נגה מקבלת תשובה
אמנם עברו 4 ימים, אבל קודם לכן לא היתה אפשרות לעשות חיפוש בתפוז, ואני צריכה חיפוש כדי ללמוד את המקרה ולתת לך תשובה נכונה.
עכשיו הצלחתי לעשות חיפוש, אז אני עונה לך במדויק:
הסיפור לא התחיל מהגבינה הצהובה ואין בעיה עם גבינה צהובה.
בכל אופן, כל מזון הוא בעצם אינדיבידואלי. יש אנשים שלא מסוגלים לאכול חסה, ויש אנשים שחסה זה האוכל שעובר להם הכי טוב.
הסיפור המסוים הזה התחיל מסגירת טבעת חזקה מידי וירידה מאוד מאוד מאוד מהירה וקיצונית. כמובן שזה גרר נעילות ובעיות שחייבו פתיחות גדולות ולא הדרגתיות.
אני לא יכולה להגיד לך מה בדיוק בדיוק קרה לוושט, לגוף ולטבעת המסוימים האלה, ומתי זה קרה ולמה גרם מה שקרה וכו'. אף אחד לא נביא.
אבל אני יכולה להגיד לך בוודאות גמורה, שאם סוגרים חזק מידי ומתנהלים בניגוד להדרכה שלי בפורום ובאתר "טבעת", מזמינים צרות. ואי אפשר לדעת מתי יגיעו הצרות ואיזה צרות ובגלל מה בדיוק.
וגם כשמגיעות הצרות, חובה להתייעץ מיד כשהן מתחילות ואפילו אם יש ספק (ולא לסחוב אותן שבועות וחודשים, שזה תחביב שיש להרבה מנותחי טבעת...), כדי לפתור אותן בדרך הכי טובה ובריאה, וכדי שהצרות יהיו הכי קטנות שאפשר. צרות שמושכים אותן לא נפתרות מאליהן אלא מחמירות ומחמירות, ואז הפיתרון שלהם כבר יותר מסובך בהרבה, ולא בריא, ומזמין כשלעצמו צרות נוספות, וחוזר חלילה, ומעגל קסמים וכדור שלג ומה שאת רוצה.
אז נכון שלכל מצב יש המענה הנכון, גם לצרות שהסתבכו ולכדורי שלג אימתניים. אבל לכתחילה חשוב מאוד להבין למה מניעת הצרות מראש זה המתכון להצלחה בטבעת. והדרך למנוע זה התנהגות נכונה והתייעצות בכל ספק קטן. ומי שמתבייש להתייעץ - לכתוב ולטלפן - בעצם מתבייש לקחת אחריות בוגרת על למנוע צרות.
(ואגב, גם אם נניח מישהו התייעץ ודיברו אליו לא יפה, לא צריך להתגרש. התייעצתי בפורום חתולים, ענו לי מידע חשוב, וגם קיבלתי שטיפה קרה שאני "פויה". אז מה קרה? מת העולם? אחרי חודשיים הייתי צריכה מידע אחר, אז התייעצתי שוב. ושוב ענו לי מידע חשוב. לא חייבים לריב. אפשר למחול על הכבוד, ולהמשיך להתייעץ. זה הבריאות שלך/של החתול היקר לך, ואתה צריך מידע, אז אל תעניש את עצמך...).
למה מזון נתקע במעבר? אם המעבר צר כי הטבעת סגורה חזק, אז יכולה להיות קליפה של מאכל או משהו קשה שיושבים על המעבר כמו מכסה או על חצי מעבר (כי נדבק לדופן המעבר או משהו כזה), ואז אי אפשר לשתות או לאכול. אז צריך לשחרר ע"י דחיפה (פנימה עם השתייה והבייגלה שמיניות עגול, או איזה קרנץ' אחר, או גרעינים לבנים, ו/או החוצה עם הקאות). בדרך כלל זה מצליח.
