לכותבת הפוסט - שלום../images/Emo13.gif
ניתן לשמוע מההודעה שלך המון כעס וחרדה. יש המון נקודות חשובות שאת כותבת וכנראה לא מעכלת ולא מצליחה לשים לב כמה הם שקריים לגבי החיים. אנשים מרבים להאמין לשקרים של עצמם ומוכנים להישבע שזה מה יש ושזה נכון ואמת מוחלטת
האומנם ?
הגברים לא באמת יעמדו אצלי בתור על ליבי הם ירדפו אחרי דבר אחר גוף משגע האומנם? זו האמת לדעתך או שזו מחשבה שאת מאמינה לה? עוד את כותבת
כמה שאני אשתנה חיצונית, כמה יפה שאהיה, כמה רזה, ככה ריקה יש פה תובנה:
המחשבה שתהיי רזה יום אחד, נותנת להרגיש ריקה מבפנים, אבל יפה חיצונית. מה יותר בעל ערך - החיצוני או הפנימי? יש מצב שהשילוב בין אלה - הוא המנצח, אבל שוב - איך זה מרגיש לך אישית עם עצמך? עוד דבר מעניין - כל בחורה רזה מאושרת? האם הגוף החטוב והשיזוף מוקה גורם לה להיות מאושרת ולהשיג מה שבא לה? האומנם?
תפסיקו לחלום. החיים לא מושלמים איזו מן עצה זו מבחורה שחולמת כרגע שהכל ייתפוצץ לה בפנים? החיים מושלמים, יקירתי. הם בדיוק כפי שהם צריכים להיות - לא פחות ולא יותר. יש לך המון טענות כלפיי האחרים. יש לך המון דרישה וציפייה מאחרים שיעשו מה שמתאים
לך, ולא להם. את חיה את המחשבה שהחיים צריכים להיות משהו אחר, משהו שאת המצאת אי שם בדמיון, וכשאת לא פוגשת את אותו הדבר בחיים האמיתיים את מרגישה רע, את כועסת על מה שקיים מול העיניים ומסרבת להיות חלק מזה. הסיבה לכך היא שאת לא אוהבת את עצמך יותר ממה שאת מצפה מאחרים לאהוב אותך. לא אעשה דגש על
לאהוב, אלא על כל רגש שאת חשה ומצפה ממישהו חיצוני.
אני שמנה ומכוערת - זה משפט של בחורה שאוהבת את מי שהיא?
הגברים לא באמת יעמדו אצלי בתור על ליבי - כרגע את לא עומדת בתור אל ליבך ואת רוצה שאחרים יעמדו?
הכי גרוע, שאני עדיין מנסה למכור לעצמי את הסרט הזה - בינגו
עוד תובנה
את בעצמך כתבת תסריט ונהיית הבמאית של כל מה שמתרחש בסרט שובר הקופות הזה - האם את נהנית ממנו?
אני כל כך אשתנה שלא ארצה להכיר בבחורים שבזו לבחורות בסגנון שלי את מתעסקת בשינוי של עצמך כדי להרשים את מי שלדעתך עושה לך חיים, למרות שזה לא הם, זו את. מבינה? יש מצב שעוד תתקדמי הלאה לסרט המשך מספר 2 בינתיים אני אומר קאט - צולם
) אז הרעיון שיהיה לי זמן להסתגל - לא כל כך נכון לגביי, אני אוריד 5 קילו בשבוע הראשון וכן על זו הדרך או אפילו יותר.. והאמת שזה מצויין! אני רוצה לרדת מהר, כל החיים שלי ניסיתי דיאטות למיניהן וזה לא החזיק מעבר לשבועיים.. יש לי ביטחון עצמי, הוא מוחצן די טוב, אבל יש לי רגעים בבית שאני "נופלת" הנה, כמו אותו רגע שכתבתי את ההודעה הזו, כתבתי אותה עם דמעות בעיניים, המחשבה ששום דבר לא יעזור לי להשתנות במחשבה, מעציב קצת.
