חלוקות ועצומות ב- אנשים

[תפוז אנשים מודיע]

חלוקות ועצומות ב-../images/Emo43.gif אנשים

תחרות "מולייר" ממשיכה! רוצים לזכות בכרטיס זוגי לסרט "מולייר", מתנת רשת בתי הקולנוע "לב"? פורום תאטרון מזמין אתכם להשלים ידע על מולייר ולענות על סדרת חידות בנושא שיפורסמו במהלך השבוע. זה יכול להשתלם לכם! אתם מוזמנים להכנס ולהשיב על החידה השלישית בפורום: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=167&msgid=98379558 המחאה "השקטה" של הסטודנטים מתרחשת מעל דפי האינטרנט - והיא רועשת מתמיד

פורום בר-אילן מצטרף למאבק וקורא לכל סטודנט באשר הוא, לחתום על עצומה למען עתיד ההשכלה הגבוהה בישראל: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/petitions_main.asp?id=184

יעל ניסן,מרפאה בעיסוק, מטפלת קוגניטיבית ומאמנת אישית, תתארח בפורום הפרעות קשב ADHD בין השעות 21.00-22.30 ותענה על שאלות הנוגעות לטיפול קוגניטיבי ולאימון אישי באופן כללי ובהקשר של הפרעות קשב ורכוז באופן פרטי. הקליקו כאן: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=201&msgid=98296338

 

[grace00]

נצל"ש../images/Emo26.gifמצ'עמם פהההה

אוקי... אז אם בא לכם אם יש לכם דברים על הלב או סתם מחשבות מטומטמות שכל אחד ירשום בין 3 ל-5 שורות ממה שהוא מרגיש. לא צריך לספר על מה על מי ולמה. פשוט ככה, לכתוב מה שעולה לכם מה שבא לכם. ולא בקטע של לספר 'היום ציחצחתי שיניים והלכתי רק על הקווים' או משהו, דברים שאתם מרגישים. לא יודעת למה דווקא זה, אבל במילא יבש פה בטירוף. וצריך להעביר את הזמן עד שאפרת תוציא ת'אלבום שלה כבר. גם אם לא תשתפו פעולה, לפחות ניסיתי!

 

[BlackMagicSprite]

../images/Emo7.gif בא לי בזמן.

בדיוק כשאינני מצליחה להרדם. -> היום הבנתי שוב למה אחד השירים שאני יותר אוהבת הוא "the show must go on". זה רגש עז! זה לא סתם דבר^^ -> המצברוח שלי נמצא בשני מקומות שונים, האחד במקום הכי מאושר שיש כי אני כנראה אעשה שירות לאומי במוזיאון והמקום השני הוא נמוך כי אינני יודעת איפה אני נמצאת ומה הלאה. -> הבנאדם היחידי שמנעתי מעצמי שייכנס לי ללב ממש עמוק. נכנס ובגדול. -> עצב, מחשבות, כאב, שנאה, פגועה ובעיקר אוהבת.

 

[grace00]

../images/Emo26.gifאגב!

זה יכול להיות ברצף... או בתור נקודות... מה שאתם רוצים למי שאתם רוצים בלי הסברים לאף אחד

 

[grace00]

אז

אני לא שומעת שירי אהבה בכל מובן עכשיו למרות שכמעט כל השירים שאני מכירה הם כאלה עיוותת לי את החשיבה ואת הפנימיות למרות שמבחוץ הכל הולך ישר ובדרך טובה אני לא מצליחה לקבל שום החלטה ברצינות והכל לא נראה לי משמעותי באמת, כבר המון זמן כל מיני אנשים נכנסים לי לחיים אבל אף אחד לא מצליח לחדור עמוק מספיק וזה משאיר את הלילות שלי עם מועקה ולמה זה רק מדרדר ועכשיו הגבול בין אהבה לשנאה נראה לי כל כך מטושטש אני לא מבינה יותר מה אני מרגישה.

 

[BlackMagicSprite]

ואו, הסכמתי עם כ"כ הרבה דברים שכתבת:\

 

[BlackMagicSprite]

הסכמתי, כאילו. מרגישה ככה..../images/Emo24.gif

 

[tipeshet]

ובכן, למה לא.

זה לא שיש לי הרבה מה לומר, אבל המשפט האחרון הוא שקר. בחיים לא אוכל לתת מעצמי בצורה כזו שאצליח לכתוב את מה שאני מרגישה, בטח שלא במקום בו המחשבה שאנשים המכירים אותי קוראים את זה, וידעו, חלילה, מה עובר עליי. יותר מדי רגשות סבוכות זו בזו, ולא נותנות לי למצוא את קו החוט ממנו התחלתי. לא מצליחה לפרום עצמי מכבלי מחשבות. אני טרודה יותר מדי, לא מרוכזת.. מרגישה, ואז לא. חם וקר. זה לא שרע לי, כל הזמן. אבל זה לא שאם ישאלו מה שלומי, לא אענה 'אין תלונות'.

