ואיי, אני כל כך, אבל כל כך מכירה את התחושה
הזאת. קורה לי מלא פעמים, אפילו כאן בפורום. המסקנה שלך שגויה - יש לך ועוד איך מקום בעולם ויש לך ועוד איך מקום בפורומים ואת תורמת ונתרמת, אבל אם לא טוב לך במקום כלשהו - אל תהיי בו! זה מה שאני עושה, לפחות. וכן, יודעת מה זה לשנוא את עצמי בגלל הפה הגדול שלי ובגלל ההרגשה שאני תופסת מקום. היום חולת נפש שגם הצהירה על עצמה ככזאת והתנהגה בתוקפנות, שלא לומר ברבריות אמיתית, צרחה עליי שאני אזוז בספסל של תחנת האוטובוס, ולא היה לי לאן לזוז, אז היא צעקה עליי שאני תופסת יותר מדיי מקום. זאת שלידה שאלה אם לקום לה (הצורחת בערך בגילי, לא זקנה) ואז היא תקפה גם אותה ואמרה לה - לא, מה פתאום, תראי את השמנה הזאת כמה מקום היא תופסת (עליי כמובן). האנשים שם הזדעזעו והעירו לה והיא תקפה את כולם וקטלה אחד אחד ואמרה שהיא חולת נפש ושלא ישפטו אותה ושזכותה לדבר איך שהיא רוצה ושהיה לה יום קשה, ואני אישית התנצלתי שאני תופסת מקום והבטחתי לה שאתחיל דיאטה ממחר, אז היא אמרה לי שאתחיל כבר מהערב, אז הבטחתי (מה שלא הפריע לי לבלוס במבה מיד אחרי שהיא הלכה). האנשים שם אמרו לה שהיא פגעה בי, אבל האמת? זה לא פגע בי א. כי היא חולת נפש, והרבה יותר קשה ממני - אני לפחות לא תוקפת אנשים בצורה כל כך ברברית וההתנהגות שלי הרבה יותר נורמלית משלה, וב. כי היא צודקת. אני יודעת שאני תופסת מקום, והרבה. הלוואי שהייתי תופסת פחות מקום. הלוואי. אני מנסה לטפל בזה ונכשלת. אז מה? מי היא שתקבע לי בתכלס? מי היא בכלל? חולת נפש פסיכופתית וחסרת יכולת וגבולות לשמור על הפה שלה (שיותר גדול משלי, כן, יש דברים כאלה מתברר). בקיצור, למה אני מספרת לך את זה? כי הערך שלך לא יכול ולא צריך להיקבע ע"י מה שאחרים אומרים או חושבים. אי אפשר לחיות ככה כמו עלה נידף ברוח ולהתאים את עצמי לכל מה שאחרים חושבים, כי הרי כל אחד חושב משהו אחר וזה מאלץ אותי להשתנות 1000 פעם בשעה בערך. וכן, אני יודעת, קל מאוד להגיד את זה אחרי שיש בלגן באיזה פורום, לכן אני מבינה מה את אומרת, אבל מציעה לך לצאת מהמוד הזה כמה שיותר מהר ולהזכיר לעצמך כמה את יפה ומקסימה וחמודה וטובת לב ומוכשרת ואם את לא זוכרת את זה אני אזכיר לך בעל כורחך!