הרבה יותר מסוייג ממני, קריר . איני יודעת אם זה בגלל שהוא נזהר ממני ופוחד שוב להפגע, או שפשוט, כמה שזה קשה לי לחשוב, נמאס לו ממני. אני בקושי מאוד גדול להחליט איך להתקדם. ההתלבטות הזו מאוד מנהלת אותי ומשפיעה עלי לרעה. אני חייבת לציין שבגלגולים הקודמים היו "התלבטויות" אחרות שהסחו את דעתי מאוד. וכרגע אני פשוט מרגישה מאוד אומללה.
 

Betterfly

New member
בוקר טוב

תראי... בואי נסתכל על העובדות לאשורן, טוב? את אומללה. כתוצאה ישירה מהקשר וממה שסובב אותו (ניתוקים וחזרות). האם גם בעבר אמרת לעצמך שעלייך לשנות משהו בהתנהגותך בקשר וזה לא עבד? קחי את כל הממצאים, חברי אותם, ונסי להבין האם הקשר מעכב אותך בחיים או מקדם אותך, האם הוא תורם למצב רוחך ולמצבך הנפשי או לא והאם לא הגיע הזמן לעבור הלאה (אחרי שמיצית את כל דרכי הפעולה האפשריות, מה שלא נדרש, אגב, מן הסתם בשביל להבין שקשר מסוים אינו יכול להתקדם). אני יכולה לנחש מהי התשובה... אגב, אני חייבת לציין שזה מאוד מזכיר לי את הקשר שלי. הייתי חוזרת לקשר, כמה ימים של כיף ואז הוא היה מתחיל להתמוסס, רוצה פחות ופחות, התחלתי כנראה להעיק יותר ויותר ואז הייתי נכנסת לאומללות המוכרת שוב. במקרה שלי, הפסיכולוגית שלי ועוד אנשים ממש פקחו את עיניי- הפסיכולוגית שלי אמרה לי שזה משהו שהיא לא אמרה מעולם או אמרה ממש פעמים ספורות לפני כן למישהו, כי היא לא נוטה להתערב בצורת ייעוץ מה לעשות בקשרים וכדומה אלא נותנת לכל אחד את החופש והזמן שלו- אבל במקרה שלי הקשר הורס אותי פשוטו כמשמעו ואני חייבת לדעתה לנתק.
 

Betterfly

New member
בוקר טוב

תראי... בואי נסתכל על העובדות לאשורן, טוב? את אומללה. כתוצאה ישירה מהקשר וממה שסובב אותו (ניתוקים וחזרות). האם גם בעבר אמרת לעצמך שעלייך לשנות משהו בהתנהגותך בקשר וזה לא עבד? קחי את כל הממצאים, חברי אותם, ונסי להבין האם הקשר מעכב אותך בחיים או מקדם אותך, האם הוא תורם למצב רוחך ולמצבך הנפשי או לא והאם לא הגיע הזמן לעבור הלאה (אחרי שמיצית את כל דרכי הפעולה האפשריות, מה שלא נדרש, אגב, מן הסתם בשביל להבין שקשר מסוים אינו יכול להתקדם). אני יכולה לנחש מהי התשובה... אגב, אני חייבת לציין שזה מאוד מזכיר לי את הקשר שלי. הייתי חוזרת לקשר, כמה ימים של כיף ואז הוא היה מתחיל להתמוסס, רוצה פחות ופחות, התחלתי כנראה להעיק יותר ויותר ואז הייתי נכנסת לאומללות המוכרת שוב. במקרה שלי, הפסיכולוגית שלי ועוד אנשים ממש פקחו את עיניי- הפסיכולוגית שלי אמרה לי שזה משהו שהיא לא אמרה מעולם או אמרה ממש פעמים ספורות לפני כן למישהו, כי היא לא נוטה להתערב בצורת ייעוץ מה לעשות בקשרים וכדומה אלא נותנת לכל אחד את החופש והזמן שלו- אבל במקרה שלי הקשר הורס אותי פשוטו כמשמעו ואני חייבת לדעתה לנתק.
 
את יודעת מה הבעייה..

הבעייה היא שבן האומללויות, יש מין כזה היי חזק. מין כיף אדיר שהאהבה הזו מוציאה ממני, שמחה גדולה, יצירתיות, התלהבות. אני הכי פוחדת בעולם שזה לא יהיה לי יותר. זה כאילו בחירה בין נדנדה רגשית על חסרונותיה ויתרונותיה לבין שממון יציב ריקני ו..מפחיד.
 

Betterfly

New member
כל כך מוכר...

כמו שאני רואה את זה, צריך למצוא יציבות בחיים הרגשיים שאין לה מקור חיצוני אלא פנימי. אולי לעת עתה לוותר על הנדנדה הזו ולהתחיל בשיקום עצמי. זה מה שאני עשיתי- וויתרתי. אני מרגישה את שיא הריקנות ועכשיו מנסה לבנות את היציבות והתחושה הטובה. לא קל אך שווה.
 