 

[tipeshet]

סבוכים זה בזה*, מה אני, ערס.

 

[ססילייה]

מעולה.

אי אפשר לשחק ככה באנשים, פשוט אי אפשר.אני צריכה ללמוד לשים לעצמי גבולות רצויים. אז מה עם אני אוהבת ואומרת שלא?ואז אם אני סתם משאירה אחד בממתינה למקרי הצורך. זה הופך אותי לבן אדם רע? לא נראה לי. ואם אני רוצה לבכות כמו נקבה מיוסרת, אני אבכה.

 

[dafi daf]

נו,אם כבר אז כבר.

איך לעזאזל אני אמורה לתמרן ככה? כשהמילים נוגעות,והעיניים לוחשות והמגע משכר והכל במקום הנכון,אבל זה לא המקום ההוא. וזה ללכת ולקרוע אותי,עם קלף אחד קטן. ולכמה רגעים העולם היה שלי,ואפילו אותם קצת לקחת וזה לא בסדר ככה לתת לי לרוץ ואז למשוך אותי קרוב, ולערב אותי במשחקים שלך עם עצמך כי מעולם לא ידענו אחרת. והפרט הקטן ההוא,שרוצח אותי,מבפנים כמו שמבחוץ,שלעולם היה שם ולעולם יהיה, מפציץ אותי ברגרסיה רצינית אחרי שכבר חשבתי שהתקדמנו. אני לא יכולה להתנחם בכוח רצון כי זה מעולם לא היה בידיים שלי, וזה כל כך עצוב,לחשוב שמוות נשלט רק בקריטריונים הנכונים. וכנראה לא הייתי אז באזור. ידעתי שצריך לשים אמצעי מניעה לפני שאני מזדיינת איתך רגשית,אבל לא ידעתי שארגיש כל כך זולה אחר כך.

 

[B a m b o o k]

פריקה../images/Emo178.gif

אף פעם לא עשיתי מרתון כזה. בעצם אף פעם לא עשיתי מרתון בחיים. זה ממש קשה. גם ככה זה לא יעזור לי בחיים. אני רוצה לחזור ללפני שנה, שהייתי בקשר טוב עם כולם, שהיה כיף עם כולם ולא היה קר באוויר עם כולם. אני רוצה לחזור לדבר עם גלעד כמו פעם ולא רק היי מה קורה מה חדש. עצוב לי ככה שאנחנו בקושי מדברים

 

[ססילייה]

../images/Emo201.gif../images/Emo23.gif

צליל, אם זה מעודד אותך גם הקשר שלי עם גלעד לא ממש מי יודע מה כמו פעם \:

 

[dafi daf]

גם שלי! [גלעד אחר אמנם,אבל נו זה דרש../images/Emo3.gif]

 

[ססילייה]

D:

 

[B a m b o o k]

../images/Emo23.gif

 

[Sweet berries]

ובכן,

אני חולה, ובא לי למות, אך מלבד זאת, החיים יכולים להיות מאד מאושרים לפעמים. אני חושבת שכל הרגעים הקשים שעוברים שווים את הרגעים הטובים שעוברים. ועכשיו אני בקטע יבש בחיי. את השינויים המהותיים כבר עברתי, אני חושבת, את רובם. למדתי המון דברים השנה, שגרמו לי לאופטימיות. אני ..סתם,מחכה שמשהו מעיין ייקרה. [מספיק מטומטם?]

 

[Sweet berries]

והרשו לי לשתף אתכם בדבר נוסף.

למשל, איש אחד, החליט לטייל במדבר. סתם ככה. לא הכיר אותו לפני. האיש לא ידע, שקשה למצוא מקורות מים, במדבר. מהלך כבר 10 שעות, השמש רק נעשת חזקה יותר, ולפתע בצבץ נהר קטן באופק. הוא רצה לרוץ לעברו, אבל חשש, אולי שייך למישהו. אז הלך, בצעדים שקטים אל עבר הנהר. בדק את הסביבה, וראה שהוא היחיד שנמצא שם. ברגע אחד פשוט חפן את מי הנהר בידיו ושתה בבת אחת. לאחר מספר שניות הגיע גמל גדול ומאיים לעברו. האיש ברך, בלי להסס. מאוכזב , וכמעט נואש, המשיך בדרכו. לא ראה סיבה להשאר. אך זכר היטב את הדרך אל הנהר. אהבה זה מתסכל.