חשבון לא סגור עם הבעל לשעבר

chili3

New member
במקום להיות עסוקה באם הוא העריך אותך בעבר

נסי לבחון אם אתם מעריכים היום אחד את השני כהורים לילדים משותפים
אני יכולה לספר לך שאני מוצאת הרבה שקט נפשי בידיעה שהיום אנחנו מעריכים אחד את השני על מה שכל אחד מאיתנו נותן לילדים המשותפים שלנו
אנחנו לא מדברים על זה בנינו, ואני לא צריכה שהוא יגיד לי את זה.
אני יכולה לקרוא את זה בין השורות בכל פעם שהוא מבקש ממני עזרה בכל מיני דברים, שהוא מתייעץ איתי בדברים שנוגעים להם ולפעמים גם לא נוגעים אליהם.
שאני נעזרת בו ויודעת שכשאני מבקשת ממנו משהו, הוא תמיד ינסה לעזור.
הגענו למקום שאנחנו מעריכים אחד את השני כהורים משותפים (גם אם לא חיים ביחד) ויודעים שהילדים שלנו בידיים הכי טובות.
הרגשות/הערכה שהיו שהיינו נשואים לא רלוונטיים לחיים שלי היום.
 
לחפש את עצמי על ציר הערכה שלו דאז לא היה

מביא אותי לשום מקום, ואגב- גם להפך.

האם חשוב לך שהוא יעריך אותך -את עצמך של היום, או שבדיעבד הוא יאשר לך את האשה שהיית אז, את האמא שהיית? את הרעייה שהיית לו? אלה שני דברים שונים.. ומה *את* חושבת על עצמך? זה קצת יותר חשוב מדעתו של האקס...
תראי, אצלנו נדיר שיש מילות הערכה (יש יותר מצדי, לקח לו הרבה זמן לשחרר מילה טובה, גאוותו נפגעה קשות בפרידה) אבל יש הערכה הדדית.
אני מעריכה אותו על מי שהוא עכשו- על האבהות של עכשו (ניגוד חריף לאבהות בזמן נישואינו) ועל תכונות שכשהייתי נשואה לו סבלתי מחסרונותיהן אך היום, הילדים (וגם אני) נהנים מהיתרונות שלהן. ואני בטוחה שגם הוא מעריך אותי על תכונות כאלה אצלי.אבל אני בהחלט לא מעריכה אותו על בן הזוג שהוא היה.

אני בטוחה שהאקס שלך כן מעריך אותך גם אם הוא לא אומר. ואני בטוחה עוד יותר שכדאי לך למצוא את הדרך להעריך את עצמך...
 

דף חדש4

New member
קשה לשים את האצבע

קשה לי לשים את האצבע אם אני צריכה הערכה למה שהייתי עבורו אז או למה שאני היום. אני חושבת שמדובר באותן התכונות.
למה זה חשוב לי? כשרציתי אותו חזרה- ברור למה זה היה חשוב לי.
היום כשכבר הקמתי זוגיות חדשה- זה כבר לא רלוונטי. ועדיין- הייתי כמו בעלת חוב אליו וזה היה הכח שלו עלי- תן לי את מה שאתה חייב לי- אני צריכה ממך הערכה. תן לי!
היום, בתהליך ארוך ומתסכל וכעת- לא מעט בזכות התגובות בפורום הזה סביב השרשור הזה- נעשה לי יותר ויותר ברור איך עצם העובדה שאינו נותן לי את הכבוד או ההערכה שאני חושבת שמגיעים לי (אמרתי - יש לי כאילו שטר חוב ביד שקושר ביננו וכתוב בו- אתה חייב לי) אני מבינה איך להשתמש בעובדה שהוא לא מעריך אותי כדי לעזור לעצמי דווקא להתרחק ולא להיות קשורה אליו עד שהאישור יגיע. כי עצם זה שלא מעריך אותי. שאינו הוגן מספיק, גבר מספיק, חזק מספיק, רואה אותי מספיק כדי להגיד- תודה על מה שהיה ואת אשה בסדר- זו בדיוק אבל בדיוק הסיבה שטוב שאני לא שם יותר. אז תודה לכל מי שחידד לי את זה בשרשור.... לקח זמן אבל אני חופשייה והוא חופשי להמשיך לא לראות אותי כאדם מספיק טוב וכאשה לא מספיק ראויה לאהבה שלו. זה בסדר.
 

