חמותי מתקרצצת על הילד. עזרה בבקשה

[מורן נאמן]

חמותי מתקרצצת על הילד. עזרה בבקשה

הילד רק בן שלש ורבע, אבל חמותי כבר נעלבת ממנו: "אתה לא אוהב אותי" היא אומרת לו כשהיא מנסה לסחוט ממנו עוד נשיקה. כל עצה תתקבל בברכה (רק אל תגידו לי לדבר איתה, כי אין עם מי לדבר). תודה מורן

 

[עדוש]

השאלה היא

איך הילד מגיב לזה? האמת שאני חושבת שהרבה סבתות/ סבות..... עושים את זה ולאו דווקא מרוע לב. אבל אם את רואה שזה מפריע לבן שלך, ועם הסבתא את לא יכולה לדבר, אולי תדברי עם בנך בצורה עדינה ותסבירי לו כך שהוא יוכל להבין בגילו הרך שסבתא לא באמת מתכוונת לזה, אלא רק רוצה ממנו עוד נשיקה.

 

[עציון]

גם אני נעלב , אז מה?

קודם כל, בוצר טוב לכולם. בין לבין אני פה. למורן: "חמותי מתקרצצת" זה ביטוי לא יאה ולא נאה גם למי שחושבת שהיא צודקת ובמקרה זה כלל וכלל לא צודקת. לא איעץ לך לדבר איתה כי אין לך תקשורת איתה ורואים זאת לפי "תלונתך". ולמה חורה לי המתקרצצת שלך? משום שכל סבא או סבתא שבאים לראות את הנכדים רוצים לראות אותם קופצים עליהם בשימחה ובכיף. זו משאת נפשם של כל הסבים והסבתות. ואם הם לא עושים זאת הם נעצבים, קרי: "נעלבים"... כאשר אני בא לראות את נכדתי או נכדי אני "מת" לראות אותם רצים אלי. זה הכיף שלנו ואם בשבילך זו התקרצצות הרי לבטח שתגיעי למקומם ואם אזכה לראות אותך בפורום הזה אז, אשמח לקרא את תגובתך על החיבה לנכד או הנכדה. אי לכך, אני חושב שיש להאהיב את הסבתא או הסבא על הנכד ולעשות הכל שבנך יראה חיבה לסבתא בין אם את אוהבת אותה ובין אם לא.... קבלי עיצה ונזיפה זו בידידות .

 

[בולי27]

אמנם אין לי ילדים (עדיין) אבל..

אני חייבת להגיד משהו שישמע קיצוני (במיוחד לך עציון) אבל זה פשוט עומד לי על קצה הלשון ואני לא יכולה להתאפק. אני לא רוצה שהילדים שלי יאהבו את סבא וסבתא שלהם + המשפחה המורחבת של בעלי! אני רוצה שישנאו אותם כמוני! עכשיו אל תתנפלו עלי שאני לא בסדר! ואל תגידו לי שהילדים הם אלו שיסבלו בסוף! אני יודעת שזו לא הרגשה נורמלית, ותאמינו לי שלא בחרתי להרגיש ככה. אני פשוט מרגישה ככה. נקודה! ולדעתי, האנשים שגרמו לי להרגיש ככה צריכים להרגיש אשמים! אני לא ארגיש אשמה על מה שהם הביאו על עצמם!

 

[עציון]

"במיוחד לעציון"-- אז הנה תשובתי:

