חלפה שנה..

[מרעישה בשקט]

קראתי את כל השרשור, וקיבלת הרבה עצות חמות וחכמות, ובכל זאת אני רוצה להגיב על הדברים שנראים לי חשובים.

• תאריכים. מבחינתי תאריכי האובדנים שלי הם ימי זכרון פרטיים. וכמוך, גם אני מתכוננת לפחות שבועיים מראש, חושבת ונזכרת במה שעברתי, מהרהרת במה שהיה יכול להיות אם לא הייתי מאבדת. אני רוצה לתת לך לגיטימציה לאבל ולזכרון.
• ילדים לא מתקנים זוגיות. אני מסכימה עם כל מה ששירה כתבה בנושא. היחידים שיכולים לתקן את הזוגיות הם בני הזוג. לפעמים צריך עזרה של גורם חיצוני, אבל התיקון מבוצע בעבודה קשה של בני הזוג עצמם.
• פתיחות ושיתוף הדדי בזוגיות. אני לא מאמינה שזוגיות יכולה לשרוד ללא פתיחות ושיתוף. לגיטימי והגיוני שיהיו חילוקי דעות בין בני זוג, אבל אני מצפה שכל אדם באשר הוא, ירצה בטובתו הפיזית והנפשית של בן/בת הזוג שלו, גם אם זה אומר שבן הזוג צריך לקבל תמיכה נפשית, גם אם זה אומר שצריך להיעזר בתרופות.
• סממנים של דכאון. מכל ההודעות שלך משתמע באופן ברור שאת בדכאון (עייפות, אפאטיות, חוסר אנרגיה). במעין לולאה אכזרית הדכאון מונע ממך ליזום פניה לגורמים שיכולים לעזור לך להתגבר עליו, וכתוצאה מכך הדכאון מתגבר, התזונה הלקויה מתגברת, חוסר האנרגיה מתגבר וכך גם הצורך בפניה לגורם מתאים.
• שליטה וחוסר שליטה. מצטרפת למה שכתבה איןאריותכאלה: בחיים יש הרבה מאוד דברים שאין לנו שליטה עליהם, וצריך למצוא את הדרך לחיות למרות חוסר השליטה. את כתבת שאין לך שליטה על הנפש, ואני חושבת שבמובן מסויים הנפש דווקא כן ניתנת לשליטה, אבל מצב של דכאון מנטרל כל שמץ של שליטה כזו.

מכירה מקרוב מאוד את האפאטיות, העייפות, התזונה הלקויה והתחושה הכללית של חוסר מסוגלות.
מכירה גם את הניצוץ הקטן שמוביל לשינוי, בין אם באמצעות פניה לתמיכה חיצונית, בין אם ע"י שיתוף בן הזוג במה שעובר עליי ומה שאני צריכה כדי להתגבר, בין אם בעבודה עצמית קשה ומייגעת.

מאחלת לך שבשנה הבאה תצייני את יום הזכרון הפרטי שלך כשאת חזקה יותר, מקווה שבשנה הזו תזכי להשיג את מה שאת רוצה, אבל רוצה שתהיי חזקה גם אם ידייך ורחמך עדיין יהיו ריקים בעוד שנה.
אני יודעת שזה נשמע כמו קלישאה דביקה, אבל הכוח נמצא בתוכך, את צריכה למצוא אותו ולהאמין בעצמך.
שולחת לך ניצוץ של כוח ומזכירה לך שאת לא לבד בכאב.

 

[אורהגנוז]

מה שאת כותבת קשה מאד.

אני יכולה רק לשלוח לך חיבוק וירטואלי,ולבקש ממך לפנות לקבל טיפול תרופתי ותרפיסטי.
אפשר כמובן,כל טיפול שאת חושבת יכול לעזור לך.יכול להיות צמחים,הומאופטיה,דיקור,ועוד,אבל אל תוותרי על פגישה עם פסיכאטרית רצוי עם התמחות בנשים רצוי.