chili3

New member
אני לא חושבת שהוא לא רואה אותך 'כאדם מספיק

טוב וכאישה לא מספיק ראויה לאהבה זו'
יש בחייו אישה אחרת ואת המחשבות האלו הוא ממקד בה וכך זה צריך להיות
הוא היום צריך לראות בך אם ילדיו בלבד, כפי שאת צריכה לראות בו אב ילדיך בלבד (אני כמובן לא מוחקת את העובדה שיש לכם עבר משותף כזוג)I
לא כל מה שהוא לא 'כן' הוא באכרח 'לא'
אז אל תחפשי את מה שאת 'לא' עבורו או בכלל
תחפשי איפה את 'כן' עבור בן זוגיך ועבור האנשים הקרובים לך
 

דף חדש4

New member
צודקת - צריך להתמקד במה שאני כן

יחד עם זאת- "את צריכה" "הוא צריך" "ככה צריך להיות"- לא תמיד אנחנו מתנהגים או מרגישים כמו ש"צריך". רובנו נדמה לי יודעים מה "צריך" אבל לא תמיד יודעים איך להגיע לשם ולא תמיד מצליחים להרגיש את מה שהיה ראוי בתוך סיטואציה זו או אוחרת שנעשה או נרגיש....
 
הדעה שלו כ"כ לא רלוונטית!

לא יכולה להגיד לך כמה לא אכפת לי מה הוא חושב עלי!
כמו שכתבו פה, הגעתי לשלב בחיי שבו יש לי רשימה ברורה של אנשים שדעתם חשובה לי, אנשים שאני מכבדת את דעתם, והאקס שלי ממש לא מופיע ברשימה הזו!!
 
אני חושבת שמה שאת צריכה זה תהליך אישי

מול מטפל ולא מול האקס שלך.
מה זה יתרום לך שהוא יוקיר אותך ויכיר במאמצייך?

הייתי הולכת לפרוק במקום בטוח ולנסות להבין, למה אם פתחת דף חדש, את עדיין מתעסקת באקס.
 

לילי301

New member
:) כן..זה עובר..

אבל רק בזכות עבודה קשה על מה אני, מי אני, מה הן התחושות שלי ואיפה אני היום בזוגיות השניה שלי.

5 שנים הם הרבה זמן, זמן רב שבוזבז בניסיון לגרום לו להעריך, לשאת באחריות, לבצע חשבון נפש, לומר סליחה.. מיותר יקירתי, ובטוחה שאת כבר מבינה עד כמה.

אחרי שנים שבהן בחנת מה הוא, הגיע השלב שבו תבחני מה את, את מכתב הסיכום כתבי ומעני לעצמך ורק לך, אחרת לצערי הזוגיות המדהימה שיש לך עכשיו תקבל את המשקעים עד שיהיה קשה להכילם.

במכתב שתכתבי תעשי חשבון נפש עם עצמך, איפה את לוקחת אחריות על מה שקרה בנישואיך הראשונים. זה מה שאני עשיתי, לקח לי 3 שנים. בשנה הרביעית הכרתי את אישי שיחיה.

אם לא הייתי פותרת את הדברים עם עצמי הייתי מביאה אותם לזוגיות השניה שלי, הייתי הורסת אותה..הייתי מאבדת את האיש היקר שהכרתי.

היום הגרוש הוא פרטנר לגידולה של הצוציקית, לא מעבר. אין לי אליו רגש, לא טוב ולא רע. בעצם..נותרה בעינה הערכה על היכולת להצליח להשאר בני אדם והורים טובים!

הוא לא לי ואני לא לו.. היום זה ברור לנו כשמש ומצחיק לומר כי אני מאושרת שהיה גלגל שלישי שגרם לנו לפרק את הזוגיות, לולא היא עוד היינו נשואים ולא בטוחה שהייתי מאושרת.. היום אני מאושרת.