1. בולי, מזמן הרגשתי שאני לא מספיק מתייחס אליך בעיקר לגבי היחסים עם הסבא והסבתא--מצד הבעל. אני לא מתכוון כלל וכלל לנזוף בך, להעיר לך, לתקן, לשפץ או אפילו לתת עיצה. מבחינתך- המשחק מכור. סגור. ולכן אני לא רואה כל טעם לבוא ולהתחכם או להציע פשרה או דרך לתיקון המצב.יכול להיות, שאם יהיה "שווה" לך לשמוע לי או להקשיב לי ואני , כמובן, מקשיב לך, או אז יכול להיות שיש פתרון לבעיה. יכול להיות. אבל מראש אני בא ואומר: כל מה שנחליף בינינו הוא על בסיס מקצועי ,אלא, על בסיס חוכמת חיים- אם את מאמינה בזה... 2. עכשו אנחנו נכנסים לענין יחסי הילדים עם הורי בעלך. אני לא מספיק בקי בנושא שנוגע להם ולחמותך על כן אתייחס באופן כללי וזה יהיה אך ורק מנקודת השקפתי. מהנסיון שלי וסביבתי. ואני חוזר ומדגיש: ההתייחסות הינה כללית ולא אישית. תמיד טענתי ואטען שויכוח או מריבה או אי הסכמה בין צד אחד לצד שני אסור לו להיות על גב הילד. לא בנישואין ולא בגירושין. לצערי, הילדים משמשים קלף מיקוח ולחלופין :העונש שמשתמש צד זה נגד צד זה והטראומות הנגרמות לילדים הן בלתי משוערות. אף אחד לא יודע מראש למה הוא מוביל כאשר הוא משתמש בילדים כמטרה המקדשת את האמצעים. התוצאות נראות מאוחר יותר ומתבטאות בהתנהגות הילד ובתיחסותו הן לזה שהוביל אותו למצב שנוצר והן לזה שהוא המטרה. אני ממש מסופק אם החלטתך למנוע מילדייך להתקרב להורי הבעל הינם יעילים מעבר לנקמה או מין סוג של עונש. לא רואה בזה שום טעם אלא אך לפגם. אישית, בבעיה שיש לי עם כלתי, הציעו לי פה בפורום כמה וכמה הצעות. כולם טובות. כולם רציניות. אבל, אני לא יכול לממש אותם נגד כלתי. ואת יודעת למה? כי מחר היא לא תביא אלי את הנכד ובכלל תמנע ממנו להיות איתי כי כנראה, ואני אומר, כנראה, זהו העונש המגיע למי שמתנכל לכלתו. בולי היקרה, זו דעתי ואין עליך שום חובה להסכים איתי!!! שלך, עציון.

 

[עציון]

צ"ל: לא על בסיס מקצועי....ט.ל.ח.

 

[בולי27]

עציון, מאוד קל לי להסכים איתך

ההגיון שלי תומך בכל מילה שלך, אבל....עם ההרגשה אי אפשר להתוכח. בעיקרון אין שום מריבה שעליה אני כביכול מענישה אותם. מדובר באנשים שאני אישית די סולדת מנוכחותם ולא הייתי רוצה ליד הילדים שלי אנשים שאני סולדת מהם. ודרך אגב, התכוונתי שבטח לך זה ישמע יותר קיצוני מאשר לשאר הגולשות בפורום בגלל שאתה סבא ורואה את הדברים בצורה קצת שונה.

 

[עציון]

הוא זה שכתבתי....

את סולדת מהם.ובשלב זה אני לא מתייחס לכך כפי שכתבתי לעיל. אבל, בגלל סלידתך עולה השאלה- ואולי היה כדאי להעלותה בכותרת כדי שעוד משתתפים יתיחסו לכך- האם רצוי להכניס את הילדים לתמונת הסלידה???? את דעתי כתבתי לעיל.

 

[הגנובה]

אין כאן תשובה גורפת... לא חיובית

ולא שלילית

אני ברצון הייתי שומרת על הקשר בין ילדי לסבא וסבתא שלהם.... ילדי הם שמתרחקים כשהם רואים את היחס שאני מקבלת. הבת שלי לא מוכנה לשמוע עליהם - לא כל שכן ללכת אליהם בלעדי

כשהמצב מגיע עד כדי ניתוק וסלידה מוחלטת - שני הצדדים צריכים לעשות חשבון נפש - אבל כשרק צד אחד מנסה לגשר על הפערים - והצד השני יושב על כסא המלוכה ומחכה ש"נתיניו" יתנו לו לרמוס אותם במגפיהם.... מצטערת - יש גבול לכל תעלול