ואם באופן נדיר לא מצליחים, אז צריך לפתוח את הטבעת קצת, המעבר גדל והחתיכה משתחררת מאליה (בודקים את זה באמצעות שתייה אחרי הפתיחה, כדי לוודא שהכל השתחרר. כי אם לא מספיק אז מיד צריך לפתוח עוד ועוד עד שישתחרר).
ירקות עלים, קליפות של פירות וירקות, ומלון - זה המקרים היותר נפוצים של "נתקע וחוסם". אבל רוב המנותחים לא נתקלו בבעיה של "נתקע" ולא נאלצו להשתמש ב"קוקטייל המדהים", כך שאין סיבה להימנע מאכילת מלון, ירקות עלים וקליפת הפרי, כדי למנוע סיכון נורא קטן. רק מי שזה כבר קרה לו, צריך אולי להבא להיזהר יותר.
בכל אופן מלון כדאי במיוחד להקפיד לבלוע אחרי הרבה הרבה לעיסה. המלון הופיע כבר בכמה וכמה מקרים.
לפעמים אנשים מדברים על נתקע לא מהסוג הזה, של מאכל תקוע במעבר ולא משתחרר, אלא נתקע במובן של לא עובר. אכלתי, ויש עומס גדול בפאוצ' לפני הטבעת, והאוכל לא עובר פנימה גם אחרי כמה זמן, אז אני חייב להקיא כדי לשחרר. זה קורה כשאוכלים יותר מידי בבת אחת, כשלא משתמשים בטכניקות האכילה הנכונות (שתייה לפני אכילה, הפסקה באמצע האכילה, ביסים ראשונים קטנים וללעוס הרבה הרבה), כשאוכלים מהר מידי, וכמובן כשהטבעת סגורה חזק מידי.
עם הרופאים במיון יש בעיה גדולה. יש להם סיבות (שאינן הבריאות שלנו) לרצות לפתוח יותר ממה שצריך, ואנו צריכים לדאוג שיפתחו לנו את מה שצריך ולא יותר מידי ולא פחות מידי.
אבל הרופא לא יכול לפתוח כמה שבא לו אם הפציינט לא מסכים. הוא צריך להגיע להסכמה עם הפציינט ולעשות רק מה שהוסכם, כי השאיבה של הנוזל זו פעולה כירורגית, ואני לא מקנאה בכירורג שיעז לשקר למטופל ולפתוח יותר ממה שסוכם. הוא יכול לשכנע אותו, לשטוף לו את המוח, לסרב לטפל בו, אבל לא יכול לעשות מה שבא לו אם לא שהמטופל מסכים.
לכן אני מבקשת להתייעץ, לטלפן, ללמוד איזה בתי חולים עדיפים ולאילו לא להתקרב בכלל (תל השומר, רמב"ם), להתקשר לבית החולים כדי לדעת מראש אם יש מדיניות לפתוח רק 1/2CC ויש מי שיעשה את זה כרגע. והכי הכי חשוב: להימנע ממצבי חירום בכל מה שאפשר (ע"י התנהגות מונעת וטיפול בבעיות לפני שהן הופכות לחירום),
וכמו כן צריך להבין משהו חשוב: הרופאים לא מבינים את מה שאני מלמדת. הלמידה שלי נעשתה מהרבה שנים ניסיון בשטח עם הרבה מנותחים של כל הרופאים (ומבוססת על עיקרון שקילת סיכונים זה כנגד זה והתנהגות מונעת מראש), ואילו הכירורגים במיון וגם במרפאות מכירים את הכללים שהם למדו בבריאטריה, האינטרסים והעקרונות שלהם, וניסיונם עם מנותחיהם. יש חילוקי דעות בין הכירורגים ומדיניות שונה בין בתי החולים. יש אינטרס לא לקחת סיכון מבחינת ביה"ח, ולא יודעים שמסכנים את איכות החיים עם הטבעת בעתיד. לא מעניין אף כירורג מה אני חושבת. כל עוד אין הוכחה רפואית, מבחינתו העובדות שראיתי בשטח לא קיימות.
