חקלאות עירונית - מה דעתך משה ?

[חומוס מטמטם]

חקלאות עירונית - מה דעתך משה ?

הערים הולכות וגדלות ובולעות ישובים שלמים על חשבון הטבע שהיה שם פעם.
האם לא הגיע הזמן לפתח "חקלאות עירונית" עד כמה שזה ניתן !,
כדי לא להפוך את כל הארץ הקטנה שלנו ל-ים של בטון ושל ברזל ? ....

לפני כמה שנים קראתי המון על כל מיני רעיונות נחמדים בנושא
ומאז לא שמעתי שעושים מספיק מלבד הרעיון של המיחזור.
ישנם ערים בעולם שהם כבר התחילו להרים את הכפפה
ולקחת את העניין הזה ביתר רצינות.
מעוניין לשמוע את דעתך בנושא.

 

[דן רוזנצביג]

רעיון נחמד ואפילו חינוכי אבל אינו משמעותי

ה"חקלאות העירונית" לא תשמור על השטחים הפתוחים בערי הארץ.
מוטב להקים גן ציבורי או מלפחות לטעת יער.

 

[חומוס מטמטם]

אפשר " לשלב בין שתיהם "

אם לא תהיה שחיתות

מה הקשר ? ,
אפשר להמשיך לפתח " חקלאות עירונית " בכל עיר.
ותוך כדי זה להקים שטחים ירוקים,
בנוסף אל הרחובות הרגילים שאצלהם כבר יש גינות ו-עצים.
היום כבר התחילו סוף לדבר על " גנים תלויים ",
כאלה שהם יהיו כבר בכל בניין בעתיד.

 

[חומוס מטמטם]

עוד משהו ברשותך

איך לא חשבו עד עכשיו לעטוף את הערים המזוהמות עם
ריאה ירוקה ומתוך כל העטיפה הזאת להחדיר זרועות ירוקות אל מרכז העיר.
ראה בתור דוגמא את העיר : " אדלייד " בדרום אוסטרליה
שבה כל מרכז העיר מוקף עם טבעת ירוקה.

 

[משה12333]

יש היום מגמה של הפרדת הירוק מהאפור. הירוק מפריע לגרים

באפור והטיפול בירוק מעמיס מאד על קופת הרשויות המקומיות אם הירוק נמצא בכל רחוב.
לכן, רשויות מקומיות כורתות עצים שנמצאים ברחובות ומעדיפות לרכז את הירוק בכמה פארקים בינוניים בכל אזורי העיר ובפארק ענק בשולי העיר.

המגמה היום היא לחבר בין כל הפארקים הבינוניים לפארק הענק ע"י שבילי הליכה/ריצה/אופניים שכוללים גשרי מעבר מעל לכבישים שחוסמים את הדרך עד לפארק הענק.
בפארקים בינוניים, קל להשקות ולגזום את הירוק כי הוא מרוכז במקום אחד. בפארק הענק, העירייה מקימה חברה לניהולו והחברה יוצרת הכנסות לפארק שמכסות את עלות הטיפול בירוק שבו (הקמת לונה פארק, שייט בסירות, בריכה, מסעדה, במת מופעים).

אם לדיירי בניין יש כסף ורצון, אז אין גבול לירוק שבו הם יכולים להשקיע בשטח הבניין שלהם. זה לא קשור לרשויות. בד"כ, המצב הוא הפוך- דיירי הבניין כורתים עצים כי הענפים נכנסים להם לתוך החלונות והמרפסות או שהם מפחדים מעצי דקל ענקיים שיתמוטטו ויגרמו לאסון. עץ דקל שמתמוטט הוא הסיוט של כל דייר שגר לידו. הנזק שהוא יכול לגרום והשטח הגדול שבו הוא פוגע הם מאד מפחידים.

מבחינת הגדרות, בעיר אין חקלאות אלא גינון. גינה קטנה לגידולים חקלאיים, אנכית או על גג הבניין, אינה נחשבת כשטח חקלאי.

 

[חומוס מטמטם]

יש היום רחובות ירוקים

כמו שדואגים " לחבר " שכונות אז יש היום מקומות שהם דואגים
לחבר פארקים חדשים עם ישנים יותר.

בשנים האחרונות רואים יותר ויותר רחובות ירוקים,
שאלה הם שבילים העוברים בצמוד אל אזורים בנויים ומקושרים אליהם

 

[משה12333]

רחוב ירוק עולה הרבה כסף לרשות המקומית. המים בישראל הם

יקרים ואין יותר חורפים בארץ. בקושי יש מס' ימי גשם בשנה.

