חמותי ואני ובעלי והנכדים

[libbie34]

פעלנו מתוך פחד ורחמים כלפיה

אבל זה נגמר.
הטאקל האחרון שהיה בינינו גרם לי להתפכח בבת אחת.
יהיה מה שיהיה , אפילו אם תתתנהג בבריונות.
אני לא נותנת לה להיות לבד עם הילדים, לא כי אני לא סומכת, אלא כי לא מגיע לה פשוט.

 

[yeshpitaron]

הם משתמשים בילדים כצעצוע כדי לנקום על שנאה ושתלטנות ראו

מי ההורה כאן, אנחנו ההורים ורק אנחנו נחליט ואם תפצו פה אוי ואבוי לכם. הנכדים יורחקו. כך עדיף נכון? איומים במשטרה מצד החמות ואיומים על הרחקה מצד הכלה. אולי מין מצא את מינו

 

[ויקה1222]

קיבלת פה הרבה עידוד, אז דעה אחת מנוגדת מן הסתם לא תפריע....

לא מסכימה עם הגישה הזו ובטח ובטח לא מסכימה עם המשפט האחרון שלך שחושף רבדים נוספים בכל ההתנהלות שלך. הילדים הם בעצם פרס ואת לא נותנת לה לראות אותם כי לא מגיע לה. אני מאוד מתנגדת לגישה הזו וחבל שכך אתם פועלים גם אם הסבתא מרגיזה אותכם. עדיין יכול להיות קשר טוב בין נכדים לסבתא, אם לא תהפכו אותם למכשיר של פרס ועונש.

 

[mykal]

עם המשפט האחרון שלך

אני לא מסכימה, זה לא אמור להיות עונש,
אם היא פועלת נגדיכם, אם היא מפלה בין הילדים--
אלה טיעונים שמצדיקים הגבלה. מפגשים רק בנוכחותכם,
או הגבלת זמןלפעם ב...
כי זה נכון למשפחה הגרעינית שלכם.היא מזיקה למרקם והחינוך לקוי,
גם לילדים אל תתבטאי כך--שזה עונש. אלא שאתם נעלבתם,
בשביל אבא בשביל הבן הצעיר.הילדים צריכים לכבד אותה
ובמקביל ללמוד לומר סבתא אבא חשוב לי אל תגידי כך. זהו.
אתם לא שופטים ולא נותני שכר ועונש, אתם פועלים ע"פ הצרכים המשפחתיים.

 

[yeshpitaron]

אה??? עכשיו את סומכת (לא כי אני לא סומכת....כתבת) אלא פשוט

לא מגיע לה.
&nbsp
ברור, חמותך מכשפה ואת מותק.
&nbsp
מהפוסט מרובה התלונות מיד הבנתי שאת סתם. לא באה לך בטוב והחלטת להלחם והכי עצוב לגרור את ילדייך ואת בעלך.
&nbsp
במקומה לא הייתי מתרחקת מכולכם וחיה את שארית חיי בלעדי אנשים ששונאים אותי ומשתלטים עלי ומשתמשים במניפוצליות ילדותיות לנקום בי ולו כי לא באתי להם בטוב
&nbsp
מזל שכלתי ואני עברנו את הדרך הלא טובה והבנו שצריך להיות חכמים וטובים והגיוניים כדי להסתדר ולא כלום בכוח.

 

[libbie34]

חמותי ואני ובעלי והנכדים

שלום לכולם,
סוף סוף מצאתי מקום לפרוק את מה שעל ליבי..
נותנת לכם קצת רקע היסטורי לבעיה שמעסיקה אותנו:
בעלי וחמותי רבים לסירוגין כמעט כל החיים, הקשר רעוע עם המון משקעים. הוא בן להורים גרושים.
פעם המצב הגיע לריב נוראי שמתוך החלטה מודעת מנענו ממנה לראות את הנכדים. היא מאד כעסה על המהלך, ואיימה בלפנות לבית משפט. הבנו שטעינו והבטחנו שלא משנה מה הריב לא ישפיע על הקשר שלה עם הנכדים וזכותה לראות אותם.

