התחלת יפה, וסיימת יפה ../images/Emo140.gif
תשובה: במועדונית הוא אוכל צהרים, משחק, יוצר, הולך לפינת החי שלהם. אם הוא רוצה, יש שם דפי עבודה. בהתחלה הייתה לו שם גם חוברת אבל... הוא עושה השנה בעיקר עבודה רגשית וחברתית... (כידוע אנשים מתפתחים בדילוגים כל פעם בתחום אחר. אין התאמה בהתפתחות הרגשית, המנטלית, הפיזית והרוחנית שלנו. זה בולט מאוד בילדים שמקבלים את החופש לבחור. יש תקופות שהם מפתחים את הפיזיות שלהם: גובהים, מתעמלים, אוהבים פעילות של אופניים ריצה, קפיצה, השתוללות וכדומה. יש תקופות שהם מפתחים את היכולות האומנותיות, את ההבעה בכל מיני צורות, עסוקים בהבנת רגשותיהם בקשר לכל מיני דברים. יש תקופות של למידה ופיתוח החשיבה וכך הלאה... יהונתן אוהב לדעת בלי ללמוד קריאה וכתיבה זה פונקציה של חשיפה ואימון, אז יש לו בעיה קטנה... מה בדיוק הוא חושב אין לי מושג כי אני לא בראשו... אבל, אני משתפת פעולה עם בקשתו ללמוד - עד שהוא מאבד עניין (5 דקות או שעה) אני גם מנצלת כל מיני הזדמנויות כדי להעביר לו ידע. אסביר: השבוע סיפרתי לו מעט על מלחמות ישראל, בעקבות משהו שהוא אמר או שאל. יום-יומיים אח"כ היינו בעין-גב וסיירנו אם הרכבת בקיבוץ... דובר שם על מלחמת השחרור ודובר המון על הר סוסיתא ועל ההפגזות שנחתו על הקיבוץ מצד הסורים עד מלחמת ששת הימים. היו שם עמדות שהושארו - הוא ראה את הדברים. בשלב מסוים אפילו עניתי על שאלה תוך שאני עושה לו קשר לדברים שדיברנו עליהם באותה שיחה קודמת על המלחמות. אני מאמינה שכל פעם הוא יקלוט עוד קצת וישאל עוד שאלה. ואז, יום אחד הוא ישתמש בידע, בלי לדעת איך בדיוק הוא נאסף... לגבי חברה בכלל, עניתי תשובה ארוכה להעקשנית -
לעיונך יהונתן בחינוך ביתי משנה"ל תשס"ב (שנה זו, אם אתה לא עוקב) כן, הוא נחשב לכיתה א´, למרות שיכולתי להחליט להשאיר אותו עוד שנה בגן חובה (הוא היה בן 6 בספטמבר 2001). כבר הגשנו בקשה לשנה הבאה, ואם זה היה תלוי בי, הייתי שמחה לקבל את האישור עד שנת תשע"ג - אז הוא בן 18
אבל אתה לא ענית לי על
השאלה לגבי השם שבחרת... אני עוד מחכה...
) ומודה שהוא כמו שהוא. קוראת את הדברים שאתם כותבים וחושבת האם גם אני הייתי יכולה ככה? כי בסך הכל יש גבול למה שהורה יכול לדעת וללמד את הילד שלו, כי הורה הוא הרי בסך הכל בן אדם, (תאמינו או לא