הכירורג במיון לא מעניין אותו הדיאטה שלך, או היציבות העתידית של יכולת האכילה שלך עם טבעת. הוא לא רוצה לקחת גם סיכון קטן, הוא רוצה לפתוח כמה שיותר. אז ברור שאני לא אגיד לך למות מהתייבשות רק אל תסעי לתל השומר. אלא כל עוד את לא מתה, ויכולה לנסוע לבית חולים אחר, או לשכנע שיפתחו פחות, או בכלל למנוע טיפול חירום - מובן שכך אני ממליצה.
ומבקשת שתתייעצי (ותפרטי את הבעיה), כדי שאלמד אותך בכל מקרה ומקרה כמה נכון לפתוח, שלא יהיה יותר מידי ולא פחות מידי (ובמשך הזמן, כבר תדעי מהניסיון).
והדבר הכי חשוב בעולם: ניתוח טבעת עושים רק אצל ד"ר אבינוח (בעיקר היום), אבל לא שומעים לשטויות שהוא עלול להגיד בנוגע להתנהלות עם הטבעת ולתזונה, ולא לשטויות שנאמרות במסדרון ההמתנה שלו ע"י "מנותחים בעלי ניסיון". הם בעלי ניסיון בצומות, בעינויים, בתת תזונה, בנזקים בלתי הפיכים, בהפרעות חשיבה ובטירוף - זה הניסיון שלהם והם מלמדים איך להגיע לשם. כל "עצה" ממקורות אלה צריכה להיבחן היטב פה בפורום או בטלפון איתי. וכמובן, הידע הבסיסי בתזונה שצריך להיות לכל אחד, והיגיון פשוט של כל אדם שפוי כללית - צריכים לגרום לנו לחשוד בעצות מתמיהות, גם אם הן נאמרות מפי המנתח הכי נערץ וגאון בעולם, ואפילו מפיו של נשיא המדינה.
אמנם עברו 4 ימים, אבל קודם לכן לא היתה אפשרות לעשות חיפוש בתפוז, ואני צריכה חיפוש כדי ללמוד את המקרה ולתת לך תשובה נכונה.
עכשיו הצלחתי לעשות חיפוש, אז אני עונה לך במדויק:
הסיפור לא התחיל מהגבינה הצהובה ואין בעיה עם גבינה צהובה.
בכל אופן, כל מזון הוא בעצם אינדיבידואלי. יש אנשים שלא מסוגלים לאכול חסה, ויש אנשים שחסה זה האוכל שעובר להם הכי טוב.
הסיפור המסוים הזה התחיל מסגירת טבעת חזקה מידי וירידה מאוד מאוד מאוד מהירה וקיצונית. כמובן שזה גרר נעילות ובעיות שחייבו פתיחות גדולות ולא הדרגתיות.
אני לא יכולה להגיד לך מה בדיוק בדיוק קרה לוושט, לגוף ולטבעת המסוימים האלה, ומתי זה קרה ולמה גרם מה שקרה וכו'. אף אחד לא נביא.
אבל אני יכולה להגיד לך בוודאות גמורה, שאם סוגרים חזק מידי ומתנהלים בניגוד להדרכה שלי בפורום ובאתר "טבעת", מזמינים צרות. ואי אפשר לדעת מתי יגיעו הצרות ואיזה צרות ובגלל מה בדיוק.
וגם כשמגיעות הצרות, חובה להתייעץ מיד כשהן מתחילות ואפילו אם יש ספק (ולא לסחוב אותן שבועות וחודשים, שזה תחביב שיש להרבה מנותחי טבעת...), כדי לפתור אותן בדרך הכי טובה ובריאה, וכדי שהצרות יהיו הכי קטנות שאפשר. צרות שמושכים אותן לא נפתרות מאליהן אלא מחמירות ומחמירות, ואז הפיתרון שלהם כבר יותר מסובך בהרבה, ולא בריא, ומזמין כשלעצמו צרות נוספות, וחוזר חלילה, ומעגל קסמים וכדור שלג ומה שאת רוצה.
