חשדתם פעם שאולי אם היתה לכל אחד מאיתנו היסטורית ילדות שונה,אז היינו אנשים שונים?

[יאיר א.]

חשדתם פעם שאולי אם היתה לכל אחד מאיתנו היסטורית ילדות שונה,אז היינו אנשים שונים?

ומתוך זה עולה בי השאלה:מה אני?

 

[שני.ר]

מצטערת לאכזב אותך

אבל לכל אחד יש היסטוריית ילדות שונה (אלא אם כן אני לא מבינה מה אתה רוצה להגיד במילים סתומות אלה) ואת השאר אני גם ככה לא מבינה מה שמוביל ל-2 אפשרויות או שאתה חכם ואני לא או שאני חכמה ואתה לא נכון שהמסקנה סתומה? אז תכתוב דברים מובנים כי אני בכלל לא מבינה על מה אתה מדבר(ואם יש מישהו שמבין, שיצביע, ז``א יסביר לסתומה שמבלבלת במוח)

 

[יאיר א.]

למה את שופטת? אותי או אותך?!

נסיון להבין זה מגניב,אבל בשביל מה השיפוט?

 

[שני.ר]

מצטערת לא התכוונתי

התחרטתי מייד אחרי ששלחתי אותה, מה לעשות? היה כבר מאוחר מידי

 

[מישל 27]

כן...חשבתי על זה המון

אני חשבתי על זה מתוך...איזו מסכנה אני, כיום אני מקבלת שהנשמה שלי בחרה להתנסות באותם הדברים. היא הסתכלה לה מלמעלה, חשבה o.k במה אני רוצה להתנסות כעת? אני רוצה להתנסות בכאב,אני רוצה להתנסות בנטישה וכו` כן, אם הילדות שלי היתה אחרת הייתי כיום אדם אחר, אם ההורים שלי היו חושבים בצורה אחרת ומעבירי לי דברים נכונים לא את הכאבים שלהם. יאיר, רק אתה יכול לענות על מה שאתה מתוך התבוננות פנימית, הדרך לשם לא קלה. גם אני שואלת מי אני? אני מאמינה שאגיע לתשובה, ואז אופתע...ואוווו

 

[יאיר א.]

וכל ה``בחירות`` האלה, בשביל מה?

 

[מישל 27]

יאיר...אני מקווה שאסביר נכון

``הבחירות`` הללו הם בשביל להתנסות, לעבור דרך הרגשות שלנו... אני יתן לך דוגמה שמתרחשת אצל המון אנשים, פחד או כאב, ישנם רגעים שאנחנו יוצרים כאב בחיים והדוגמאות לכך הם לרוב: בן זוג שנטש, מוות, תאונה, יש אין ספור דוגמאות לכאב, נכון? מרבית האנשים שאנו מכירים בוחרים לא לחוות את הכאב במודע, בורחים ממנו בכל צורה שניתן, חלקם שותה, חלקם לוקח סמים, חלקם בכדי לא לחוות את הכאב חייבים להיות בסביבת אנשים- לא יכולים להיות לבד... כי אז זה כואב...מתעלמים מהכאב בכל דרך שישנה. אני יודעת שכאב או כל רגש שלא נותנים לו ביטוי מוצא דרך להביע את עצמו, להזכיר לנו שהוא קיים. הכאב חוזר בצורה שונה, אם לפני שנה נפרדתי מחבר וברחתי מהכאב, אני יצור סיטואציה נוספת של כאב, וסיטואציה נוספת - עד שנבין שבכדי לשבור את המעגל, צריך לעבור דרכו... אנחנו צריכים לעבור דרך הכאב משמע, לקחת זמן מה ולהרגיש את הכאב עד הסוף (לא לחוש כאב מתוך רחמים עצמים). אני יודעת שהנשמה בוחרת לחוות דברים. ברגע זה אני לא רוצה לכתוב משהוא שהוא לא נכון, בכללי אני משערת שזה בכדי להגיע לדרגה גבוהה יותר אי שם

 

[yofiel]

הדואליות

כדי להבין באמת מה זה טוב , צריכים לדעת גם מה זה רע. אם תאכל כל יום את האוכל הכי טוב בעולם , לא תדע שהוא הכי טוב , זה פשוט מה שאתה אוכל. אם היית חי בעוני ובקושי היה לך כסף לאוכל והיית חי על מים ולחם , היית מעריך את מה שיש לך הרבה יותר. הנשמה רוצה לחוות הכל , להתנסות וללמוד מההתנסות. לפעמים אנחנו לומדים יותר מההתנסות הקשה והכואבת , ולכן הכל לטובה. בסופו של דבר המטרה היא התפתחות. וכמו שמישל אמרה , בשביל לשבור את המעגל צריך לעבור דרכו. אם יש לך מכשול בחייך , אם לא תתמודד איתו הוא עדיין יהיה שם. אתה צריך לבוא אליו ולעבור את המכשול. מישל , הסברת את זה בצורה נפלאה , את לא צריכה להתנצל מראש למקרה שלא יבינו אותך. באור ואהבה יופיאל המלאך

 

[יאיר א.]

