מסכימה עם כל מילה של ברק
"אם קובי היה נאשם בהתחזות הרי שכולנו היינו נאשמים בהתחזות". בהחלט עולה מהכתבה שקובי (כך הוא נקרא כשהתפרסמו הכתבות) הוא טרנסג'נדר, לכל הפחות. לא שיש לי איזושהי סמכות איבחון. אבל הייתי רוצה לצאת מהמקרה הצר ולהגיד משהו הרבה יותר כללי. שגבר טרנסקסואל מתחזה כל חייו. לאישה. עד הרגע שבו הוא יוצא מהארון ומתחיל איזשהו תהליך (לאו דווקא גופני. גם תהליך מנטלי וחשיבתי) שבו הוא מבין שהוא גבר טרנסקסואל. טרנסים מתחזים כל חייהם. למיגדר ששייך למין אליו הם נולדו. כלומר, בניגוד לדיעה הרווחת בציבור, וזה מה שאני מדגישה כל הזמן בשיחות שלי עם אנשים שבורים לגבי הנושא הטרנסקסואלי, קובי הוא לא "בחורה שהתחזתה לבחור". אם כבר, הוא בחור שהחליט, סוף סוף, להפסיק להתחזות לבחורה. ושוב אני מדגישה, שלמראה חיצוני או לתהליך פיזי (הורמונים תספורת או אפילו לבוש) אין שום קשר להגדרת אדם כטרנסקסואל. התהליך הוא ברובו תהליך של התמודדות פנימית. זה יכול אחר כך גם להתבטא באופן חיצוני, אבל זו בהחלט לא מהותו של התהליך. תודה ברק על כל מה שאמרת. עוד לא קראתי את הכתבה, אבל משיחות עם חברות שקראו וגם ממה שאתם כותבים כאן, עולה שמושא הכתבה (חן, קובי, לשון זכר או לשון נקבה), הוא אדם מאד מבולבל כרגע. וזה בסדר. אני בגיל 23 עוד אמרתי שאני בי סקסואלית כי פחדתי מהמילה לסבית. אז כשמדובר בטרנסקסואליות, אפשר בהחלט להבין את הבילבול. מה גם שהבנתי שקובי אמנם מרגיש כמו "גבר כלוא גוף אישה" (אני לא אוהבת את הביטוי הזה), אבל הוא רחוק מאד מלהשלים עם העובדה הזאת, או לאהוב את העובדה הזאת, או לחגוג את מי שהוא. אני שולחת לקובי המון אור וכוח וחשיבה חיובית, שיתמודד הכי טוב שהוא יכול עם כל החרא הזה שמשתולל סביבו עכשיו.
