חשיבות השוואת הסדרה לחיים

[ניטשה המבכה]

אולי את כבר מבינה את השפה...

אולי את כבר (כמה זמן את בטיפול?) מבינה את ה"שפה הפסיכולוגית" שחלק מהדמויות שבסדרה עדיין לא מבינות ולכן יש להן ים בהתנגדויות בסטייל: "למה אתה לא מדבר כמו בן-אדם?" "כל הזמן אתה רואה כוונה נסתרת" "אז מה אם הזכרתי את X כאן. רק במקרה העליתי את זה כאן" וכאלה. הזכיר לי את עצמי בהתחלה (אני כמעט 3 שנים) ואז סיננתי לי "וואי, איזה טמבלים, עוד לא יודעים". ושמחתי שלפחות את ההגיון הבסיסי הזה של הטיפול אני מקבל ועליו אני כבר לא מתווכח. נראה לי עם זאת, שאת צריכה להתווכח אם וכאשר משהו חורה לך. נשתמע,

 

[המלפפונית]

זה יותר מזה אני חושבת

אני בחיים לא הייתי מתווכחת עם הפסיכולוג איפה ללכת לשירותים (בכלל ללכת לשירותים זה לא משהו שבשגרה). אני גם לא זורקת את הכסף בסוף הפגישה על השולחן... ההבדלים הם יותר מאשר "מאיפה אתה מביא את זה" כמו שהיה נגיד בפרשנות של ראובן על היריקה של הקפה בתחילת הפגישה (שהיתה נחמדה), אלא יותר באווירה בטיפול עצמו, אולי כי למטופלים שם יש איזשהו קו משותף עם הפסיכולוג שהוא הרבה פחות בולט בטיפול "אמיתי".

 

[GREENPOINT]

כל מה שקורה בטיפול תמיד יהיה קשור

באישיות של כל אחד מהנוכחים קרי המטפל והמטופל, כך גם הכימיה והנהלים של המפגש הטיפולי ... כל מטפל הוא עולם ומלואו כמו המטופל, והצורה בה ינהג נובעת מהיותו פרסונה בפני עצמו (הרי אישיותו היא הכלי בטיפול), ובמשנה הטיפולית בה הוא עוסק (סגנון הטיפול).

 

[ניטשה המבכה]

צודק, אבל...

אתה יודע, עכשיו שסוף סוף אנחנו זבובים על הקיר של "טיפולים" אחרים, אין מנוס מלהשוות. אולי מותר לנו לצפות או לקוות שהמטפל יהיה יותר אקטיבי, דברן, אמפתי, נחמד או לא יודע מה. אם כי כמובן בסופו של דבר אין מנוס מללכת אם החוש שלנו באם יש כימיה או לא.

 

[GREENPOINT]

הפנטזיות של המטופל../images/Emo8.gif

 

[ניטשה המבכה]

יש בבכך מן הפנטזיה...

ללא ספק. אבל כמו שאומרים - "זה שבן-אדם פרנואיד, לא אומר שלא רודפים אחריו", אולי אנחנו צריכים לצפות ל"יותר", לפחות כל עוד אנחנו לא מעבירים את האחריות לטיפול מכתפינו לכתפי המטפל. אם כי ברור שבעצם הדברים הנ"ל ייתכן שאני עושה זאת... .לא פשוט העסק הזה -קו לא ברור.

 

[GREENPOINT]

זה גם מאוד מאוד סובייקטיבי...

ואכן, לא ברור,וכשכתבתי על פנטזיות, התכוונתי דווקא לפנטזיות שיש מקום לדבר ולהביע אותן בשעת הטיפול..כל אחד לפי יכולתו והבנתו...כמו ציפיות....מעניין איזה סלט יכין המטפל שלך מהציפיות שלך

 

[ניטשה המבכה]

הוא עשה ממני סלט קצוץ כמה פעמים...

אחת הבעיות העיקריות שלי, אם לא העיקרית היא באמת אי לקיחת אחריות על חיי, וציפייה בהקשר זה מאחרים.

 

[דג שמש]

פגיעות

גם לי (כאן אני קצת מסכמת את מילותיך במילים שלי) יש "פגיעות" לסדרה, פגיעות לכל הרצונות של מה שהייתי רוצה שהמטפל שלי יהיה. אני נהנית ממנה מאד, אבל יודעת שבימים קשים, ראובן אמפתי מדי, קולט מדי, יותר מדי מוצלח, יכול ממש לצרוב לי. בימים אחרים זה בסדר

 

[GREENPOINT]

כתבת יפה...מהללללב../images/Emo8.gif

 

[ניטשה המבכה]

הצפה...