אז נכון שלכל מצב יש המענה הנכון, גם לצרות שהסתבכו ולכדורי שלג אימתניים. אבל לכתחילה חשוב מאוד להבין למה מניעת הצרות מראש זה המתכון להצלחה בטבעת. והדרך למנוע זה התנהגות נכונה והתייעצות בכל ספק קטן. ומי שמתבייש להתייעץ - לכתוב ולטלפן - בעצם מתבייש לקחת אחריות בוגרת על למנוע צרות.
(ואגב, גם אם נניח מישהו התייעץ ודיברו אליו לא יפה, לא צריך להתגרש. התייעצתי בפורום חתולים, ענו לי מידע חשוב, וגם קיבלתי שטיפה קרה שאני "פויה". אז מה קרה? מת העולם? אחרי חודשיים הייתי צריכה מידע אחר, אז התייעצתי שוב. ושוב ענו לי מידע חשוב. לא חייבים לריב. אפשר למחול על הכבוד, ולהמשיך להתייעץ. זה הבריאות שלך/של החתול היקר לך, ואתה צריך מידע, אז אל תעניש את עצמך...).
למה מזון נתקע במעבר? אם המעבר צר כי הטבעת סגורה חזק, אז יכולה להיות קליפה של מאכל או משהו קשה שיושבים על המעבר כמו מכסה או על חצי מעבר (כי נדבק לדופן המעבר או משהו כזה), ואז אי אפשר לשתות או לאכול. אז צריך לשחרר ע"י דחיפה (פנימה עם השתייה והבייגלה שמיניות עגול, או איזה קרנץ' אחר, או גרעינים לבנים, ו/או החוצה עם הקאות). בדרך כלל זה מצליח.
ואם באופן נדיר לא מצליחים, אז צריך לפתוח את הטבעת קצת, המעבר גדל והחתיכה משתחררת מאליה (בודקים את זה באמצעות שתייה אחרי הפתיחה, כדי לוודא שהכל השתחרר. כי אם לא מספיק אז מיד צריך לפתוח עוד ועוד עד שישתחרר).
ירקות עלים, קליפות של פירות וירקות, ומלון - זה המקרים היותר נפוצים של "נתקע וחוסם". אבל רוב המנותחים לא נתקלו בבעיה של "נתקע" ולא נאלצו להשתמש ב"קוקטייל המדהים", כך שאין סיבה להימנע מאכילת מלון, ירקות עלים וקליפת הפרי, כדי למנוע סיכון נורא קטן. רק מי שזה כבר קרה לו, צריך אולי להבא להיזהר יותר.
בכל אופן מלון כדאי במיוחד להקפיד לבלוע אחרי הרבה הרבה לעיסה. המלון הופיע כבר בכמה וכמה מקרים.
לפעמים אנשים מדברים על נתקע לא מהסוג הזה, של מאכל תקוע במעבר ולא משתחרר, אלא נתקע במובן של לא עובר. אכלתי, ויש עומס גדול בפאוצ' לפני הטבעת, והאוכל לא עובר פנימה גם אחרי כמה זמן, אז אני חייב להקיא כדי לשחרר. זה קורה כשאוכלים יותר מידי בבת אחת, כשלא משתמשים בטכניקות האכילה הנכונות (שתייה לפני אכילה, הפסקה באמצע האכילה, ביסים ראשונים קטנים וללעוס הרבה הרבה), כשאוכלים מהר מידי, וכמובן כשהטבעת סגורה חזק מידי.
עם הרופאים במיון יש בעיה גדולה. יש להם סיבות (שאינן הבריאות שלנו) לרצות לפתוח יותר ממה שצריך, ואנו צריכים לדאוג שיפתחו לנו את מה שצריך ולא יותר מידי ולא פחות מידי.