העניין הוא כזה היא מאד מגוננת על הבן הבכור שלנו, שהוא הנכד האהוב עליה.
ומתערבת כל פעם בחינוך שלו. הדבר הזה קורה בעיקר כשבאים אליה הביתה.
היא מתייחסת לבעלי כמו לילד קטן חסר סמכות שאסור לו להגיד משהו לבן שלו. והיא מתערבת ומשפילה את בעלי מול הילדים שלו. זה מאד מבלבל אותם, ופוגע בסמכות של בעלי בבית. הם מתייחסים אליו בזלזול לפעמים.

היא לא מכבדת אותנו כהורים.

החלטנו להפסיק עם המפגשים המשפחתיים אלא להביא לה את הילדים פעם בשבוע.
הבעיה היא שאני לא סומכת עליה איתם, תמיד יש אצלה ריח של סיגריות בבית,
ומפחדת שהיא אולי מכניסה להם דברים לראש נגדינו. אבל אני משחררת ואומרת יהיה מה שיהיה.

יש לכם עצות לתת לי, איך אתם הייתם נוהגים במקומי?

לא יודעת איך לנהוג

 

[לא הכל דבש]

ויקה, את כל כך צודקת. את במיעוט פה וחבל. אני איתך לגמרי

 

[yeshpitaron]

היא לא במיעוט במציאות. מן הסתם נכנסות לכאן כמוני

וכמוך להתפרק חד או רב פעמי או מתוך סקרנות. במציאות לא כולן מתנהגות כך כלפי החמות. אפילו עם כלתי לאחרונה הסתדרתי כי הבנו שתינו שכוח לא מביא תוצאות.

 

[לא הכל דבש]

 

[חייבתלהגיב]

במקום בעלך הייתי לומדת לענות לאמא שלו.

אם היא משפילה אותו - שיגיב. שיגיד שהיא לא יכולה לדבר אליו כך, וכו'.
לא הייתי מביאה את הילדים שלי להיות לבד עם מישהו שאני לא סומכת עליו. גם לגבי זה שהיא אומרת דברים נגדכם - עדיף שתהיו שם ותדעו מה שהיא אמרה, ותוכלו להגיב מאשר שהיא תעשה את זה בלי שתדעו ובלי שתוכלו להגיב. גם כשאתם לא שם היא יכולה להגיד עליכם דברים רעים לילדים, אז אם החשש הוא מפגיעה בסמכות שלכם - הפתרון אינו לתת לה להיות איתם לבד.
גם אני לא סומכת על חמותי, והיא אף פעם לא לבד עם הילדות. היא גם אומרת לילדות דברים רעים עליי, כשאני שם (לאו דווקא בחדר, אבל יש לי שמיעה טובה...) - ואני מגיבה כשצריך.

 

[yeshpitaron]

מה זה לא לסמוך? להפיל אותם מן המרפסת? לתת להם רעל?

אם התחתנה עם הבן והיא אוהבת אותו וחושבת שהוא מושלם, מי לעזאזל ילד אותו וחינך לה אותו שיהיה הבן שהיא אוהבת?
לא ברור למה מתערבת. אולי האבא משפיל את הילדים בפומבי ולא מבין שגם לצרוח על ילד או להעיף אותו לפינה מול הסבתא ושאר בני הבית זו השפלה?
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

הטיעון הזה של "היא גידלה אותו והוא שרד" הוא טיעון שקרי.

קודם כל, ברור שהוא שרד כי אחרת היא לא הייתה יכולה להתחתן איתו, אבל זה לא אומר כלום - יכול להיות שהיא נתנה לו להתרוצץ לבד בכביש בגיל שנתיים ולשחק עם גפרורים בגיל 3 והוא עדיין שרד, כי גם מדברים מסוכנים מתים רק בסיכוי מסוים.
דבר שני, גם אם לפני 25 שנים היא הייתה במצב שבו היא מסוגלת לדאוג לילד ולא לסכן אותו - לא פיזית ולא נפשית, זה לא אומר כלום לגבי היכולת שלה לעשות את זה היום.
דבר שלישי, בכלל לא כל האמהות מטפלות בילדיהן הקטנים - לפעמים זו הייתה הסבתא או המטפלת או וכו'.
אמא שלי, שגידלה 4 ילדים, לא סומכת על ע-צ-מ-ה היום שתוכל לטפל בילדים קטנים. איך זה יכול להיות? כי היא לא גידלה אותם היום.
וכן, יש בהחלט סבים שמסכנים את הנכדים שלהם - משאירים תרופות מסוכנות בחוץ ומסרבים להחביא אותו מהנכדים, מעודדים את הנכדים לנסוע במכונית ב-ל-י אמצעי בטיחות, כמו שעשו פעם, וכו ' וכו'. אם לא שמת לב, אנשים מבוגרים לא מעטים מסכנים את עצמם, באופן שלא היה קורה כשהם היו צעירים. הם חוצים את הכביש באור אדום ובלי להסתכל אם באה מכונית, ובאופן כללי לא עושים חשבון לגבי מה מסוכן ומה לא. זה לא אומר שאסור להפגיש אותם עם הנכדים. זה כן אומר שאסור לתת להם אחריות בלעדית ולא להיות שם כשהם נפגשים איתם.