לי כבר יש די הצפה מראיית כל הפלונטרים בסדרה, כולל אלו של הפסיכולוג עצמו ועייפותו. כנראה שאני חושב בשלב הזה שהמטפל שלי עייף ממני. אבל אני מקבל בברכה את ההצפה, שגם גורמת לי לבוא אל הטיפול באופן אחר. נראה לי עוד ייצאו דברים טובים מהעזה שאני אולי מקבל מהסדרה.

 

[pomelit]

אולי זה משהו שצריך להגיד בטיפול

(בלי קשר לסדרה) אם המטפל עייף ואתה מרגיש את זה, צריך המון אומץ להגיד את זה בפרצוף, והיתרונות של שיחה ישירה על ה"כאן ועכשיו" לפעמים יכולה להזיז את כל העסק קדימה.

 

[לילי נמר]

אני חושבת שגם הכרחי לומר כאן ועכשיו

אם מרגישים שהמטפל עייף ממך בתחילת הטיפול שלי שנבע מנסיונות התאבדות שדחפו אותי לטיפול כח בלי שרציתי גם לי הייתה התנגדות לטיפול והייתי עושה דברים דווקא שותקת שעה שלמה וכאלה אבל כשלמדתי להעריך את השיחות והיעילות שלהן ולא באתי בגישה של אוקי עכשיו תתני לי תשובות מה לעשות עם החיים שלי למדתי להעריך את העיניין שזה לטובתי ולכן גם נפתחתי אליה בצורה כמעט שלמה חוץ מדברים שלא מצאתי לנכון לומר לה (על עיניין האלימות מצד אבא שלי- כי אימא שלי אסרה עלינו לשוח על העיניין)...אבל לאחר שזה התפרסםבעיתונות וכיו.. הפסיכולוגית שלי התקשרה אלי אחרי שנה שלא שוחחנו ואמרה לי שהיא ממש בהלם שלא סיפרתי לה ושהיא מעריכה את מי שאניומה שהגעתי אליו למרות המשקעים ששמרתי בבטן, ואני מצד שני אמרתי לה הכל אבל בנחמדות- כי ממש כאב לי עליה שהיא מרגישה שרימיתי אותה במובן מסויים

 

[ניטשה המבכה]

לא רימית אותה.

לא רימית אותה. מותר לך לא לגלות. רצוי שלא להסתיר (במיוחד כשמדובר בהתעללות כמו במקרה שלך - צר לי לשמוע - מקווה שלא מנסים עדיין להתעלל בך) אבל החיים שלך.

 

[ניטשה המבכה]

הסדרה והטיפול...

אני לא בדיוק יודע באילו דרכים או עד כמה, אבל אני בטוח שהסדרה תשפיע על הטיפול שלי, ומכאן עליי. כמעט התחשק להפסיק להסתכל על הסדרה, כי חשבתי שהיא מסיטה אותי מהטיפול שלי בכך שהיא גורמת לי לדמיין איך טיפול אמור להיות אף שברור שזהו אינו טיפול אחד לאחד. אבל לא הפסקתי אחת, כי הסדרה פשוט טובה מאד. שניים, כי אני רוצה להתמודד אם ה"בלבול" הזה. סיפרתי כמובן למטפל על ההצפה המסוימת שהסדרה גרמה לי (בין היתר - בגלל תחושה שהוא עייף ממני), וטוב, בלי להיכנס לזה יותר מדי בואו נאמר שזהו סממן נוסף לכל מיני פנטזיות שיש לכל אחד מאיתנו מטיפול פסיכולוגי. אז צריך להסתכל על הסדרה בלי להיכנס לכל מיני מהמורות. המשך הצלחה לכולנו...

 

[pomelit]

הוא בכל זאת יודע מה התסריט ../images/Emo8.gif

 

[ניטשה המבכה]

האם את מתכוונת לכך ש...

האם את מתכוונת לכך שהאווירה היא אולי לא מספיק פתוחה? או למה את מתכוונת? לא בטוח שהבנתי.

 

[I lOvE cAkE]

נפלא

זה מה שיש לי לומר על הסדרה הזאת. זה פשוט אוסף של מילים כל כך נכון ואמיתי, הם לא מתחנפים לקהל! הם לא מסדרים... הם כנים וזה כל כך יפה. הכתיבה פשוט מדהימה! כל הדימויים והמטאפורות שאלוהים יודעת מאיפה התסריטאי הביא... אני מניחה שמפרי דמיונו השנון. לראות את הסדרה הזאת זה פשוט טיפול אישי לעצמך, מעיין חשבון נפש לעצמך. וזה יפה.

 

[קצת דיווה]

ברוך הבא ../images/Emo140.gif