חיסון טבעי לסוכרת: למה טבעונים מוגנים יותר?

[tulkin]

כן. זכורה לי ההפניה שלך למאמר בנושא

זה בהחלט בכיוון, אם כי עדיין חסרה שם הבנה למה/איך זה קורה ולמי, והאם זה ארוך טווח או שהאפקט נעלם אחרי תקופה. זו גם התערבות מאד, איך לומר, אגרסיבית - כלומר שסיכונים רבים בצידה, ולכן מבחינת שיקולי "עלות-תועלת" לא בטוח שריפוי כזה, גם אם באמת מדובר בריפוי, הוא הדבר הנכון. אבל כן, אתה צודק, בגדול זה בהחלט הדבר הכי דומה לריפוי שקראתי עליו (יחד עם עדויות ראשוניות על טיפול בAAT לחולי טייפ 1 בתחילת דרכם).

 

[אבו זקן]

מסכים

נדמה לי שקישרתי גם למשהו דומה שמתחילים לנסות עכשיו, שאמור לחקות את הפעולה הכירורגית באמצעות צינור שמוחדר לקיבה דרך הפה וניתן לשליפה.

 

[יאלי שאנדה]

טולקין, חוזר לירוחם לשנייה, רק בשבילך.

לדעתי ההגדרה לסכרת סוג 2 הן ערכים של hba1c.

אינני מומחה ואיני מתיימר להיות כזה, כל מה שסיפרתי זו ההיתנסות שלי בטיפול בסכרת סוג2 משך 14 שנה, שפימפמו לי תרופות ומנטרה "סכרת מאוזנת זה טוב".

אין לי שום דבר למכור וגם לא אגנדה נסתרת.
אנשים שהכרתי איבדו לסכרת,
את הראיה , רגל, וכליות-דיאליזה (אנשים שונים כמובן)

אינני מטיף לטבעונות, משפחתי הגרעינית והמורחבת אוכלי כל.

האינטרסנט היחידי בהבראתך זה רק אתה, לא הרופא, לא הדיאטנית של קופ"ח וכו. רק אתה

האם אתה מקבל את הסכרת המאוזנת כהצלחה?!

מאחל לך ולכל אנשי הפורום, רק בריאות.

 

[tulkin]

hba1c זה רק הסימפטום.

וסוכרת זו מין מחלה כזו שהנזקים שהיא גורמת קשורים יותר בסימפטומים מאשר בגורמים לאותם סימפטומים.
אבל כדרכם של סימפטומים, הם באים והולכים וניתן לשלוט בהם, לשפר אותם ואפילו להעלים אותם באמצעים רבים. תרופתיים ואחרים. כלומר את תפקיד המנגנון שנדפק בגוף, זה שמאפשר בד"כ התנהגות חופשית ללא סימפטומים רעים, מחליפה התנהגות מודעת ומדודה, שלא לומר מוגבלת, שלעתים נתמכת בתרופות. כל אלה מאד עוזרים, אבל בד"כ לא מתקנים את המנגנון שנדפק. לצערנו, כמובן. כל אחד בהתאם לחומרת מחלתו (הנמדדת בעיני, בחומרת הפגם במנגנון, דבר שקשה לכמת לעתים ולא ברמת הA1C) נדרש לצעדים שונים כדי לשלוט בסימפטומים.
מהתפיסה הזו גם נגזר בעיני מהו ההבדל בין ריפוי לניהול המחלה.
ריפוי = תיקון המנגנון או שיפורו בצורה משמעותית שתאפשר הסרת מגבלות
ניהול = שמירה על מצב סימפטומטי סביר בכל האמצעים הסבירים העומדים לרשות החולה.
תזונה טבעונית היא דרך לא רעה עבור אחדים לנהל את המחלה. לאחרים (כמוני למשל) דווקא תזונה דלת פחמימות עוזרת. באופן סטטיסטי, כשמסתכלים על התוצאות לאורך זמן ועל פני חולים רבים, מטפורמין עוזר מאד בניהול המחלה. כל אלו הם כלים בארגז הכלים של החולה לנהל את מחלתו.
תפקיד הרפואה והמחקר הרפואי והממסד הרפואי בהקשר הזה הוא כפול: מצד אחד לעזור לאנשים לנהל את מחלתם. להעשיר את ארגז הכלים, לספק כלים יעילים יותר ולבדוק את יעילותם של כלים קיימים. ומצד שני (ובו זמנית) להעמיק לחקור ולחפש תרופה למחלה.
בהודעה הראשונה שלך נשמעה ביקורת מרומזת על הרפואה ("הרפואה אמורה לרפא, לא?"). אז אני חושב שחשוב להכיר (ולהוקיר) את תפקידה המורכב מאד של הרפואה במקרה סוכרת

 

[mrkorr]

 

[הברווזה עליזה84]

התבלבלתי

כשאני אומרת סכרת מאוזנת אני מתכוונת לhba1c תקין. כרגע שלי הוא 5.4 ועל כן אני קוראת לעצמי- סכרתית מאוזנת.
מה ההבדל אם כך בין סכרתי מאוזן לסכרתי שנרפא, ע״פ ההגדרה שלך?

 

[mrkorr]

להיות מאוזן זה ניהול מעולה זו לא הבראה

כל מדד שמצביע על איזון טוב: מדידות עצמיות, בדיקות דם, A1C
מראה שאת מתמודדת היטב בניהול המצב.
להבריא, מבחינתי (אני סוג 1), זה לאכול ארוחת צהריים (כולל נניח פיתה על שלל פחמימותיה), לקנח בקפה חזק וממותק ואחרי שעה, נניח, להוסיף טילון קורנטו. לא להזריק, לא ליטול תרופה ולא לרוץ במדרגות על מנת להוריד רמת סוכר, ושבדיקת הדם העצמית לאחר שעתיים תהיה 90 ומטה.

אם הייתי עומד במין מבחן שכזה במשך מספר ארוחות (מסוגים שונים, לא חייב אותו תפריט), אבל ללא תרופות, הייתי מתקשר למגזין LIFE לספר שאני הסכרתי הראשון בעולם שנרפא.

 

[הברווזה עליזה84]

בדיוק מה שאני חושבת

ולכן גם אני מבולבלת אל מול המונח ״סכרתי שנרפא״.