חשוב ודחוף!!! הפסקת דיאליזה והשלכות מיידיות
שלום לכולם קראתי את כל ההודעות בפורום, אבל לא נתקלתי עדיין בשאלה מהסוג הזה. אחי בן 82 וקיבל דיאליזה במשך החודשיים האחרונים 3 פעמים בשבוע, הוא סובל בין היתר מבעיות לב, וסכרת המטופלת בכדורים. לפני קבלת הדיאליזה הוסבר לנו על ידי הרופאים שיהיה שיפור במצבו הפיזי, אך לא היתה התייחסות להשלכות למצבו המנטאלי. מסתבר שכבר לאחר טיפול הדיאליזה הראשון התגלו אצלו סימני בלבול, ועם כל דיאליזה נוספת זה רק והחמיר והיו התקפי שיטיון בדומה לאלצהיימר. מכיון שאחי הוא איש איטלגנטי , איש ספר ודעתן , ברגעיו הצלולים ידע מה קורה והיצר מאד על מצבו זה המקום לציין, שעוד לפני שנים הוא ביקש לא להאריך את חייו באופן מלאכותי , לא על ידי מכונות ולא על ידי שום אמצעי החייאה אחר. המסמך נחתם באופן פוראמלי , וחודש על ידו עוד בתחילת השנה, כולל מיופי כח לביצועו , לפני שמצבו הפיזי והמנטאלי החמיר. לפני ראש השנה בהיותו באחד מרגעיו הצלולים (צלילות שנבדקה על ידי רופא במקום), הוא ביקש להפסיק את הדיאליזה ולא להאריך את חייו. הוא גם ניתח את מצבו בבהירות מופלאה והתייחס לשיטיון שתוקף אותו מדי פעם - דבר שגורם לו צער ביחסיו עם הקרובים אליו ושאין לו שליטה עליו, ניתח את מצבו הגופני הקשה - בהיותו נתון לחסדי הסביבה ולחסדי מטפל צמוד, וביקש במפגיע להתייחס לבקשתו, להפסיק את סבלו ולהפסיק את טיפול הדיאליזה המאריך את חייו באופן מלאכותי. כולנו מכבדים אותו ואוהבים אותו אהבת נפש - וכיבדנו את מצוותו , למרות שהלב מיאן להאמין שימיו מעכשיו ספורים. בהיותו איש אמיץ ומיוחד , דואג לכולם ומקפיד לא להכביד על אף אחד - כך גם עכשיו בסוף ימיו: הוא מודע למצבו ואומר לנו שהוא גוסס, מכתיב לנו בדיוק איך להתנהג בזמן האבל, מה להכין , עד הפרט האחרון !! ואני שואלת בהמון צער וכאב: ---------------------------- הרופאים שאמרו שללא דיאליזה ימיו ספורים, ויהיו אלה ימים מאד קשים, לא טרחו לפרט מה אנחנו צפויים לראות , ומה הם בדיוק שלבי ההתדרדרות המהירה שאנחנו עלולים להיות עדים לה. מה הן ההשלכות המיידיות - כלומר, פיסית ומנטאלית למה צריך לצפות בימים הקרובים?? ומה הזמן המכסימלי שמצב כזה יכול להימשך עד שיגיע הסוף? לדעתי, גם את המשפחה היה צריך להדריך איך להתנהג במצב כזה, ולמה עליה לצפות שלב אחר שלב, כדי שתהיה לה איזו מוכנות נפשית למצב קשה ולא ידוע. חג שמח לכולם ושלא תדעו צער ייתכן שהגרוע מכל (מבחינתנו) יקרה בכל רגע - ואין אנו יודעים למה לצפות.
שלום לכולם קראתי את כל ההודעות בפורום, אבל לא נתקלתי עדיין בשאלה מהסוג הזה. אחי בן 82 וקיבל דיאליזה במשך החודשיים האחרונים 3 פעמים בשבוע, הוא סובל בין היתר מבעיות לב, וסכרת המטופלת בכדורים. לפני קבלת הדיאליזה הוסבר לנו על ידי הרופאים שיהיה שיפור במצבו הפיזי, אך לא היתה התייחסות להשלכות למצבו המנטאלי. מסתבר שכבר לאחר טיפול הדיאליזה הראשון התגלו אצלו סימני בלבול, ועם כל דיאליזה נוספת זה רק והחמיר והיו התקפי שיטיון בדומה לאלצהיימר. מכיון שאחי הוא איש איטלגנטי , איש ספר ודעתן , ברגעיו הצלולים ידע מה קורה והיצר מאד על מצבו זה המקום לציין, שעוד לפני שנים הוא ביקש לא להאריך את חייו באופן מלאכותי , לא על ידי מכונות ולא על ידי שום אמצעי החייאה אחר. המסמך נחתם באופן פוראמלי , וחודש על ידו עוד בתחילת השנה, כולל מיופי כח לביצועו , לפני שמצבו הפיזי והמנטאלי החמיר. לפני ראש השנה בהיותו באחד מרגעיו הצלולים (צלילות שנבדקה על ידי רופא במקום), הוא ביקש להפסיק את הדיאליזה ולא להאריך את חייו. הוא גם ניתח את מצבו בבהירות מופלאה והתייחס לשיטיון שתוקף אותו מדי פעם - דבר שגורם לו צער ביחסיו עם הקרובים אליו ושאין לו שליטה עליו, ניתח את מצבו הגופני הקשה - בהיותו נתון לחסדי הסביבה ולחסדי מטפל צמוד, וביקש במפגיע להתייחס לבקשתו, להפסיק את סבלו ולהפסיק את טיפול הדיאליזה המאריך את חייו באופן מלאכותי. כולנו מכבדים אותו ואוהבים אותו אהבת נפש - וכיבדנו את מצוותו , למרות שהלב מיאן להאמין שימיו מעכשיו ספורים. בהיותו איש אמיץ ומיוחד , דואג לכולם ומקפיד לא להכביד על אף אחד - כך גם עכשיו בסוף ימיו: הוא מודע למצבו ואומר לנו שהוא גוסס, מכתיב לנו בדיוק איך להתנהג בזמן האבל, מה להכין , עד הפרט האחרון !! ואני שואלת בהמון צער וכאב: ---------------------------- הרופאים שאמרו שללא דיאליזה ימיו ספורים, ויהיו אלה ימים מאד קשים, לא טרחו לפרט מה אנחנו צפויים לראות , ומה הם בדיוק שלבי ההתדרדרות המהירה שאנחנו עלולים להיות עדים לה. מה הן ההשלכות המיידיות - כלומר, פיסית ומנטאלית למה צריך לצפות בימים הקרובים?? ומה הזמן המכסימלי שמצב כזה יכול להימשך עד שיגיע הסוף? לדעתי, גם את המשפחה היה צריך להדריך איך להתנהג במצב כזה, ולמה עליה לצפות שלב אחר שלב, כדי שתהיה לה איזו מוכנות נפשית למצב קשה ולא ידוע. חג שמח לכולם ושלא תדעו צער ייתכן שהגרוע מכל (מבחינתנו) יקרה בכל רגע - ואין אנו יודעים למה לצפות.