אין כאן מנצחים או מפסידים - כולם מפסידים - זה אפילו לא מעניין אותי מי מפסיד יותר... עצם זה שהמשפחה לא מאוחדת - זה הפסד גדול

- ההפסד הגדול יותר לדעתי הוא של הסבא וסבתא שמוכנים לא לראות את הנכדים ולא להיות איתם בקשר בשל שנאה כל כך עזה אלי - השד יודע מה העוול הנורא שעשיתי להם - כמה שנים כבר נשאר להם בעולם הזה? - מדוע לא לחיות אותם בשלום ובשלווה? - האם אין לנו מספיק בעיות שאנחנו צריכים לריב גם בינינו לבין עצמנו

לא לי הפתרונים... אבל לא בכל מחיר אפשר לשמור על קשר איתם

!| לא במחיר שלוות הנפש שלי ובטח ובטח לא במחיר העצבים והמריבות בבית

 

[orom]

אומנם לא עציון...

אבל גם לי זה נשמע מאוד מאוד קיצוני. ומה תעשי אם תתגרשי אז תשתמשי בילדים לפגוע בבעלך כי הוא גורם לך להרגיש רע? ואם אחותך תעצבן אותך אז תגרמי לילדים לשנוא אותה כי היא הביאה את זה על עצמה? הילדים הם בעינייך נשק נגד קרובי משפחה שעשו לך (ולא לילדים) רע. לרוע המזל הילדים הם היחידים שיפסידו מזה וממש חבל. אני מקווה שעד שיהיו לך ילדים תפנימי את הרעיון שילדים הם לא כלי שרת להתחשבנויות שלך עם המשפחה. ודרך אגב זה ממש לא רלוונטי מי אשם- זה משפחה לא בית משפט.

 

[בולי27]

אני רואה שעשית לי ניתוח אופי שלם

והנימה התוקפנית שלך לא עושה לי חשק בכלל להגיב. אבל אני כן אגיד שלא מדובר פה בהתחשבנות. מדובר באנשים שלא הייתי רוצה לראות את השפעתם "מרוחה" על הילדים שלי, וכן מה לעשות אנשים שאני לא נהנית מחברתם, לא מעריכה אותם ולא חושבת עליהם דברים טובים. אז איזה סיבה יש לי לרצות לראות אותם עם הילדים שלי? כי הם המשפחה הביולוגית? האם זה נותן זכויות לאנשים להיות מגעילים?? גם להודיה קדם היה אבא שאהב אותה, אם היו לו עוד ילדים אז הוא עדיין היה אבא טוב? בכוונה אני קיצונית, אני רק מדגישה את העובדה שזה שהם הביולוגיים לא מקנה להם שום זכות מבחינתי. מה שנקרא "בשביל כבוד צריך לעבוד"

 

[עדוש]

הי בולי../images/Emo70.gif

אני ממש לא תכוונת לעשות ניתוח אופי, אלא רק להביע את דעתי. כמו רובנו כאן, אני גם שונאת את חמותי.והבת שלי שהיום היא בת 10 ח´, כל עוד היא לא יודעת לדבר, אני כל הזמן אומרת לה "סבתא... פויה

". אבלהיא עדיין הסבתא של הילדה ואין לי זכות למנוע ממנה להפגש איתה, כל עוד היא לא הזיקה בשום דרך לילדה

ובעזרת השם כשהיא תגדל היא תוכל להחליט לבד מה טוב לה, להפגש איתה או לא

אז נכון, אני בחיים לא אשאיר את הילדה שתשמור עליה אף לא לשעה אחת בלבד

בשביל זה יש לי את אמא שלי, שתזכה לחיים ארוכים

ויש לי גם משפחה מורחבת תומכת מאד. והרי, בד"כ, כדרך הטבע, הילדים יוטר קשורים למשפחה של האמא בגלל ששוב בדרך כלל הם יותר נגישים לילד. אז חבל לבינתיים על העצבים שלך, כשתגיעי לגשר תחצי אותו. אבל כמו שנאמר קודם, אין להשתמש בילד למלחמות הפרטיות שלך, כי כמו שזה הילד שלך, זה גם הילד של בעלך

ולא נראה לי שהוא כל כך יסכים איתך בנושא

 

[הסינדרלה]

לחשוב ככה זה בסדר אבל להגיד את זה?

