חשיפת דו"ח ועדת בדיקה עקב מוות.

שלום שי...

ההלכה הקודמת אליה התכוונתי היא גלעד נ' בית החולים "הדסה" שם נקבע כי דוח חקירה פנימי של בית החולים הדסה יחשף ויועבר למשפחה, מכיוון שאיננו מהווה "מסמך שהוכן לצורך משפט".
 
הלכות והיפוכן

אכן טרם ניתנה פרשנות של בית המשפט העליול לנושא גילוי סעיף חסיון הפרוטוקולים בחוק זכויות החולה, ובמובן זה אין הלכה, אולם, עד כה הרוב המכריע של הבקשות לגילוי פרוטוקולים - נתקבלו, ובכך נוצרה מעין "הלכה" ששופטים הסתמכו עליה בצטטם אחד את פסיקתו של השני, גם אם מבחינה משפטית פורמליסטית אין מדובר בהלכה מחייבת. בכך - פסה"ד המנומק היטב גם ברמה העקרונית של כבוד השופט ארבל אכן הופך "הלכה" את מה שנקבע הלכה-למעשה עד כה.
 
הגישה שלי...

שי, מבחינתו של החולה אין הבדל מהותי בין הדוחות השונים: זה לא כל כך משנה לו האם קוראים לדוח "דוח חקירה פנימי" או "ועדת בדיקה מטעם משרד הבריאות": מבחינתו של מי שנפגע מתוצאות טיפול רפואי רשלני , יש לו תחושה שהמעט שמגיע לו כעת הוא לקבל לידיו כל פיסת מידע. לכן, מן הבחינה המהותית אני סבורה - למרות דברי הטעם הנבונים שרשמת - שיש כאן היפוך של ההלכה. אני מציעה שנמתין ונראה מה יהיה עם זה בבית המשפט העליון: לתחושתי, בבית המשפט העליון הפסק לא יעמוד.
 
שי יקר ותמים

יש יותר מעשר החלטות ופסקי דין של שופטים בערכאות שונות, המורות על מסירת פרוטוקולים של ועדות בדיקה, כל פסיקה ונימוקיה. חלקן בהליך אוטונומי וחלקן כבקשה בתוך הליך אזרחי או הליך חקירה פלילית.
 

La Folia

New member
חשיפת דו"ח ועדת בדיקה עקב מוות.

כבוד השופט דן ארבל מבית המשפט המחוזי בת"א קיבל את עירעור המדינה על החלטה של בית משפט שלום על\פיה ניתן לחשוף פרוטוקול של ועדת בדיקה על-מנת לחקור סיבות למוות. כבוד השופט דן ארבל: "בהעדר תשתית עובדתית לכאורית המצדיקה את גילוי הפרוטוקולים והיות ובמקרה דנן, קיים חומר ראייתי אשר עליו ניתן להישען מבלי לפגוע בחסיון, סבור אנוכי כי אין מקום לחשוף את פרוטוקול דיוני הוועדה. נוסחת האיזון הראויה חייבת להעניק לרופאים ולכלל העדים המעידים בפני הועדה תחושת ביטחון שדבריהם לא יחשפו אלא במקרים שבהם אינטרס עשיית הצדק עדיף מן העניין שיש שלא לגלות. זאת לשם שיפור איכות הרפואה והפקת לקחים על מנת שמקרים מסוג זה לא ישנו בעתיד. הנני סבור כי כוונת המחוקק בסעיף 21 (ד) הייתה למקרים שבהם נבצר מן המטופל או מי מטעמו להגיע לחקר האמת ללא קבלת הפרוטוקולים ולא לכל מקרה של רשלנות רפואית . אינני סבור כי המקרה דנן, הינו מקרה שבו למשיבים אין אפשרות להגיע לחקר האמת. על כן, דין הערעור להתקבל. החלטתו של בית המשפט קמא בטלה. ברע 002056/02
 
חשיפת דוח בדיקה

פסק דין זה הופך הלכה שנקבעה בעבר בפסק דין קודם , וכשלעצמי אינני בטוחה אני מסכימה עם התוצאה. מה דעתכם?
 
../images/Emo5.gif אני לא מבין ...