 

[הפוך עם ראש כפול]

לגמרי. בן זוגי גדל להיות איש חצי נורמלי אך ורק בגלל
שחמותי הייתה עסוקה כל כולה בגידול הבת הבכורה שלה (שגדלה להיות אישה בת 50 , לא מתפקדת, גרה איתה בבית, חסרת מקצוע, השכלה ועבודה, חסרת חיי חברה ולא יוצאת מהבית), ולמעשה "זנחה" את בן זוגי. הוא גדל אצל סבא וסבתא שלו. אני תמיד אומרת שהמזל הכי גדול שלו זה שלאמא שלו לא היה זמן וכוח ואנרגיות בשבילו כשהוא היה קטן.
את עקרונות החינוך הקלוקל שהיו לה כשגידלה את גיסתי (כאמור, להיות הבוגרת ההו-כה מצליחה שהיא) אנחנו רואים כל הזמן באופן שבו היא מתייחסת לילדים שלי. ואנחנו דואגים לתת את הקונטרה הנכון לחינוך הפשוט מזעזע שלה.
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

קודם כל, יכול להיות שהייתה סיבה

שהיא הקדישה כל כך הרבה משאבים לבת הבכורה. כלומר, יכול להיות שהיו לה בעיות מלכתחילה. גם אצלי (כילדת סנדביץ') קיבלתי פחות - כי האחים שלי היו זקוקים ליותר. בכל אופן, יכול להיות שהסיבה שהבת הבכורה במצב הזה הוא לא שהאמא גידלה אותה כך, אלא להפך - האמא הקדישה לה כל כך הרבה כי היו לה קשיים, שהם גם שהובילו אותה למצב שבו היא נמצאת היום.
אבל אולי לא. מעניין שאת אומרת שהיא מתייחסת לילדים שלך באופן דומה. למה הכוונה? מה היא עושה איתם שלדעתך יכול היה להוביל למצב שהבת שלה נמצאת בו?
וכן, גם בעלי בילה לא מעט אצל סבתא שלו, וגם נוצר ביניהם קשר חזק בזכות זה.

 

[הפוך עם ראש כפול]

