אבל בהכירי את מציאות החיים אני יודע שמי שלא מגן על עצמו אף אחד לא יחוש לעזרתו. חוץ ממיקרים ספורים של אנשים בעלי מודעות אזרחית גבוהה.
אבל למיצער זה בטל בשישים
צריך לתגמל אותם יותר על כך. לתת להם תחושה שאנחנו מעריכים מאוד את התרומה שלהם.
פעם הצעתי שהמדינה תרכוש אוטו לכל חייל או חיילת עם השחרור. לא חייב להיות אוטומטי. אפשר גם ידני
ועמדותי בעניין זה רק מוכיחות זאת
אכן, הערבים לא יסכימו, וזאת אחת הבעיות הקיימות כיום במו"מ
כפי שכבר ציינתי בפניך, אינני רואה אפשרות לנסיגה ללא הסכם, אבל מי יודע, אולי נופתע כולנו.
כן להסכים למשהו?
אני מציב להם את השארת המתנחלים כקוץ לעולמים ואולי לחורבנם וזה הלחץ המוצלח ביותר עד כה.
אגב- אני גם לא רוצה הסכם כי הוא מחייב אותי לוותר דה פקטו על דברים שאני מוכן לוותר עליהם דה יורה בלבד.
ירושלים, פליטים, התנחלויות- לא ניתן להגיע להסכם מבלי לסגור את שלושת אלו ולא ניתן לסגור את שלושת אלו נקודה.
לדעתי אתה שוגה בדמיונות
נראה לי שכבר הבהרתי עניין זה: אינני רואה מנהיג ישראלי שיפקיר 500,000 מתנחלים לנפשם
זה לחלוטין לא הגיוני
אפילו שאתה מעדיף זאת כך
לספח את השטחים על מיליון וחצי ערביהם, לגרש חצי מיליון ישראלים או להשאיר אותם שם ופשוט לצאת.
ברגע שהמתנחלים יתבגרו ויחליטו שהם מעדיפים את אופציה ג' ומבקשים שבעת היציאה נשכח בשטח כמה רובים, כדורים, מרגמות, פגזים ושאר ממתקים לאותו ראיס לא תהיה בעיה וגם לנו בתור אחיהם לא תהיה.
ברגע שהמתנחלים יפסיקו להגדיר את זה כ"הפקרה" ויתחילו לדבר במונחים של המערכה שעומדת להם בשער. שיבינו שהם לא הולכים כצאן לטבח אלא למשימה לאומית ברמה של 48 ויהושע ושמיליון וחצי ערבים מול 300 אלף יהודים עם גב ישראלי זו מלחמה פשוטה למדי.
יש צורך להזיז רק 80,000 מתנחלים (לא חצי מליון)
כולם יזוזו לתוך הגושים
זה לא נעים, זה כואב, זה מעצבן, אבל זאת הדרך היחידה האפשרית
אף אחד לא יספח את הפלשתינאים, ואף אחד לא יפקיר את המתנחלים לגורלם. זה פשוט לא יקרה
מיהודה. יש פה אמירה שאני לא מוכן להשאיר לבנינו- מוכן להפקיר את היהודים בשטח שיגורשו או יירצחו מאשר להשאיר לבנינו היסטוריה של גירוש יהודים על ידי יהודים מלב הארץ.
כמובן שאני לא חושב שזה מה שיקרה אבל בתור אמירה היסטורית מעדיף תבוסה בקרב על פני גירוש. עובדתית אנחנו מציגים את זה שהובסנו לפני 2000 שנה ולא את זה שלאט לאט יצאנו ממנה מאות שנים אחרי כן. למה? כי ההגירה מהארץ היא ויתור, חורבן הבית לא.
אבל אם להמשיך לעניינים משניים- הגושים הללו יוצרים מפה לא אפשרית ולא הגיונית שאין בשום קו בעולם. ההסכם לא יוכל לרצות את שני הצדדים ובעקבות כך אני לא רואה איך הוא מפסיק את המלחמה.
מלחמת אזרחים לא תוסיף ולא תגרע דבר וחצי דבר מהצורך שלנו להפסיק את הכיבוש
וממילא לא תהיה שום מלחמת אזרחים, כי אין לאף אחד מוטיבציה למלחמה כזאת.
איך יכול אדם בר דעת לייחל למלחמת אזרחים ? ממש לא ברור לי
אותי זה מחריד
כפי שהוא כיום. כלל לא- הוא לא מוביל לשום מקום טוב ואנחנו לא מסוגלים לצאת ממנו לכיוון הראוי כמו שעשינו ברמת הגולן ובמלחמת 48. אם הייתי חושב שאני יכול להוביל את העם הזה לשם- הייתי מציע הצעה.
לצערי אני גם לא חושב שאנחנו מסוגלים נפשית לעמוד בחרם ביילך ויגדל. שוב ... לצערי.
אבל מהצד השני אני לא מוכן לפנות יהודים מיהודה- פינוי גוש קטיף לא נעשה מלב הארץ וזה התירוץ שלי הדחוק לדורות הבאים. מה גם שהאחיזה שלנו בעזה היתה מאוד רופפת. ביו"ש- לב העם היהודי אנחנו כבר כח שלא ניתן להתעלם ממנו וחיסולו יכול להתבצע רק על ידינו- הערבים פשוט לא יכולים צבאית לבצע את זה.
אני מעדיף מלחמת אזרחים על הפינוי לא על הנסיגה- ראש ממשלה שייסוג בלי גירוש יקבל ממני מחיאות כפיים ולדעתי גם המתנחלים יעשו את החשבון וישתפו פעולה.
לדעתי אגב יש מוטיבציה לכך- אחרי קטיף לימין יש יותר הבנה שעם בכי לא יסיג כלום, לשמאל לא היתה מעולם לעלות על בית אל עם טנקים.
תראה את כל העמים שעשו מלחמת אזרחים- מי שיכול להסביר למה עשה אותה ועל שום מה- גאה במורשת שלה. מלחמת אזרחים זו נקודת זמן בה עם מבין שבטוב הוא לא מצליח לפתור את הקונפליקט והגיע הזמן ללכת מכות.
תביט על התנ"ך ותראה איך היית קורא על מלך יהודי שגירש יהודים מגב ההר בכדי לאפשר התיישבות אוייבים ביהודה. זו המורשת שאתה רוצה להשאיר לנכדיך?
אני מוכן למלחמה ואילו אתה לא. כלומר אתה מסונדל לפעול כך שאני (לא לבד כמובן) לא אפתח במערכה.
כלומר לסגת אתה יכול אבל פינוי זה מחוץ לתחום.
שים לב שאני לא מכוון לנצחון עליך אלא לכך שאתה תבין שנסיגה ללא הסכם פשוטה לך יותר מגירוש מאה אלף יהודים.
כשהימין יאמץ את הרמיזה הזו עם ישראל ינצח.