מזל שיש את הפורום הזה

בעלי טוען שבזמן שאני מניקה את המלאך שלי אני מכניסה לו רעל נגדו. הוא פשוט לא מבין שכל הרעל שאני מכניסה זה נגד אמא שלו

 

[הסינדרלה]

עציון רוצה לדעת מה זה סבתא מתקרצצת?

חמותי היקרה שאני כלכך אוהבת ביקרה אצלינו היום. יש לה בראש ג´וק של מסאזים, לכל אחד היא חייבת לעשות. אז גם מסאז תינוקות היא למדה. להגיד לה לא למסז או לזמזם את הנכד אני לא יכולה ולכן כשביקשה לבוא עניתי בחיוב. היא התחילה והמתוק בכה. מה לפסיכית היה לומר? "אני לא יעשה שום דבר שאתה לא רוצה" והיא בכל זאת ממשיכה. זה התקרצצות!!! יאללה שתעזוב אותו בשקט הקרציה. היא ממש מצצה לו את הדם. יש חמה מתקרצצת!!!

 

[jif]

מסכימה עם עציון

בתור אמא אני רואה כמה הסבים והסבתות מחפשים את החיבה מהנכד/ה וזה גם חשוב לי ואני משתדלת לקרב ביניהם. אני מניחה שהיא לא באמת נעלבת, היא רק רוצה קשר טוב איתו. קבלי את הערותיה בהבנה!

 

[עציון]

אני מסכים עם JIF והיא מסכימה איתי

מכאן ששנינו חושבים אותו דבר . איזה ראש...

 

[עציון]

I SEE YOU AND YOU SEE ME

SO WE SEE ECHAD ET HSHNY

 

[אריקה מורגנשטרן]

בעיה כאובה ומוכרת כמעט בכל משפחה

לפעמים הבעיה היא מצד הדוד או הדודה ולפעמים בין הילד להורים. אני יכולה להבין את הכעסים שמצטברים במהלך הזמן, כשהצרכים של הסבתא מתנגשים באלה של הילדה. הסבתא צריכה להתחשב ו"לזוז"קצת הצידה. לכבד את הילדה ורצונותיה ולא לכפות עצמה. אנחנו משקיעים כל כך הרבה בללמד את הילדים שלנו שאסור לגעת בהם אם זה לא נעים להם. אנחנו צריכים לקיים, גם כשזה מתנגש בצרכים שלנו. אחרת, זה ללמד מוסר כפול. כדאי לדבר עם הילדה ועם הסבתא ,ולהקציב לה נשיקה אחת או כמה נשיקות שהילדה תבחר. ..הקשר עם הסבתא חשוב לשניהן,לה ולילדה. ולכן כל אחד יתרום משהו. .בתך, תתרום את הנכונות לקבל נשיקה אחת בפרידה. והסבתא, תבין ותתחשב בחוסר הנוחות של נכדתה..וגם היא, תעניק לה רק נשיקה אחת.לשם כך כמובן יש צורך להסביר לסבתא, בלא נוכחות הנכדה, מה המצב.

 

[אריקה מורגנשטרן]

התכוונתי לילד, אופס סליחה

חמות סנילית שכמותי.

 

[עדוש]

לפי מה שאני הבנתי הבעיה פה זו האמא

לא נרה לי שלילד יש בעיה עם זה

נראה לי שזה פשוט חוסר הסבלנות של האמא כלפי הסבתא והעוינות שלה כלפיה. עוד לא נתקלתי בנכד שלא מעוניין בתשומת הלב של הסבתא/סבא/דוד או כל בן משפחה אחר, אלא אם כן זהו מצב חריג.לדעתי זה בכלל לא "התקרצצות" אלא חיפוש אחר חום של הנכד.