האם הלכות שנקבעו בעבר אינן מחייבות אף שופט בבואו לפסוק במקרה דומה ? האם אין במשפט איזו פרוצדורה שהופכת הלכה/פסיקה למחייבת כמו החוקים ? ואיך זה מתקשר לכל הנושא של התבססות עורכי דין על תקדימים משפטיים ? הרי זה שומט את הבסיס מכל הרעיון של התקדמות במשפט, שכן, לעיתים קרובות פסיקות מסויימות חורגות מעבר למקרה פרטי של אדם ספציפי, והן מהוות ציון דרך במשפט אשר אמור להיטיב עם כלל הציבור שיידרש לסעד של בית משפט. האם כל שופט עם תפיסת עולם ארכאית יכול לבטל במחי פסיקה רשלנית את כל ההתקדמות שהושגה ע"י פסיקות קודמות, קרי, להחזיר את הגלגל לאחור ? לגופו של עניין, מי שמכיר את "הסיפור" שלי לא יופתע מכך שאני שולל מכל וכל את הפסיקה הזאת. בעיני, הפסיקה הזאת שערורייתית ומהווה עוד כניעה לגילדת הרופאים, אשר יותר ויותר מתנהלת כמו איזו מאפיה אשר נוקמת בכל מי שיוצא נגדה. שיכניסו את הרופאים למשהו שדומה "לתוכנית להגנת עדים" כמו שיש בארה"ב... זכותו של כל אדם לדעת את התהליך אשר הביא להחלטה מסויימת, ולא להסתפק רק בתוצאה הסופית, שאולי הייתה מושפעת משיקולים לא עניניים. פשרה אפשרית ( וענקית !!! ) הנה לספק את הפרוטוקול בלי השמות האמיתיים של המתדיינים, כמו למשל לגבי אנשי שב"כ - לקרוא להם א' ב' ג' וכד'. ובהזדמנות "חגיגית" זו, יש לי 2 שאלות שנוגעות גם לרפואה: 1. האם מבחינת החוק דינם של אי-מיילים שנשלחו לגורם ממשלתי (במקרה הנדון - משרד הבריאות שלא טרח להגיב ) כדין מכתבים שנשלחו בדואר רשום ? 2. לעסק שפועל ללא רישיון וגורם למפגעים בריאותיים הוצא צו סגירה לאחר מאבק ארוך ומייגע, אבל צו הסגירה אינו מיידי ונקבע לתאריך עתידי מרוחק. בינתיים, העסק לא מימש דבר וחצי דבר מכל הדרישות שנקבעו לקבלת הרישיון, ובעצם, כל המפגעים ממשיכים כרגיל. מן הראוי לציין, שחלק מן הדרישות אינו כרוך בשום השקעה כספית, לדוגמא, שמירה על ניקיון, שמירה על שקט ועוד. שאלותיי הן: האם צו סגירה לעסק אינו אמור להיות מיידי או לפחות להיקבע לתאריך עתידי סביר ? מה ניתן לעשות בנדון ? בתודה מראש על כל התייחסות
 
הדעה שלי...

לדעתי, החכמה והיופי במשפט נובעים מתוך הדינמיות שלו: קביעת תקדים היא דבר חשוב, אבל המשפט והחיים לא יתקדמו אם לעולם נהיה "מחוברים" לתקדימים ישנים. כלומר, לעתים צריך בית המשפט לאזור אומץ ולהתקדם קדימה: זה נעשה באמצעות שינוי תקדימים ישנים. אולם, במקרה הספציפי הזה שהוצג כאן, אני חוששת שפסק הדין של השופט הנכבד דווקא לקח אותנו אחורה- אבל זו רק הדיעה הפרטית שלי. מכל מקום, צריך לשים לב לכך שמדובר רק בהחלטת ביניים, וייתכן שבסוף ההליך הדברים יראו אחרת.
 

lammed

New member
הרופא יבין - גם הטכניקה...

לענין הרפואי - משפטי - החוק קובע דרכי דיווח. הרופא - כמתחייב בחוק - ישמע לשבועת הרופא, לחוק זכוית החולה , ויקיים הוראות הסתדרות הרופאים ובית החולים/המוסד הרפואי שבו עובד. ישמע - בקמץ ועוד קמץ - כדי לבצע כחוק. בנוסף - ישתדל הרופא - שכל מטופליו גם אלו שאינם משלמים לו ישירות - יבריאו ולא יחלו עוד- כי לשם כך רופא הוא. ומכאן - לתשובות על השאלות: מכתב. הודעה באי מייל - כבר הוחלט - שהיא כדואר לכל דבר ועניין. דואר רגיל = דואל רגיל. דואר רשום - זה לא דואר רגיל אלא דואר מיוחד שיש בו מן האישור על קבלתו. ולכן -המקביל לו בדואל = רק דואל שיש עימו אישור על הקבלה! כיום יש תוכנות דואל באינטרנט - שנותנות יחד עם שליחת המכתב - גם את אישורו - כאשר הנמען קולט ההודעה/מכתב וקורא אותה. תוכנה זו המוכרת - היא אשר מהווה גם בבימ"ש אישור מסירה עם ההודעה -אוטומטית. החשש מזיוף - כאן בטל. עסק מפגע שהוצא נגדו צו סגירה לעתיד רחוק - ובינתיים ממשיך לפגוע. חובתו של השופט - למנוע הפגע מיד! אולי גם לחייב הפוגע בסילוק המשקעים שבעבר נגרמו - המשקעים שנצטברו. יש להניח שטעה השופט - ולפעול שיתקן. הליך משפטי קיים ברגיל לכך. יתכן גם - שעל הפגע המתמשך - כדאי שוב לתבוע את המפגע - ולהביא כהוכחת סיוע את החלטת השופט לסגירה עתידית - ולבקש מבימ"ש כעת - הקדמת צו הסגירה -לאלתר.
 
