חמות נפשי עם פלישתים......
או: חמותי -עצם בגרון!!!. להלן אירועים חיוביים שארעו השבת: הכל החל ביום ו´ כאשר הבאתי את חמותי אלינו הביתה. נכון, היא לא פתחה פה כל הנסיעה. אני, שהנני מוחצן יותר הסברתי לה על השכונות החדשות בפאתי העיר והיא רק מהנהנת בראשה- גם זו לטובה. שבת. הדלקת נרות. הכל טוב ויפה ונראה שזו תהיה שבת על הכיפק מה עוד שבבית :אשתי, אני וחמותי(סרט איטלקי של בניני). לאחר הקידוש, אשתי מגישה דגים בבישול מיוחד. משהו, משהו. שאלתי: יש עצמות? ענתה: לא, עד כמה שאני יודעת. הדג, כפי שנאמר לעיל -לעילא ולעילא. לפתע פתאום שיעול מכיוונה של חמותי .עוד שיעול . פניה מאדימים. ולאחר מכן נשמעים חירחורים. ע-צ-ם. זהו עצם הענין. היא בלעה או שנתקע לה עצם. אני המיומן מכולם.... מיד הורדתי אותה מהכסא והושבתי אותה על הריצפה(למה על הריצפה? אין לי מושג...). אשתי מחזיקה את ידיה. אני גוהר מעליה (אונס קבוצתי...) וצועק לה: סבתא, תפתחי את הפה.. היא חצי מעולפת -פופופותחת את הפה. אני מ-חדיר שתי אצבעות ללוע ומנסה לפשפש. ההיא נחנקת עכשו בגלל האצבעות. אשתי צורחת ואני, המיומן מכולם, תופס שלוה, תופס רוגע מעמיק את החדירה ו..אופס מגיע לעצם. לאט, לאט שולף ו..זהו. כולם מתפרקדים ארצה מחוסרי נשימה . אואטוטו מחוסרי הכרה. הלילה, כפי שאתם מבינים עבר עלינו(ועלי , המיומן מכולם, בעיקר..) עם ביוטים. אולי העצם תחזור? אולי השארתי מקצת מהעצם? יום שבת. השמש זורחת. השיטה פורחת והחמות רותחת. למה? מה קרה? " ביקשתי שתעירו אותי מוקדם? " היא צועעעקקקתתת..... אמרתי לה: אבל כתוב בספר תהילים: והוא רחום יכפר עוון ו...והירבה להשיב אפו ולא..יעיר את חמותו!!!! מה אומר ומה אספר...מוצאי שבת. "תודה לך עציון היה נהדר . אבל למה שתי אצבעות . מה אחת לא הספיקה?
או: חמותי -עצם בגרון!!!. להלן אירועים חיוביים שארעו השבת: הכל החל ביום ו´ כאשר הבאתי את חמותי אלינו הביתה. נכון, היא לא פתחה פה כל הנסיעה. אני, שהנני מוחצן יותר הסברתי לה על השכונות החדשות בפאתי העיר והיא רק מהנהנת בראשה- גם זו לטובה. שבת. הדלקת נרות. הכל טוב ויפה ונראה שזו תהיה שבת על הכיפק מה עוד שבבית :אשתי, אני וחמותי(סרט איטלקי של בניני). לאחר הקידוש, אשתי מגישה דגים בבישול מיוחד. משהו, משהו. שאלתי: יש עצמות? ענתה: לא, עד כמה שאני יודעת. הדג, כפי שנאמר לעיל -לעילא ולעילא. לפתע פתאום שיעול מכיוונה של חמותי .עוד שיעול . פניה מאדימים. ולאחר מכן נשמעים חירחורים. ע-צ-ם. זהו עצם הענין. היא בלעה או שנתקע לה עצם. אני המיומן מכולם.... מיד הורדתי אותה מהכסא והושבתי אותה על הריצפה(למה על הריצפה? אין לי מושג...). אשתי מחזיקה את ידיה. אני גוהר מעליה (אונס קבוצתי...) וצועק לה: סבתא, תפתחי את הפה.. היא חצי מעולפת -פופופותחת את הפה. אני מ-חדיר שתי אצבעות ללוע ומנסה לפשפש. ההיא נחנקת עכשו בגלל האצבעות. אשתי צורחת ואני, המיומן מכולם, תופס שלוה, תופס רוגע מעמיק את החדירה ו..אופס מגיע לעצם. לאט, לאט שולף ו..זהו. כולם מתפרקדים ארצה מחוסרי נשימה . אואטוטו מחוסרי הכרה. הלילה, כפי שאתם מבינים עבר עלינו(ועלי , המיומן מכולם, בעיקר..) עם ביוטים. אולי העצם תחזור? אולי השארתי מקצת מהעצם? יום שבת. השמש זורחת. השיטה פורחת והחמות רותחת. למה? מה קרה? " ביקשתי שתעירו אותי מוקדם? " היא צועעעקקקתתת..... אמרתי לה: אבל כתוב בספר תהילים: והוא רחום יכפר עוון ו...והירבה להשיב אפו ולא..יעיר את חמותו!!!! מה אומר ומה אספר...מוצאי שבת. "תודה לך עציון היה נהדר . אבל למה שתי אצבעות . מה אחת לא הספיקה?
