חרדת נטישה

המניע שלך לזוגיות

זה שאת חווה את האפשרות שהזוגיות תיגמר - כקונפליקט, מרמז על הסיבה שאת מראש בכלל רוצה זוגיות.
כדי שהיא לעולם לא תיגמר, כדי שיהיה לך משהו אחד יציב שאת יודעת שהוא מחויב, שאת יכולה לסמוך עליו, שהוא הבטחון, שהוא הבית, שהוא השלמות, שהוא האחד.
וזה שאת רוצה את הדבר הזה מצביע על כך שברמה האישית את מרגישה שאין לך את זה כרגע, כלומר שאת חסרה את זה, כלומר שאת לא שלמה.

יש כל מיני מניעים להיכנס למערכות יחסים וזוגיות, אבל בגלל שהמניע הספציפי שלך מקורו בחסרון האישי שלך אז המשמעות של אי ההצלחה של הדבר משמעותו שאת נשארת חסרה.
אבל אם היית חווה את עצמך כשלמה בכל מקרה, עם זוגיות או בלעדיה.. אין ספק שהיית מרגישה אחרת לחלוטין גם לגבי עצמך באופן כללי וגם זוגיות או לא זוגיות, נשאר או לא נשאר, נצחי או זמני.. לא היה תופס כל כך הרבה משקל.

מסקנה, עליך להפנות את תשומת ליבך לעצמך ולהתרכז בעצמך ולא בזוגיות, ואם תצליחי להגיע לשלמות בינך לבין עצמך.. הבעיה נפתרה.
הרי זה בכל הדבר שבשבילו את רוצה זוגיות, חווית השלמות והבטחון שלך.

יש מבין?
 
לשאלתך, לא תמיד, משום שזה דמיון.

דבר שני. דוגמא: כמו כשקונים מוצר. בודקים לפני האם הוא טוב, הוא בתוקף, לא רעיל. אם הכל בסדר, קונים.
אותו דבר כאן.
ב-ו-ד-ק-י-ם.
 

Alex Burgess

New member
פרידה זה הדבר הכי נורא שחוויתי אי פעם.

כל תיאור מילולי של מה שעבר עליי יהיה אנדרסטייטמנט. הלב שלי נשבר, כל מה שידעתי במציאות הזאת נמחק ונאלצתי לחפש מחדש טעם וסיבות כדי להמשיך לחיות. עם זאת, שבע השנים שקדמו לפרידה היו המאושרות שבחיי ואני לא מתחרט על דבר. אני מוקיר כל רגע טוב ורע שהיו לי איתה והייתי משחזר אותם שוב גם בידיעה שזה ייגמר כמו שזה נגמר. כבר ידעתי במשך המון זמן שאם המכה הזאת תנחת, היא תהרוס אותי. עם כל שנה ואפילו חודש או יום שעברו, חשפתי את עצמי יותר ויותר, אבל זה לא הפחיד אותי. כשאת אוהבת ואת מרגישה שזה הדדי, את מפסיקה לפחד.

הסיכוי שבן הזוג הבא שתבחרי לחשוף את עצמך בפניו יהיה האחד הוא קלוש. זה בהחלט אפשרי, אבל זה לא משנה, כי תצטרכי לשים את הלב שלך on the line כשאת לא יודעת מה יביא המחר. אלה תנאי המשחק - את כל הזמן נופלת אחורה ומקווה שהוא יהיה שם בשביל לתפוס אותך. הדרך היחידה להתמודד עם הפחד היא לעצום עיניים ולעזוב את האחיזה בקרקע. אולי אז תמצאי משהו ששווה להתרסק בשבילו.
 
אהבתי

את הכתיבה שלך והיא בהחלט מעוררת מחשבה :) גם אני לא מצטערת על שום קשר שהיה לי. עם זאת, אני לא מאמינה בעקרון ההדדיות... גם אם מרגיש לי הדדי, ברור לי שזו אשליה. אני יותר ויותר משתכנעת שהפחד הוא משהו שקשור בי וזה משהו שבהחלט אצטרך לעבוד עליו.

