חרדות.

torme

New member
את יכולה לאט לאט לבנות ביטחון

זה בטח קשה אבל אני בטוח שיש בך דברים טובים שאת יודעת שהם טובים ואת יכולה לקבל ביטחון עצמי... אבל מעבר לכוח שלך נראה לי-ואני לא מומחה!! אבל נראה לי שאת צריכה למצוא את הכוחות לפנות ולקבל עזרה!!! אני ממש מבקש שתנסי...
 

שלומפי2

New member
היי שוב....

אני מבין אותך מאוד, מה שיש לך זה פחד משתק שאי אפשר ממש להסביר...הוא פשוט נמצא שם. אה תראי..... מה את חושבת על לקיחת כדורים? אני אישית לקחתי במשך 3 חודשים כדור בשם סרוקסט(ואני ממש הייתי בהתחלה נגד לקיחת כדורים וכו'), אבל מה אני יגיד, הכדור הזה עושה פשוט פלאים, קשה להסביר אבל הוא לא נותן לך להיות במצב רוח רע ונותן פשוט הרבה ביטחון עצמי, זה כאילו כמו משהו ששומר עלייך שתיהי מאוזנת(זה מאזן משהו בכימיקלים במוח) תשאלי כאן אנשים על הכדור הזה, אני יודע שיש כאן עוד כמה שלוקחים אותו או לקחו אותו בעבר... אבל זה כדור עם מרשם ככה שאת חייבת ללכת לפסיכיאטר, הכדור הזה נדמה לי שהוא גם הכי פחות מסוכן לגוף מהבחינה הזו שאין בו תופעות לוואי כמו לפרוזאק וכו', אם בכלל.... אבל הפיתרון הכי טוב והיחידי בעצם זה ללכת לפסיכולוג כי פשוט אין משהו אחר לעשות שהחרדות במצב כל כך גבוה כמו למשל אצלך. וגם נסי לעשות את מה שהמלצתי כאן בפורום לפני כמה ימים("דף המחשבות האוטומטיות", תעשי חיפוש תמצאי את זה....) בכל מקרה בהצלחה בהמשך.....ותמשיכי לעדכן
 

motek89

New member
שלומפי, טורמי, ובוזיקית היקרים..

קודם כל אני אקח טיפול.. מה שלא יהיה אני אנסה לשכנע את אבא שלי יום אחד ללכת לסניף של הקופת חולים, ואני אמסור טופס.. אני מבטיחה.. זה נראה לי מה שיעזור, הצעד הזה. בוזיקית-אני רוצה, תמיד רציתי, שיהיה לי חתול.. ביקשתי מההורים, אבל הם לא מסכימים.. במיוחד אמא שלי ("את לא תטפלי בו, והוא יחרבן וילכלך כל מקום!") ניסיתי לשכנע.. אמרתי שאני אטפל בהכל.. אבל אין סיכוי. כשאהיה גדולה, כשאגור לבד, אני מבטיחה.. אני אאמץ לי איזה חתול חמוד..
אבל עד אז אין סיכוי. שלומפי-קראתי את המאמר שכתבת.. הכל בכתיבה, וכשזה מגיע לדבר עצמו, אני שוכחת הכל. אני חוששת. אני לא חושבת שזה מה שיעזור.. תודה בכל אופן. כדור שנותן ביטחון עצמי..? פעם ראשונה שאני שומעת על זה.. נשמע חלומי
.. קודם אני אלך לפסיכולוג ואז נראה כבר מה אני אעשה... תודה לכולכם על האכפתיות והתמיכה!!!
 

motek89

New member
אוגרים אני לא אוהבת...

יצורים קטנים כאלה... שלא דומים לך בכלל...(ברגשות..) חתול זה משהו שהוא כמו חבר, זה משהו שאתה מבין מתי הוא עצוב, מתי קר לו, מתי הוא רוצה אהבה.. גם כיף לחבק אותו וללכת לישון איתו... אוגר זה משהו אחר לגמרי
 

בוזיקית

New member
אז אם אמא שלך לא מרשה לך לגדל

חתול, אולי תפני לאגודת סיוע לחתולים ותתנדבי לטפל שם בחתולים חמודים? אין לך ברירה - אם אמך לא מרשה לך אין מה לעשות. לי דווקא יש גם אוגרים וגם חתול, ואני מאוד אוהבת את שלושתם... נ.ב. אולי דגים? אולי ציפורים? ואם גם זה לא, נסי לגדל עציצים...
 

boom18

New member
כמה שאני מבינה אותך../images/Emo24.gif../images/Emo57.gif

יש לי בדיוק את אותו הדבר. כשאמרת שיושבים במעגל ועוברים אחד אחד להגיד את השם. רק המחשבה שעוד מעט גיעו אלי..ואני כולי רועדת, ויש לי דפיקות לך כל כך מהירות והכי נורא- אני מסמיקה ממש! וזה כל כך מפריע לי..זה ממש הורס לי את החיים ואני נמנעת מלדבר כמה שיותר בקבוצות גדולות כי אני ישר מסמיקה. מכל דבר..
ובאותו רגע..אני לא חושבת על כלום, רק להעלם..שלא יראו...שלא יצחקו למרות שאף אחד לא צוחק לי בפנים אבל הם מסתכלים, ורואים, ואני רק רוצה לקבור את עצמי..
גם לי יש בטחון עצמי ממש ממש נמוך.. את לא לבד...אני בדיוק באותו המצב... מנסה איכשהו לחיות עם זה....אבל קשה...
אני רוצה לפנות לטיפול פסיכולוגי אולי בקרוב, אני מקווה שאולי זה יעזור לי. אני מקווה שיהיה לך טוב ואני חושבת שאולי כדאי לך גם ללכת לפסיכולוג או משהו.. שווה לנסות, לא?
 

motek89

New member
אני מצטערת שאת עוברת את הסבל הזה..

הסבל הנוראי הזה שנמשך כנצח.. גם לי זה ממש הורס את החיים, גם לי יש ביטחון עצמי נמוך... מחר כנראה אבא מוסר את הטופס.. אבל אני אצטרך לחכות כמה חודשים עד לצלצול טלפון מהקופה.. בהצלחה גם לך!!
לדעתי תקחי טיפול.. זה מה שיעזור. גם לך וגם לי. לחשוב שעוד אנשים עוברים מה שאני עוברת.. אני מאחלת לך רק בהצלחה... שנעבור את זה ביחד!!
 

torme

New member
מותק ובוווום-כל הכבוד על הכוחות

שאתן מראות פה... לקבל החלטה על טיפול-זה מאודקשה ואתן עושות את זה-כל הכבוד!!!!! ובכלל נראה לי ששתיכן...יש לכן די הרבה ביטחון כי אתן עושות דברים כדי לשנות את המצב.. אז יש המון תקווה במילים שלכן אני מקבל כוח ממה שאני רואה אצלכן תודה
 
למעלה