Betterfly

New member
וחוץ מזה

אני לא יודעת באיזה שלב אתם בקשר, אבל יכול מאוד להיות שלאותו אדם יימאס בזמן זה או אחר ואז תישארי ממש ללא כלום. לא שווה להפסיק את זה כשזה עוד באיבו?
 
את נורא צודקת..

אני חושבת כבר כמה שעות ובוכה ויודעת שזה מה שצריך לעשות... וכן, גם כדי אולי לשמור על הזיכרון האחרון העוד חיובי. בשביל שנינו. החג בפתח, ואני צריכה להתאזן כדי להיות עם משפחתי. אני בטוחה שעוד נדבר, תודה. עזרת לי מאוד. חג שמח
 

Betterfly

New member
אין על מה...

בכל בחירה שתעשי הלוואי ותתחזקי ותביני שיש לך כוח פנימי שאת צריכה ללמוד לנצל אותו ולשמור עליו. לא משנה עד כמה הניתוק קשה, זה אפשרי ומשם ממשיכים לאט לאט. שיהיה גם לך חג שמח.
 
היי נורית, צהריים טובים

המון תודה על ההתענינות. אני קוראת את התכתובת שכאן, וקצת מחייכת לעצמי על התנודות החזקות שהיו בי מאז שכתבתי שורות אלו. אז ככה. כמו שהזכרתי, מדובר בקשר שמתנדנד לעיתים קרובות. כרגע חזרנו באופן פורמלי, אך מה שטלטל אותי, ומכאן השורות הכואבות והאומללות, זה האם נשארה הלהבה? לאחר מכן באו עוד יומייים שהרגשתי שכן, וגם קצת התחזקתי מבפנים, ואז באותי מידה שהייתי אומללה, חשתי בשמחה ואושר מאוד גדול. ואתמול שוב הגיע עוד ענן. האמת שאני כבר עייפה מזה. לא יודעת אם העננים נוצרים כתוצאה מהגנות ופחדים להפגע, או מכך שבאמת הלהבה דעכה. זה כבר מעייף אותי לברר, מוציא ממני כפיתיות שאיני רוצה אותה. היא לא בריאה לי. אני מנסה להקדיש את כל כוחותי לנוע קדימה, באופן ממוקד, אל שמחה פנימית, עקבית, אל מציאות אמיתית בריאה שרוצה ליצור לעצמי. והמון תודה שיש עם מי לדבר. אני זקוקה לזה. וכמה צבעים יפים יש בשם שלך, נורית הדרי...
 
תודה....

אני מנסה להבין היכן את, ולא מצליחה. מה את מקבלת מהקשר? מה יש לך שם? מה את רוצה ממנו? מה בכלל את רוצה מקשר? אני לא מבינה כלום בלהבות חוץ מזה שהן מסוגלות להיות קטלניות....
 
היכן אני?

תראה זה מתחלף. בשנייה הזו כרגע. אני עם עצמי, סיימתי לעשות עבודה מצויינת במחשב, כמיטב יכולותי, ואני מרגישה שאני לא צריכה אף משענת ואף קשר מיותר בשביל להרגיש טוב. אני גם חושבת שהתשובה מצוייה בדמעות שלי שצצות לעיתים קרובות. קשר מגורם לי לכל כך הרבה כאבי ראש - הוא בעייתי. נקודה. וכל התנדנדות לכיוון אחר, היא מיותרת וחסרת טעם. ותזכירי לי את זה,בבקשה, כשאגיע לכאן רגשית מדי...ומספרת סיפורים אחרים. תודה מראש, אוהבת את החיים.
 
בעיקר , מה ששאלתי אותך ולא ענית...

מה את רוצה מקשר? כמה ממה שאת רוצה את מקבלת בקשר הזה? מה גורם לך לחוש חסרת שליטה לרגע אחד ומלאת כוח ברגע אחר? מהי הסתירה בין עבודה מעולה במחשב ובין קשר ? בקיצור הכל...
 
הכל, הכל???

אז ככה: נכון לעכשיו: 1.אני לא רוצה כבר כלום מהקשר. רוצה שההשפעה של הקשר והאי קשר כבר תחלוף. רוצה שהדיבוק הזה ייצא כבר מנשמתי. 2.החוסר שליטה לעומת הכוח: הכוח:- הזמן הקשר, התחושה שאני נאהבת ואוהבת מלתה אותי בהרבה שמחה וקלילות ונתנה לי המון כוח לחיים היומיומיים, הוציאה ממני הרבה יצירתיות שאני צריכה לעבודתי, גם פרגון ועידוד שקיבלתי. החוסר שליטה: מגיע ברגעים של אשמה פנימית, ולאחרונה במצבי קנאה, חוסר האמון והידיעה מה קורה מאחורי גבי משגעים אותי, ואז אני ממש נחלשת ומתחילה להרגיש במין כפיתיות פנימית כזו. . וכאמור, מתפללת לריפוי.
 
או קי

יש לך קשר עם גבר בוגדני, הבנתי נכון? מה שלא מסתדר לי זו האשמה .. אם את ממשיכה להפגש איתו או לדבר איתו הדיבוק לא יצא מנשמתך. לכל היותר הוא יעבור דירה.
 
למעלה