חשיפה ראשונית

[ורד של שירה]

אותי העירו כל יום בחמש בבוקר להניק

היתה נכנסת אחות למחלקה , מדליקה את האור בכל חדר וצועקת לבוא לקחת את התינוק להניק, ואני הייתי צועקת בשארית כוחותיי, אין לי פה תינוקת, היא בפגיה. האצת אני עד עכשיו לא מבינה מה הבעיה לעשות רשימה אצל האחיות את מי אין צורך להניק למה לדרוך על יבלות

 

[נירית של עידודנה]

אה, לי היו פריבלגיות ../images/Emo8.gif

בגלל הצהבת שכתבי בבידוד. חדר משל עצמי כמו לפרסונל. בלי כל צהלות השמחה מסביב. רק כשהשתחררנו עם ידים ריקות הרגשתי את המועקה.

 

[אמא של אורי]

אני רק נהניתי מזה ../images/Emo6.gif

שאפשר להמשיך לישון עוד קצת

 

[דורית ובניה]

חזרתי ואני חייבת להוסיף

אני חושבת שחייבת להיות רגישות מינימלית בביה"ח ואין לשים אמא שילדה תינוק פג במצב קשה (או לא עלינו- תינוק מת) עם כל היולדות המאושרות, המשפחות והמלווים שכל כך עולצים ביום המאושר שלהם. ישנם הרי חדרים נפרדים בכל בית חולים וניתן גם לאכסן את היולדת במחלקת נשים ולא במחלקת יולדות. זה כל כך כואב כשכולן מטיילות עם התינוקות במסדרונות ואת יכולה לכל היותר לבקר את התינוק שלך בפגיה (אז עוד לא היה לי מושג מה צפוי לי בהמשך). אני כל הזמן נזכרת איך יום לאחר לידת התאומים (כזכור- שבוע 24, ע"פ האינטרנט רק 10% שורדים) ניגשתי עם אהובי לאחיות ושאלתי מתי ניתן לשים באינקובטור טייפ (כי שמעתי שמוסיקה עוזרת לפגים) . היא היתה המומה ואמרה לי בעדינות שכדאי עוד להמתין כי המצב עדיין קריטי. בטח בראשה היא חשבה- מי יודע אם הם עוד יהיו פה מחר (ואחד התאומים אכן מת למחרת).

 

[קרנושה]

דורית לגביי רגישות

כאחת שעבדה 4 שנים במחלקת יולדות אני יכולה לומר לך שלרוב האחיות ממש משתדלות....(יכולה להעיד על עצמי ועל כמה מחברותיי)...מה לעשות שלא תמיד הכל בידנו והמחלקה נורא עמוסה... לגביי מחלקת נשים.....זה יותר טוב בענייך? אוי אוי אוי...שם שובכות נשים שלא מספיק שילדו אלא תינוקם נפטר עוד טרם או לאחר...מחלקת נשים זה ממש לא המקום לדעתי...אני לא יודעת, לא הרגשתי קושי כששכבה לידי אחת שמניקה אחרי הכל רוב הזמן הייתי בפגיה וגם מתי שהייתי בחדר לא ממש הייתי בחדר (טיילתי במחשבותיי במחוזות אחרים, משפחה היתה איתי וכו´)...