התמקדי ביקיריך, במשפחה הגרעינית החדשה שיצרת לעצמך, התתמודדי עם העבר ולאחר מכן קפלי אותו והכניסי למחסן בארגז ארוז היטב,

עכשיו הזמן שלך למלא את חייך בחדש, נקי וטוב. ומה שהיה טוב שהיה..
 
שמחה לשמוע שאני לא היחידה

שלא רק שאינני כועסת על המאהבת, אלא מודה לה על שבזכותה יצאתי מנישואים לא מאושרים, שכן סביר להניח שהייתי ממשיכה להיות שם "עד שהילדים יגדלו" לולא היא...
 

לילי301

New member
שמחה שאני לא היחידה..

תמיד כששומעים אותי אומרת את המשפטים האלה, שמאזינים לשיחות שלי ושל הגרוש שואלים "איך אפשר?", "אחרי כל מה שקרה?", "איך סלחת??" - "קוראים לי אמיצה.."

לא אמיצה, לא גיבורה וממש לא מיוחדת.

הבנתי שחבל לשמור מקום לזיכרונות הכואבים מן העבר כשאפשר ורצוי למלאם באושר מן ההווה
 

דף חדש4

New member
להתמודד עם כאבים מן העבר

אני מסכימה שהדרך הכי טובה להתמודד עם כאבים מן העבר- היא להתמקד על בניית הווה הכי טוב , שמח ומספק שיש. לא להתמקד על לתלוש עשבים כמו על לשתול פרחים. העניןי הוא- שעד שאת בונה לעצמך הווה טוב, ביחוד אחרי משבר בו הכל נהרס ואת יושבת באיי חרבות של חייך הקודמים...לוקח זמן.
 

דף חדש4

New member
אני שמחה עבורך שטוב לך


כל כך שמחה לקרוא שטוב לך ושבדעבד את רואה את הצלע השלישי בקשר כמישהי שעשתה לך טובה. זה נהדר להסתכל אחורה על הדברים בהשלמה ובשמחה כזו.
אני חושבת שזמן שעבר בנסיון לגרום לו להעריך אותי- או יותר נכון- בצפייה שזה יקרה- לא היה זמן מבוזבז. תהליכים נפשיים לוקחים את הזמן שלהם ואי אפשר לזרז אותם.
בהתחלת הגרושין- הניסיון הזה היה כי מאד רציתי שיחזור אלי כי היה לי מאד קשה בלעדיו וראיתי שלא הערכתי נכון את מה שהיה לי טוב בנישואין ואותו כבן אדם.
אחרי שהבנתי שהוא לא חוזר- שטוב לו יותר בלעדיי, זה מאד כאב ולקח זמן להבין את זה ולהמשיך הלאה.
היום- אני לא יכולה להגיד שאני שמחה שהתגרשנו ואני לא רואה אותו כבן אדם לא טוב. להפך. הוא אדם שאני מעריכה עם המון תכונות טובות
פרידה אמיתית כשתמיד נהיה הורים לשלושה ילדים- זה גם לא בדיוק אפשרי. יש משהו שקושר אותנו לתמיד. האחריות לילדים, ארועים משפחתיים, הדמיון של הילדים אליו וכו'.
וזה בסדר .
כך שאני נמצאת במקום שאני לא רוצה- לסגור מזוודה ולזרוק את המפתח.
יותר- כמו מה שנאמר פה- לסגור דלת של ארון על מדפים מסודרים. מדפים שמה שיש בהם- זה מי שאני ומה שבונה אותי וטעויות ולמידה והרבה טוב גם- אבל מסודר.
מסודר זה אומר- להבין שכזוג- זה נגמר. ולא לכעוס עליו ולא לכעוס עלי. לא שנפרדתי ולא כשאני עדיין מרגישה שיש בי חלק שעוד אוהב אותו ושכנראה תמיד יאהב.
 

לילי301

New member
אין ספק, תהליכים לוקחים זמן, אבל זמן עובר

ואין להשיבו..

את נשואה היום (או שטעיתי), בחרת לאהוב אחר, אבל נשמע כי נכנסת למערכת זוגית חדשה כשאת עדיין עמוק בישנה? למה?

נשמע שהכאת על חטא מספיק זמן.. מאחלת לך להמשיך הלאה, אבל הלאה באמת..

 
למעלה