שמעת פעם על לולאת ניוון? בהקשר לתיפקוד של האינטלקט והרגש?

למקרה ולא:זהו מצב,שבו מאורע מסויים קורה והתגובה היחידה למאורע אמורה להיות:השלמה

 

[מישל 27]

לא, אני לא חושבת שאי

פעם שמעתי על ``לולאל ניוון``. השלמה עם נושא מסויים רגשי, או אינטלקט. הוא מצב בו אתה אומר O.K הרמתי ידים! אם אתה מגיע להבנה ש...אתה יוצר מציאות אז אתה יושב עם עצמך וחושב, למה? למה הגעתי למצב שאני אומר זהו, אני משלים, אבל לא טוב לי? כי אני מרגיש שלא מגיע לי יותר? כי אני לא מאמין בעצמי? כי כמה שניסיתי נכשלתי? אתה מבין יאיר? זה מה שמופלא במודעות עצמית, הרצון להיות כל הזמן עם היד על הדופק(מתוך רצון)...ולהבין ולנסות לקבל מהתת מודע, למה זה וזה מתרחש בחיים שלי, למה אני מרשה לזה להתרחש? ברגע שאני מבין שאני משלים עם דבר מה כי דוגמה, אני נמצא במערכת נישואים שהסתיימה, אני נשאר ומשלים עם המצב למה? כי אני מפחד להיות לבד? הדוגמה קצת מוקצנת, העקרון לנסות להבין במודע

 

[יאיר א.]

השלמה היא לא הרמת ידיים

השלמה היא יכולת אקטיבית להפריד בין העיקר לטפל

 

[מישל 27]

יאיר, אולי תיתן לי דוגמה

למה שאתה מכנה השלמה

 

[יאיר א.]

רעיון נפלא ומעשי

מקווה שיהיה מקום אצלי במכשיר.

 

[מישל 27]

תפתח הודעה חדשה

נמאס, לחזור כל רגע אחורה ולנסות להבחין שוב ושוב בין כולן

 

[יאיר א.]

צודקת חמודה

אבל כבר מאוחר

 

[יאיר א.]

רוב ילדותי לא ראיתי את הורי (כרגיל הם בעבודה)וכשכן ראיתי אותם,לרוב הם הראו לי ואחד לשני מי מרביץ

יותר חזק. מה זה אומר? כלום?! אבל 24 שנה חייתי בלולאה הזאת. והיא אמרה לי מי ומה אני .

 

[יאיר א.]

הלולאה גם אמרה לי שכל העולם כזה.

ואז ראיתי אותה וראיתי שהיא לא אני,אז פרמתי אותה. עכשיו אין לולאה אבל יש עוד כמה על הכוונת.

 

[מישל 27]

אני לא יודעת אך לענת

אני ינסה... אתה לא חייב להשלים עם זה, אם תשלים עם זה זה אומר שאתה מקבל את ההתנהגות שלהם ואומר זה בסדר, ואז תעביר את היחס הזה הלאה? במידה ותאמר לא! ולא תתמודד עם זה במודע תיצור מצב שאתה לא תכה את הילדים שלך, אבל תיצור מצב של ריחוק ופחד לגעת ולחבק אותם. אני יכולה לקחת את זה למישור שאני מכירה, שבו ההורים שלך חוץ משאר הדברים שגרמו להם להתנהג כך , סבלו מבושה. הם לא במודע העבירו לך את הגועל נפש שהם חשו ולכם יש המון סיבות. אם תרצה לקרוא עליהם אוכל לפרט בהמשך. אני לא מדברת מנסיון, לא חוויתי זאת אך קראתי והקשבתי להרצאות של , מה גורם להורה להפוך לכשכזה. אבל יאיר מכל הלב, אני לא מסכימה שאתה צריך להשלים עם זה. והסיבה העיקרית היא הילדים שיהיו לך בעתיד, מערכת היחסים שאתה תפתח עם בת זוגתך.

 

[יאיר א.]

הצרה היא,שהרגש והאינטלקת אצל רובנו פועל בצורה גרועה והם מנסים כל הזמן להבין אך אינם מסוגלים

אז הם יוצרים לולאה ממחזרת של המאורע כדי לעבור זאת שוב אך כיוון שזהו מאורע שדורש השלמה ולא הבנה

 

[יאיר א.]

במצב זה אדם עובר את חייו כמו חי/מת כשהוא סגור בלולאת המוות.

המפתח ללולאה הוא השלמה ללא שיפוט.