ו... לא מתחשק לי להתרסק, אבל אני בטוחה שאני לא היחידה...
 

Alex Burgess

New member
זה שעדיין לא הרגשת הדדיות,

לא אומר שזה לא יקרה עם האדם הנכון.

אם לי אומרים שהכל עוד לפניי, אז את בטח שצעירה מכדי להתייאש.
 

spaysi8

New member


 
זוגיות.

שאלה טובה!!! זוגיות זאת מערכת יחסים שנוצרת בעקבות משיכה פיזית,סקרנות ועוד....... וכן לפעמיים היא ניגמרת במידה ואנו מעוניינים
בכך או אפילו צד אחד זה מספיק בכדי שלא תהיה זוגיות. השאלה איך בונים זוגיות,אם מראש אנו יודעים שהשורשים הם לא טובים,יש בעיות של חוסר התאמה שאי אפשר לגשר בינהים אז מראש אני יודע שיש מערכת לא יציבה ואני מקבל החלטה או להמשיך לנסות בתנאי שאני לא קורבן,או שפשוט אני יורד מהזוגיות הזאת. לא בהכרח שזוגיות תיגמר,אפשר לבנות זוגיות שלא ניגמרת אך כמובן שיש משברים שאני בתור זוג שהקשר ביננו יציב,חזק,קשר שמבוסס על כבוד הדדי,חופש,מרחב,הבנה יש סיכויי טוב שהקשר לא יגמר ואנו נשרוד את המשברים. קשר זאת מערכת יחסים שאנו דואגים להניע אותה כל הזמן,לטפח,לפרגן,להעצים,לאהוב.......
לגבי הפחד - פחד זה רגש שמשתק אותנו,ברגע שאת מתחילה מערכת יחסים והפחד מלווה אותך את משקיעה את רוב האנרגיות שלך בפחד שמה זה יגמר ואז כל תרחיש הכי קטן ויש הרבה במערכת זוגית את מונעת ומגיבה מתוך פחד ולא מתוך ראיה והבנה למערכת את בונה כרגע עם בין הזוג. לדעתי את צריכה ללמוד איך לעבוד על הפחד ואז תוכלי לבנות מערכת יחסים בריאה וגם שהיא תיגמר את תקבלי זאת בהבנה ותצעדי לקראת מערכת זוגיות חדשה כאשר יש לך תובנות רבות מהמערכת הקודמת.
אילנה אילדיס - מאמנת אישית.
 

קריסטה

New member
מבינים

(במקרה שלך כנראה באמצעות טיפול)
שיהיה מה שיהיה ובכל מקרה נשרוד את זה.
 

Purple Mushroom

New member
חיים את ההווה

הנושא הועלה בפורום בעבר. אולי שווה לעשות חיפוש.
אני די אבסולוטי בקשרים רומנטיים, ומתכנן את העתיד האוטופי באופן אבסולוטי.
אבל פרידות קורות.
גם יש קלישאה שלגברים קשה להתחייב. וגם אצלי זה ככה, אולי זאת אנומליה.
תמיד אני כותב בפורום, שלכל דבר יש סוף, כמו מערכת היחסים האידיאלית של סבא שלי ז"ל, וסבתא שלי שתחיה עד 120, שנגמרה אחרי 63 שנים, במותו של סבא שלי.
כל הדברים הטובים נגמרים בסוף, גם לאנשים המיתולוגיים ביותר יש סוף, אולי של אלף שנים צעירות, אבל עדיין יש סוף, גם מאסטר יודה נפטר בסוף בגיל של מתושלח.
(טוב, קצת נסחפתי, לא? ) :)
 

spaysi8

New member
שאלה קשה..

אני לא יודעת איך להתמודד עם זה,
יש מצב שבמקרה כזה לא הייתי רוצה להכנס לקשר מלכתחילה.

האם את יודעת בוודאות שהקשר יגמר? האם אפשר לשאול למה?
 
למעלה