חייבת לשפוך
אצלי מרבית הכאב בא מהיחסים עם הגיסה( נשואה לאח של בעלי ) ובינתיים עד שיפתח פורום " גיסתי ואני" קוראת אתכן בשקיקה אבל הפעם החלטתי לשפוך את מה שמעיק , כן על החמה ! נכון שהיא נודניקית , נכון שהיא אוהבת לדחוף את האף , נכון שהיא לא נקייה ונכון שהיא קמצנית הכל סלחתי ושתקתי . אבל הפעם היא עברה את הגבול . אנחנו נשואים 5 שנים וכ 3 שנים נמצאים בטיפולי פוריות בגלל חוסר פריון של בעלי , בחרנו כמובן שלא לשתף אותה כי היא גם ככה די תקועה בורידים . תמיד ששאלו אותה מה עם נכדים היא אמרה מה שאנחנו אומרים " עדיין לא בשלים" . לרגע חשבנו שהנס קרה הריתי בהפריית מבחנה אך לפני 4 חודשים איבדתי את בניי שנולדו פגים מוקדם מדי . את ההריון בגלל שהיה בסיכון העדפנו להסתיר מהסביבה וכך גם את האובדן רק הסביבה הקרובה ידעה . לאחרונה ניגשים אלי אנשים ממש זרים בסופר ובשכונה להביע צערם על אובדני כשאני שואלת מהיכן הם יודעים הם אומרים שחמתי סיפרה להם . זאת למרות שביקשתי ממנה לכבד את בקשתנו לכאוב לבד את אובדננו וחוץ ממנה כל מי שהתבקש לא להפיץ את כאבנו עשה זאת . כשהתעממתי איתה במקום לשמוע התנצלות והבטחה שהדבר לא יחזור שנית היא אמרה שאני לא היחידה שזה קורה לה ואין לי במה להתבייש .אני לא מתביישת והייתי עושה כל שביכולתי להציל את בניי אני פשוט לא חושבת שכולם צריכים להכנס לי לנשמה .היא עדיין ממשיכה ומספרת לכולם ובכל מקום אני נתקלת באנשים ששמעו מה קרה לי . מספרת כמה היא מסכנה שכלתה לא הצליחה לסחוב הריון 9 חושים ובגללה איבדה את נכדיה וכמה מסכן הבן שהתחתן איתה . מעניין אם היתה יודעת שבנה סובל מאי פיריון היא גם היתה מפיצה זאת ?? בטוח שלא !! לכן נתתי לה הבטחה שבהריון הבא היא תהיה האחרונה לדעת
היא נפגעה .. שתפגע .
אצלי מרבית הכאב בא מהיחסים עם הגיסה( נשואה לאח של בעלי ) ובינתיים עד שיפתח פורום " גיסתי ואני" קוראת אתכן בשקיקה אבל הפעם החלטתי לשפוך את מה שמעיק , כן על החמה ! נכון שהיא נודניקית , נכון שהיא אוהבת לדחוף את האף , נכון שהיא לא נקייה ונכון שהיא קמצנית הכל סלחתי ושתקתי . אבל הפעם היא עברה את הגבול . אנחנו נשואים 5 שנים וכ 3 שנים נמצאים בטיפולי פוריות בגלל חוסר פריון של בעלי , בחרנו כמובן שלא לשתף אותה כי היא גם ככה די תקועה בורידים . תמיד ששאלו אותה מה עם נכדים היא אמרה מה שאנחנו אומרים " עדיין לא בשלים" . לרגע חשבנו שהנס קרה הריתי בהפריית מבחנה אך לפני 4 חודשים איבדתי את בניי שנולדו פגים מוקדם מדי . את ההריון בגלל שהיה בסיכון העדפנו להסתיר מהסביבה וכך גם את האובדן רק הסביבה הקרובה ידעה . לאחרונה ניגשים אלי אנשים ממש זרים בסופר ובשכונה להביע צערם על אובדני כשאני שואלת מהיכן הם יודעים הם אומרים שחמתי סיפרה להם . זאת למרות שביקשתי ממנה לכבד את בקשתנו לכאוב לבד את אובדננו וחוץ ממנה כל מי שהתבקש לא להפיץ את כאבנו עשה זאת . כשהתעממתי איתה במקום לשמוע התנצלות והבטחה שהדבר לא יחזור שנית היא אמרה שאני לא היחידה שזה קורה לה ואין לי במה להתבייש .אני לא מתביישת והייתי עושה כל שביכולתי להציל את בניי אני פשוט לא חושבת שכולם צריכים להכנס לי לנשמה .היא עדיין ממשיכה ומספרת לכולם ובכל מקום אני נתקלת באנשים ששמעו מה קרה לי . מספרת כמה היא מסכנה שכלתה לא הצליחה לסחוב הריון 9 חושים ובגללה איבדה את נכדיה וכמה מסכן הבן שהתחתן איתה . מעניין אם היתה יודעת שבנה סובל מאי פיריון היא גם היתה מפיצה זאת ?? בטוח שלא !! לכן נתתי לה הבטחה שבהריון הבא היא תהיה האחרונה לדעת