תראי, הקשיים שלה לא התחילו בגיל שנתיים, וחמותי היא האדם
האחרון ביקום בערך שרואה קשיים של אחרים (היא רואה אך ורק את עצמה, וכך תמיד היה מאז ומעולם). כך שהיחס לא נבע מזה שהיו לה קשיים. להיפך.
מה שאנחנו רואים ביחס אל הילדים (ואגב, כבר היינו מודעים בדיוק לאותם דברים עוד הרבה לפני שהיו לנו ילדים, כי כך היא התייחסה ועדיין מתייחסת לגיסתי) זה למשל התגובה המוגזמת שלה לבכי, "ריפוד" יתר, חוסר יכולת להראות לילד דחייה של סיפוקים. בתור הורה לאדם בוגר, היא מעולם לא לימדה את הבת שלה להתמודד עם השלכות של מעשים, לקחת אחריות, לדחות סיפוקים, לעשות בחירות.
קצת קשה לי ממש להסביר אבל דוגמה פשוטה לגבי חוסר היכולת שלה להתמודד עם בכי של ילד: נניח כשהילדים מבקרים אצלה, יהיו 10 סוגים של מעדנים במקרר (כי היא מנסה מראש "לכסות" כמה שיותר אפשרויות), ובכל זאת ילד יבכה שאין בדיוק בדיוק את המעדן שהוא רוצה (לא עכשיו, כשהם היו קטנים כמובן), אז היא מבחינתה באותה שניה לוקחת ארנק ורצה לסופר לקנות את המעדן. ויש 10 מעדנים דומים במקרר! עכשיו, אחרי 2 וחצי דקות של בכי, ילד כמובן נרגע ו"מתפשר" על אחת מ10 האפשרויות האחרות. אבל זאת בכלל לא אפשרות אצלה. וזה סתם דוגמה בקטנה, לא רוצה לתת דוגמאות ממש מהחיים הבוגרים של גיסתי כדי שחלילה לא יעשו 1+1 כאן.
ולפני שיקפצו עליי כל החמיות הנלהטות - לא, היא לא מתייחסת ככה רק לנכדים שלה (וכן, גם לנכד מותר לבכות, וגם נכד לא חייב תמיד לקבל כל מה שהוא רוצה בשנייה שהוא רוצה את זה, וזה לא הופך אותה לסבתא טובה אם היא קונה ממתקים). כך היא התייחסה כל השנים לבת שלה, מאז שאני מכירה אותה. ואת אותם הדברים רק בקטנה אנחנו רואים ביחס לנכדים, מבינים מהאמירות שלה, וכמובן מגדלים את הילדים בצורה שונה לחלוטין, לפי מה שנכון בעינינו.

 

[חייבתלהגיב]

וואלה. מצד אחד התנהגות משונה.

מצד שני, באמת ר-ק לאמא יש השפעה על הילדה שלה? הילדה לא הייתה בגן? בבית הספר? ושם היא לא נדרשה אף פעם לדחות סיפוקים? להתמודד עם ההשלכות של מעשים? נראה לי קצת לא סביר, אלא אם באמת הילדה לא הייתה בשום מסגרת ואף פעם לא יצאה מהבית.

 

[הפוך עם ראש כפול]

ברור שהייתה. וברור גם שזה מצב מורכב מכדי לדון בו באופן מלא
בצורה הזו, על גבי פוסטים בפורום. מה גם שברור שאי אפשר להיכנס לעומק העניין בלי לחשוף פרטים, ואת זה אני בטח לא רוצה לעשות.
בואי נאמר רק שלדעתי החינוך של ההורים, המסרים והערכים שהם מקנים לילדים לאורך השנים, משפיעים מאוד על האופן שבו הם מגיבים לעולם ומתמודדים איתו.

 

[חייבתלהגיב]

לגבי זה אין מחלוקת. רק לגבי

הגרירה הדטרמיניסטית - האמא עשתה כך וכך וזה ואך ורק זה גרם למצב שבו הבת נמצאת עכשיו.

 

[הפוך עם ראש כפול]

ברור שזה לא אך ורק זה. אבל מנגד אין ספק שהאופן שבו חונכה
וגדלה העצים מאוד ותרם באופן משמעותי למה שקורה ב30 השנים האחרונות.
אגב, לא ציינתי את הדבר המכריע ביותר בכל הסיפור (לדעתי) - הנטייה העקבית שלה ושל חמי לטאטא בעיות מתחת לשטיח ולהדחיק אותן בתקווה שייעלמו. הבעיה היא שבעיות שנדחפות אל מתחת לשטיח נוטות לגדול ולהעצים ולא דווקא להיעלם, עד שלפעמים כבר בלתי ניתן לטפל בהן.

 

[הפוך עם ראש כפול]

וואו, איזה מצב מסובך. גם אני לא חושבת שהייתי משאירה את
הילדים שלי לבד עם בנאדם שאני לא סומכת עליו, גם אם הוא חמותי.
במקרה שלכם יש רק שתי אפשרויות הגיוניות לדעתי - או שבעלך ילמד לעמוד על שלו מול אמא שלו ותבקרו אותה בהרכב משפחתי מלא, או שהיא תבוא אליכם ובעלך יצא מהבית בזמן הזה (אם את יודעת לענות לה ולעמוד על כבודו מול הילדים).
כך או כך, אני חושבת שהוא חייב ללמוד איך לעמוד מולה בתור הורה.