ריבוי רחובות ירוקים יגרום לקריסת תקציב הרשות ולכן המגמה היום היא לרכז את הירוק בפארקים בינוניים בכל אזורי העיר ובפארק ענק בשולי העיר. השבילים שמקשרים ביניהם מכילים סימוני הליכה/רכיבה, ספסלים עם סככות, מתקני ספורט, פסלים אך לא צמחים ועצים.

המגמה היום בישראל היא להעביר את האחריות לטיפול בירוק לדיירי הרחוב או לעסקים שברחוב וכך להקל על תקציב הרשות. העירייה מעודדת גינות בחזית הבניינים, בשטח של הבניינים וגינות בשטח של עסקים קטנים שכונתיים.

מס' התושבים גדל מאד בערי ישראל (ריבוי טבעי גבוה) וכל יחידת דיור חדשה מהווה נטל על תקציב העירייה כי הארנונה למגורים לא מכסה את עלות שירותי העירייה לתושבים שגרים ביחידת הדיור. שכונות מגורים מהוות נטל עצום לקופת העירייה ולכן העירייה מנסה כל הזמן לקצץ בהוצאות. בהוצאות של גיזום והשקייה קל לקצץ אם מרכזים את כל הירוק הציבורי במס' קטן של מתחמים.

בתחומי הבניין, הדיירים יכולים להשקיע בירוק ככל שירצו. הם משלמים על מי ההשקייה ועל הגיזום ולא העירייה (רבים מדיירי הבניינים בוחרים להחליף את הדשא והשיחים בחצץ מעוצב).

 

[דן רוזנצביג]

אל תזלזל במספר ימי הגשם בשנה

למרות מיעוט ימי הגשם - אין שנה ללא שטפונות. השטחים הירוקים והפרקים, בתכנון מתאים, יכולים לשמש מקום לקליטת מים ומזעור נזקי השטפונות.
בכלל פארק אינו נזקק להשקייה, למעט אולי בשנותיו הראשונות. ניתן גם לבחור צמחיה (בעיקר טבעית) שאיננה צורכת מים רבים.

 

[חומוס מטמטם]

היום יש חשיבות רבה למיחזור מים וגם הקמת אגמי מים

ולפי פירסומי הממשלה ברגע שהם יקימו עוד " מתקני התפלת מים "
אז ככה יפחת הסיכוי לסכנה של שימוש מוגזם במים ברגע שתהיה בצורת

 

[דן רוזנצביג]

היום ? אתמול ושלשום

כבר עשרות שנים ממחזרים מים בישראל. אם אינני טועה כ- 80% ממי הביוב ממוחזרים ומופנים לחקלאות. כמו גם הוקמו ומוקמים מתקני התפלה המספקים את מירב מי השתיה.
הקמת מאגרי מים לאסוף מי שטפונות הוקמו כבר בשנות ה-50 (אם אינני טועה ). כיום מרבית המאגרים הוסבו למאגרי מי קולחים מטופלים.
מאגרי מי שטפונות קיימים הגולן, בנחל בשור ובערוץ הערבה.

 

[חומוס מטמטם]

אז יש פתרונות לבצורת. אבל כנראה שלא דואגים לזה מספיק

20 שנה מקימים מתקני התפלה ו-מיחזור מים,
מעניין מדוע לא הוקמו מתקנים כאלה בשביל
ים המלח ו- הכינרת

 

[דן רוזנצביג]

תחשוב לבד - רמז סדרי עדיפות לאומיים

 

[חומוס מטמטם]

ניראה לי יותר עדיפות טייקונים לאומית

כמה דיבורים כבר שמעתי על תעלת הימים,
ועל תעלה בין ים התיכון אל ים המלח,
ובינתיים הבולענים המשיכו להיתרבות.

לפני 10 שנים אפילו הניחו אבן-פינה להקמת אזור היי-טק חקלאי
באזור עין-חצבה ואפילו עם זה לא עשו שום דבר

 

[משה12333]

העירייה לא משתמשת במי קולחין להשקיית גינות אלא במים מתוקים.

לעירייה אין גישה למי הקולחין. מי הקולחין הם מים יקרים שמועברים ישירות ממכוני טיהור השפכים שמחוץ לערים אל הנגב כדי להשקות את השדות החקלאיים שם. הפקת המים האלה היא יקרה מאד אבל היא מתבצעת בכל מקרה כי חייבים לטפל במי הביוב. אם לא היתה לישראל בעיית מחסור במים, כל מי הקולחין היו מוזרמים ישירות לנחלים ולים.

