2 דברים - חוק זה דבר אחד, ונכדים זה דבר שני
לגבי החוק, אין לכם מה להיות מוטרדים. אמנם זכותם החוקית של הסבים להיפגש עם נכדיהם, אך כדי לממש זכות חוקית זו צריך לעבור דרך חתחתים. ובכל מקרה - וזה מה שמשמעותי כאן - החוק לא מחייב אתכם להשאיר את הנכדים נגד רצונם עם סבים פוגעים, וגם לא מחייב אתכם להיות בנוכחות הסבים הפוגעים. מכסימום, החוק יחייב אתכם להפגיש אותם עם הנכדים במרכז קשר בהשגחת עו"ס...
השאלה החשובה היא מה הנכדים רוצים. מה טוב להם. אם הם רוצים לפגוש את הסבא והסבתא, אל תמנעו מהם, שייפגשו איתם כרצונם, תוך שאתם מבהירים בחומרה לסבתא, באיזושהי דרך (טקסט, דיבור תקיף של בעלך), שזה יהיה מאוד לא חכם להסית אותם נגד הוריהם, או לשלול באזניהם את סמכותכם ההורית, ואתם לא תאפשרו זאת בשום אופן! מספיק להזהיר אותה, לא צריך גם לברר מה היא עושה.
הרי גם החוק לא מתעניין בזכויות הסבים, אלא רק בטובת הילדים, וטובתם לראות את הסבים האהובים, אם הם אהובים ומיטיבים.
אם היא תסית את הילדים או תעשה משהו מסוג זה - אתם תראו את זה בהתנהגות הילדים, ואז תוכלו לברר ישירות מה נאמר להם (חשוב לברר ולוודא, לא "להסיק סתם").
בד"כ, איש לא יסית ילדים נגד הורים אוהבים עם סמכות הורית וגבולות ברורים, גם אם הוא נורא ירצה (ואפילו בהורים גרושים). הילדים יודעים טוב מאוד מי אוהב אותם (כמובן, בתנאי שמי שאוהב אותם מראה להם את האהבה הזו. לא התחנפות, לא הצטדקות, אהבה!).
או אז, תמנעו את הקשר, בשם האזהרה שלכם, ובשם הנזק הנגרם מכך לילדיהם. עד שהגברת תוכיח שהיא תימנע מכאן והלאה לשוב לסורה.