אבל הרופא לא יכול לפתוח כמה שבא לו אם הפציינט לא מסכים. הוא צריך להגיע להסכמה עם הפציינט ולעשות רק מה שהוסכם, כי השאיבה של הנוזל זו פעולה כירורגית, ואני לא מקנאה בכירורג שיעז לשקר למטופל ולפתוח יותר ממה שסוכם. הוא יכול לשכנע אותו, לשטוף לו את המוח, לסרב לטפל בו, אבל לא יכול לעשות מה שבא לו אם לא שהמטופל מסכים.
לכן אני מבקשת להתייעץ, לטלפן, ללמוד איזה בתי חולים עדיפים ולאילו לא להתקרב בכלל (תל השומר, רמב"ם), להתקשר לבית החולים כדי לדעת מראש אם יש מדיניות לפתוח רק 1/2CC ויש מי שיעשה את זה כרגע. והכי הכי חשוב: להימנע ממצבי חירום בכל מה שאפשר (ע"י התנהגות מונעת וטיפול בבעיות לפני שהן הופכות לחירום),
וכמו כן צריך להבין משהו חשוב: הרופאים לא מבינים את מה שאני מלמדת. הלמידה שלי נעשתה מהרבה שנים ניסיון בשטח עם הרבה מנותחים של כל הרופאים (ומבוססת על עיקרון שקילת סיכונים זה כנגד זה והתנהגות מונעת מראש), ואילו הכירורגים במיון וגם במרפאות מכירים את הכללים שהם למדו בבריאטריה, האינטרסים והעקרונות שלהם, וניסיונם עם מנותחיהם. יש חילוקי דעות בין הכירורגים ומדיניות שונה בין בתי החולים. יש אינטרס לא לקחת סיכון מבחינת ביה"ח, ולא יודעים שמסכנים את איכות החיים עם הטבעת בעתיד. לא מעניין אף כירורג מה אני חושבת. כל עוד אין הוכחה רפואית, מבחינתו העובדות שראיתי בשטח לא קיימות.
הכירורג במיון לא מעניין אותו הדיאטה שלך, או היציבות העתידית של יכולת האכילה שלך עם טבעת. הוא לא רוצה לקחת גם סיכון קטן, הוא רוצה לפתוח כמה שיותר. אז ברור שאני לא אגיד לך למות מהתייבשות רק אל תסעי לתל השומר. אלא כל עוד את לא מתה, ויכולה לנסוע לבית חולים אחר, או לשכנע שיפתחו פחות, או בכלל למנוע טיפול חירום - מובן שכך אני ממליצה.
ומבקשת שתתייעצי (ותפרטי את הבעיה), כדי שאלמד אותך בכל מקרה ומקרה כמה נכון לפתוח, שלא יהיה יותר מידי ולא פחות מידי (ובמשך הזמן, כבר תדעי מהניסיון).
והדבר הכי חשוב בעולם: ניתוח טבעת עושים רק אצל ד"ר אבינוח (בעיקר היום), אבל לא שומעים לשטויות שהוא עלול להגיד בנוגע להתנהלות עם הטבעת ולתזונה, ולא לשטויות שנאמרות במסדרון ההמתנה שלו ע"י "מנותחים בעלי ניסיון". הם בעלי ניסיון בצומות, בעינויים, בתת תזונה, בנזקים בלתי הפיכים, בהפרעות חשיבה ובטירוף - זה הניסיון שלהם והם מלמדים איך להגיע לשם. כל "עצה" ממקורות אלה צריכה להיבחן היטב פה בפורום או בטלפון איתי. וכמובן, הידע הבסיסי בתזונה שצריך להיות לכל אחד, והיגיון פשוט של כל אדם שפוי כללית - צריכים לגרום לנו לחשוד בעצות מתמיהות, גם אם הן נאמרות מפי המנתח הכי נערץ וגאון בעולם, ואפילו מפיו של נשיא המדינה.