אין צנרת עירונית של מי קולחין וגם לא יכולה להיות צנרת שכזאת כי מערכת המשאבות והצינורות שדרושה לכך בין המפעל לטיהור השפכים לבין כל רחוב בעיר היא לא ישימה וגם אם היתה ישימה, היא היתה מייקרת את מי הקולחין עוד יותר. השקייה עירונית של חיבור צינורות ההשקייה/הממטרות לצינור המים המתוקים של הרחוב היא האפשרות היחידה להשקייה בערים.

מי ההשקייה עולים לעירייה הרבה כסף.

לכן, העיריות מעדיפות היום לשתול שיחים מדבריים קוצניים שלא דורשים השקייה. העיריות גם פורסות בגינות הציבוריות, באיי התנועה וביכרות התנועה יריעות פלסטיק שחורות ענקיות שמונעות עשבייה ומעליהן מונח מצע של אבנים וחלוקי נחל צבעוניים. הגינון מוחלף ע"י עיצוב אבנים.

דשא דורש דישון, כיסוח, השקייה, הדברה. מצע של אבנים לא דורש תחזוקה וטיפול ולכן הוא מחליף את המדשאות.

העיריות הפנימו שישראל היא בעלת אקלים מדברי ונערכו בהתאם.

 

[חומוס מטמטם]

בסדר משה , אבל יש היום פתרונות טכנולוגיים

אתה מדבר על רשויות מקומויות ואני מיתכוון ברמה הארצית.
ברמה הארצית אם יקומו עוד מתקני התפלה ומתקנים למיחזור מים
אז הכל ילך יותר טוב.

איך הצליחו להחזיר את אגמון החולה למצב הקודם
אחרי שדאגו לייבש אותו ? ..................
למוח היהודי הרי יש פתרונות

 

[דן רוזנצביג]

אגמון החולה אינו שחזור של אגם החולה

אגם החולה, למעט השמורה הקטנה, שגם היא איננה בשטחו של האגם, נותר יבש ומשמש כשטח חקלאי פורה.
אגמון החולה נוצר ושופץ בשטחי הביצות, באזור בו שקע הכבול. השטח ששוקם מהווה כ- 10% של השטח שיובש. כאשר יתרת השטח משמש לחקלאות מקפידים על סבב גידולים ועל שימור פני שטח הכבול רטוב תמיד.
דווקא הפתרון הוא מהמוח הגויי - היהודי נסה להתחכם לטבע ונכשל. רק לאחר שנים ונזקים רבים הוחלט שניהול שטחי הכבול כמעשי הגויים הוא הנכון.

 

[דן רוזנצביג]

שמוש עירוני במי קולחין

אם אינני טועה,עירית תל אביב משקה את פארק הירקון במים הנשאבים מהירקון ישירות ( לפחות זה היה המצב בעבר ) - מים אלו אינם מוגדרים כ"מים מתוקים"
באזור מלונות ים המלח נעשית ההשקיה הציבורית במי ביוב מטופלים.
יתכן וקיימים מקומות נוספים בארץ.
הדבר מצריך צנרת כפולה ומתאפשר בעיקר באתרים המופרדים מסביבת מגורים קרובה.

 

[חומוס מטמטם]

שבילים ירוקים במקום רחובות

התכוונתי לומר :
ש-לאחרונה אני שם לב לתופעה הולכת ותופסת
של שבילים שהם עוברים בין בתים/בניינים
או בתוך איזה פארק בצמוד לשטח בנוי
והם מתפקדים בתור רחוב רגיל לכל דבר.

 

[חומוס מטמטם]

נראה לי שאתה כנראה טועה

יש היום גגות של בנייני משרדים ב-TOKYO
שהם אשכרה משמשים בתור " גינות לגידול פירות ו-ירקות ".

 

[משה12333]

זה כמו שתגיד שבריכה לגידול דגים על גג בניין משרדים היא

חקלאות ימית או שלוח סולארי על גג בניין משרדים הוא תחנת כח.

תפקיד החקלאות הוא להאכיל את בני האדם ולא לשמש כנוי או כתחביב לשעות הפנאי. אם אתה צריך להאכיל מיליארדי בני אדם בעולם או מיליונים במדינה שלך, שום גג לא יתאים למשימה.

החקלאות אכן משתנה, אבל לא כפי שאתה מנסה לתאר. היא משתנה בזכות המדע והטכנולוגיה שממציאים כל הזמן שיטות חדשות להגדיל את התפוקה, לפקח על הגידול, לקצר את משך הזריעה/הקציר/הקטיף/הגיזום. כל השיטות האלה לא מיועדות לגינות קטנות אלא למרחבים עצומים.