אז מה לעשות?
לשבור את המחשב? ובכלל מה זה לאהוב באופן ממכר, לבין לאהוב באופן לא ממכר? בכל אהבה יש משו מושך, מושך מאוד, זה כל הקטע... ובכלל, ככל שאני מרבה לחשוב אני נוטה להאמין שאני נמצאת במין צומת דרכים של קשר שצריך להגמר, עם או בלי דיבור זה לא העניין, אלא פשוט להיות פחות מרכזי ומשמעותי, מהסיבות שהוא צריך להסתיים, כיוון שאסור שהוא יעמיק עוד יותר. זה תהליך, איטי כואב וממושך, וזה שאני מדברת כאן ושואלת שאלות זה חלק מהתהליך הפרידה הכואב והטבעי. אני מסכימה שאם אשאר במצב הזה עד אין סוף, אז אוכל להגיד שאני במצב כפייתי פתולוגי. אני עושה ככל שביכולתי לצאת מהמערבולת הזו, ולסיים את התהליך. וכן, כשאני גם מחוזקת יותר. ובמהרה. ולגבי המחשב? גם שם אני בתהליך צמצום רציני. שזאת גם בעצם עוד פרידה ממעגל חברתי נוסף שהיה לי.