חשבתי שביום כזה תהיה כאן פעילות ערה...

יוליקה

Member
מנהל
האמת...אני כמעט ישנה כל הזמן....

אבל לך מחכה מחר יום גדול...לא???
 
גם אני מחבב את מא-גונג

ולגבי מחר, להרים כוס מיץ ולקרוא: "יש".......
או כמו שאומרים אצלנו:"...אבל מי סופר?....."
תודה שזכרת.

אני כבר מכין למשפחה את המתנה שלי השנתית, והפעם את הספר "ששת הימים שלי" על מלחמת ששת הימים (כפי שאמרתי, הסיפור על מלחמת שלום הגליל עדיין נמצא במחברת, וממתין לעלות לכתב).

בינתיים בשלושה הימים האחרונים אני מעדכן את הספר שלי, ומשלים את הפרק העוסק בסיורים באמצעות רכבות כביש בכרתים, לתת לאנשים קצת מידע על האפשרות הזו לטייל למי שלא שוכר רכב ולא רוצה להיות תלוי באוטובוס עם עוד 50 ישראלים, אלא ברכבת כביש, עם אנשים מכל העמים, הנסיעה איטית ושקטה , בין נופים ואתרים, ויש מסלולים לכל אחד לפי טעמו, החל משעה ועד חצי יום.
נדמה לי שלאה נסעה באחת כזו.
 
בששת הימים הייתי מילואימניק המחנה היה בית-דרס

היום כבר לא קיים, הרסו אותו.
סככות הטנקים היו למטה ליד מה שהיתה משטרת-בית-דרס המצרית (קיימת עד היום), וכאמור כל המחנה נמחק.
המלחמה כמובן בדרום/סיני .
אחרי המלחמה חתמתי קבע ושרתתי כקצין ממשל במרש"ל 72 (איזור אבו רודס עד שארם-א-שייח) משך שנתיים, עד שהתפקיד עמד להפוך לתפקיד ג'ובניק במשרד, וזה כאמור לא בשבילי, לא הייתי ג'ובניק לא בצבא ולא במשטרה.

מה שכן זכרו לי את עברי בכתת השועלים (באחת הפעולות פעלנו באיזור) , והשתתפתי כנווט קרקע בפשיטה על גשר קינה במצרים (למי שזוכר - גניבת הרדאר המצרי בסוף 1969 מבצע "תרנגול").
בכלל יש לי עבר של גניבות ואני שוטר ולא גנבתי תרנגולות בפלמ"ח, אז במלחמת יום הכיפורים שלחו אותי לגנוב טנק מצרי חדיש מ-"כח באדר" (כח קטן שישב צפונית לארמיה השלישית בסיני), ניצלנו את העובדה שצוות הטנק הלך לשבת עם חברים בטנק אחר, וגנבנו אותו.....

ואפילו הספקנו לחזור ולשמוע את יפה ירקוני שרה במטה החטיבה מעל גבי סיפון של אחד הטנקים.....
אח"כ היא שאלה מי היה זה הטנק שהגיע באמצע ההופעה ועשה רעש שהפריע לה לשיר? (הבנתי שזה היה מסקרנות ולא מכעס) וכשסיפרו לה מה עשינו, רצה אלינו, ומהאשה שהיתה נערצת על ידנו כזמרת המלחמות , זכינו כל אחד לחיבוק חזק.....

בינינו, כל פעם שאני נזכר באירועים אלו ואחרים, כי עשיתי כמה דברים חריגים בחיי, אשתי מתחילה לצרוח (מחרדה), שמרוב התרגשות אני עלול לקבל התקף לב, אז מזל שהיא בסלון ואני בחדר העבודה שלי במרפסת, כי היא מיד מבחינה.....

אני לא זוכר שהייתי רגשן כזה כשהייתי צעיר.....
 

יוליקה

Member
מנהל
אני שרתתי בשירות סדיר קל"ב

כיון שלא היו סידורי לינה בבסיס לקחו אותי הביתה בחצות וחזרתי ליחידה ב-7 בבוקר.
הייתי מזכירתו של ר' ממר"מ (מרכז מחשבים ורישום ממוכן).
היינו החמ"ל הממוחשב של צה"ל כפופים ישירות לר' אג"ם עזר ויצמן.

הכרתי את בעלי בינואר 1968 - המתנה הראשונה שקיבלתי ממנו היה הספר "חשופים בצריח".
 
מאז שאני זוכר את עצמי,ספר

היה מתנה של קמצנים.
אינציקלופדיה זה כבר משהו אחר.
 

יוליקה

Member
מנהל
והטקט שלך שואף לאפס!!

אז כניראה שיש לך זיכרון של זבוב!!
 
קשה לי קצת לענות לך

כי המחק אצלך ביד.
אבל היו ימים, לא כל כך מזמן, אנשים קנו ספרים והם קנו סט אנציקלופדיה עשרים־כרך מאיזה סוכן שהתדפק על דלתם, הם עשו זאת כדי שבסלון שלהם יהיו ספרים, כדי להיראות משכילים.
 
מי שעונים לך הם כאלו שלספר יש ערך אצלם

ולא קונים ספרים במטראג'.

לא במקרה אני היום סופר וכותב כעת את הספר ה-20 שלי, ואין לי בספריה אף אנציקלופדיה אלא רק ספרים הקשורים למחקרים שלי או ספרי עיון שמעניינים אותי.
 
אם אתה זוכר

כבר כתבתי לך פעם שאני מאד מעריך את העשיה שלך !!!
היא נעשית מכל הלב.
 

הדסהש1

New member
סליחה אל תכלול את כולם.אני קונה ספר

רק שמעניין אותי...לא ב קילוגרמים .רק בערב חג
קניתי שניים...נכון שיש שקוראים פחות...
 

יוליקה

Member
מנהל
מי שקבע שרכישת ספר היא מתנה של קמצנים.

זוהי תפיסת עולם הזויה...

הספריה שלי בת 5 המטר העמוסה בספרים היא עדות לכך...
הצפיפות בצומת ספרים ובסטימצקי היא עוד עדות לכך...
רכישת ספרים לילדים היא עדות לכך...
הוצאות הספרים היא עדות לכך....
הסופרים שכותבים ספרים הם עדות לכך...

רק אתה כניראה חושב שלקנות ספרים כמתנה היא קמצנות במקום לחשוב על זה כתרבות.

מאז שהתדבק אצלנו על הדלת סוכן ספרים למכור לנו אנציקלופדיה חלפו למעלה מ-50 שנה!!
 
ביום ההולדת שלי אני מחלק למשפחה מתנות

והמתנה פעם בשנה ביום הולדתי וגם באירועים מיוחדים = ספרים שלי.
ולא שמעתי מישהו מבין בני המשפחה שלא היה מרוצה מהספרים, אלא כולם קוראים בהם כי אני שומע מהם "היזון חוזר" על התוכן.
 
זה היה חוסר טקט מצידם להגיד

שהם היו מעדיפים לקבל כמה שטרות ולבחור בעצמם מתנה לפי ראות עינם.
אם תסתובב קצת בשוק הפישפשים בחיפה תוכל לראות ערמות של ספרים מפינוי בתים שאין להם דורש.
בסוף היום הם ניזרקים ע"י המנקים למכולת אשפה.
לעומת זאת חפצים שונים משנות החמישים ניקנים בכסף טוב ע"י אספנים.
 
למעלה