חייבת לשתף אותם בסיפור שלנו
כשאור נולד הוא פלט המון, בכל ארוחה הבגדים היו שותפים... כשאור היה בן חודש וחצי את אחת הארוחות הוא פשוט הקיא בשפריץ אחד גדול. לא ייחסנו חשיבות מיוחדת. למחרת הוא שוב הקיא את כל האוכל. התחלתי לחשוד שמשהו לא בסדר. הלכתי לרופא שאמר שאולי יש לו וירוס ושזה יעבור. למחרת שוב הקאות מוזרות. התקשרתי לרופא אחר שאמר לי להחליף לו את החלב לצימחי (בלי לראות אותו בכלל). וכך המשיכו ההקאות אחת לכמה ארוחות הקאה ללא כל התראה בסילון אדיר שהגיע מטר וחצי קדימה. הלכתי שוב לרופא הראשון שבדק אותו ואמר לי שזה כלום וזה יעבור. בערב השלישי החלטתי ללכת למוקד. במוקד בדק אותו רופא והודיע לי שאני הסטרית "הילד פולט ולא מקיא" ו"העיקר שהוא ישן בלילה" (מה הקשר לעזאזאל). וכך המשכתי לטייל אצל חמישה רופאים שונים במשך חמישה ימים ואור ממשיך להקיא הקאות מוזרות מאוד. ביום החמישי בערב הודעתי לבעלי שאני יודעת שמשהו לא בסדר עם אור ושנוסעים לבית חולים. הגענו לבית חולים ותארתי לרופא את ההקאות. הרופא מיד נתן אבחנה "הצרות השוער" אבל שלח אותנו לאולטראסאונד לבדוק אם אכן כך. הגענו לאולטראסאונד ומיד אובחנה הבעיה והסבירו לנו: השסתום בין הכיבה לתריסריון הוא למעשה שריר שאצל אור הוא מעובה וסותם את מעבר האוכל מהכיבה לכיוון המעיים. יש מקרים שטיפול תרופתי מספיק אבל במקרה של אור יש צורך בניתוח. מיד אושפזנו ואור עבר ניתוח בגיל 7 שבועות. חוויה קשה. אור התאושש מהר מאוד והגענו הביתה אחרי אישפוז של שלושה ימים חדשים לגמרי. את הסיפור הזה אני מספרת פה כדי להגיד לכל ההורים שאנחנו ה"רופאים" הכי טובים של הילדים שלנו, גם אם אנחנו הורים טריים. גם אם הרופא אומר שהכל בסדר ולנו יש תחושה שמשהו לא בסדר עם התינוק או הילד צריך להתעקש!!! ובהקשר של הסיפור שלנו - לא להבהל, לא כל ילד פולט צריך ניתוח. ההקאות הן מאוד אופייניות ואי אפשר לפספס אותן. זה באמת לא דומה לפליטות. ורק כדי להבהיר הוא הקיא לי את האוכל על החלונות בבית ועל הקירות בשלושה סילונים - אחד מהפה ושניים מהאף. סליחה על התיאורים אבל הייתי חייבת להבהיר איך זה נראה בדיוק כדי שלא תבהלו מפליטות רגילות.
כשאור נולד הוא פלט המון, בכל ארוחה הבגדים היו שותפים... כשאור היה בן חודש וחצי את אחת הארוחות הוא פשוט הקיא בשפריץ אחד גדול. לא ייחסנו חשיבות מיוחדת. למחרת הוא שוב הקיא את כל האוכל. התחלתי לחשוד שמשהו לא בסדר. הלכתי לרופא שאמר שאולי יש לו וירוס ושזה יעבור. למחרת שוב הקאות מוזרות. התקשרתי לרופא אחר שאמר לי להחליף לו את החלב לצימחי (בלי לראות אותו בכלל). וכך המשיכו ההקאות אחת לכמה ארוחות הקאה ללא כל התראה בסילון אדיר שהגיע מטר וחצי קדימה. הלכתי שוב לרופא הראשון שבדק אותו ואמר לי שזה כלום וזה יעבור. בערב השלישי החלטתי ללכת למוקד. במוקד בדק אותו רופא והודיע לי שאני הסטרית "הילד פולט ולא מקיא" ו"העיקר שהוא ישן בלילה" (מה הקשר לעזאזאל). וכך המשכתי לטייל אצל חמישה רופאים שונים במשך חמישה ימים ואור ממשיך להקיא הקאות מוזרות מאוד. ביום החמישי בערב הודעתי לבעלי שאני יודעת שמשהו לא בסדר עם אור ושנוסעים לבית חולים. הגענו לבית חולים ותארתי לרופא את ההקאות. הרופא מיד נתן אבחנה "הצרות השוער" אבל שלח אותנו לאולטראסאונד לבדוק אם אכן כך. הגענו לאולטראסאונד ומיד אובחנה הבעיה והסבירו לנו: השסתום בין הכיבה לתריסריון הוא למעשה שריר שאצל אור הוא מעובה וסותם את מעבר האוכל מהכיבה לכיוון המעיים. יש מקרים שטיפול תרופתי מספיק אבל במקרה של אור יש צורך בניתוח. מיד אושפזנו ואור עבר ניתוח בגיל 7 שבועות. חוויה קשה. אור התאושש מהר מאוד והגענו הביתה אחרי אישפוז של שלושה ימים חדשים לגמרי. את הסיפור הזה אני מספרת פה כדי להגיד לכל ההורים שאנחנו ה"רופאים" הכי טובים של הילדים שלנו, גם אם אנחנו הורים טריים. גם אם הרופא אומר שהכל בסדר ולנו יש תחושה שמשהו לא בסדר עם התינוק או הילד צריך להתעקש!!! ובהקשר של הסיפור שלנו - לא להבהל, לא כל ילד פולט צריך ניתוח. ההקאות הן מאוד אופייניות ואי אפשר לפספס אותן. זה באמת לא דומה לפליטות. ורק כדי להבהיר הוא הקיא לי את האוכל על החלונות בבית ועל הקירות בשלושה סילונים - אחד מהפה ושניים מהאף. סליחה על התיאורים אבל הייתי חייבת להבהיר איך זה נראה בדיוק כדי שלא תבהלו מפליטות רגילות.