סופסוף

שופט שיש לו טיפה כבוד למחוקק. הפסיקות שהיו עד כה בנושא זה פשוט רוקנו מתוכן את ההוראות בנושא זה שבחוק זכויות החולה. סוף סוף יש שופט בבית משפט מחוזי, ולא שלום, שמבין את הנושא. אפשר להתווכח על הצדק שבהוראות חוק, אבל אם המחוקק קבע א', ולא היתה שום פסיקה של בג"צ שקבע שהחוק אינו חוקתי או פסול וכ', אז בתי המשפט אמורים ליישם את החוק, ולא לתת לו פרשנות שמרוקנת אותו מכל תוכן. לפי פסיקות קודמות, פשוט לא היה חסיון לפרוטוקול. וצריך לזכור שפה לא מדובר בהסתרה, הרי הכנסת קבעה שהמטופל מקבל את דו"ח הועדה בו מפורטים הממצאים והמסקנות, וקבעה שהפרוטוקול ישאר חסוי. מדוע לא לכבד איזון זה שהגיעו אליו לאחר התדיינויות רבות בכנסת? ולטכנופוב בעניין הלכות - זה המשפט - הוא דינמי, ועד שהנושא לא יגיע לבית המשפט העליון - אין הלכה מחייבת. בודאי ששופט מחוזי אינו מחוייב לכפוף את שיקול דעתו בפני "תקדים" שקבע בית משפט שלום, אחרת כל נושא הערעור מתרוקן מתוכנו... וגם שופט מחוזי אחד אינו מחוייב "לציית" לפסיקה של שופט מחוזי אחר. רק העליון מכתיב הלכות המחייבות את בתי המשפט הנמוכים יותר - וגם אז - ביהמ"ש העליון עשוי לשנות מפסיקה קודמת של עצמו אם הרכב אחר חושב אחרת..
 
../images/Emo4.gif לפעמים אני לא בטוח ...

מי יותר צודק - זה שמחוקק את החוקים או זה שמפר אותם ...
 
הדיעה שלי... תכלית החקיקה

לדעתי, הצמדות לחוק בצורה דווקנית ופרשנות מילולית בלבד, עשויים לעתים לגרור תוצאות קשות ולא צודקות. לכן, משתמש בית המשפט לעתים קרובות בפרשנות על פי "תכלית החקיקה", כדי לנסות למנוע עוות דין: בספרו של הנשיא ברק מוקדש לנושא זה פרק נכבד ומאלף.
 
אבל..

אם פרשנות מרחיבה מביאה לכך שהחוק נעשה פלסתר... זהו כבר צעד אחד רחוק מדי במדרון החלקלק. ולעניננו - אם בכל מקרה שמוגשת בקשה הפרשנות של סעיף 21 מתגמשת כך שהחסיון מוסר - מהר מאד לא ישארו יותר שום פרוטוקולים לחשוף, כי כל עו"ד של רופא שמוזמן לועדת בדיקה יגיד לו לסתום את הפה ולא להגיד כלום.
 

lammed

New member
המת יקבל תוצאות הפוסט מורטם? ומה...

האם המת ייהנה בשעות הפנאי הרבות בארון הקבורה - מקריאה רצופה של דו"ח הועדה? חוק זכויות החולה - דומני שמדבר על חולה - בניגוד למת! ממש לשייך שמיטה - להר- סיני! החליט השופט כי לדעתו - יש במקרה הזה שלפניו - מספיק ראיות להגעה לאמת מלבד דו"ח הוועדה - ולכן הוא מחליט שיישאר חסוי. למי שדורש - לפרסם "גם את המניעים והתהליך שמביא להחלטת הוועדה" - מוטב וממליצני - שיעשה כן בראש וראשונה - להחלטת כב' השופט דן ארבל. מי שהעובדות והראיות בידיו - יכול לחלוק על כב' השופט, אך מי שאין לו - מוטב שישען על נסיונו וכושר שיפוטו של שופט ותיק. וכבודו של השופט דן ארבל - במקומו מונח, אך לא תמיד אני שלם עם החלטתוטיו - אלא שבודק כל עניין לגופו. ובאשר לתקדימים משפטיים : הללו טובים. אך לא כל המקרים שווים, ויכול שיהיו ואריאציות שונות במקרים שונים, כך שהתקדים עונה עליהם, רק בחלקו, או שמבליט את היוצא מן הכלל.
 
../images/Emo50.gif בפרק החדש בחיים שלך

ותודה על ההתייחסות לשאלותיי. לגבי תוקף אי-מייל שנשלח: למיטב ידיעתי (והתוכנה שברשותי...), לנמען של האי-מייל עומדת האופציה לאשר או לא לאשר את העובדה שקיבל את האי-מייל, מה שמאפשר למי שקיבל אותו לא לתת אישור על קבלתו אם מסיבות שונות ומשונות אינו מעוניין בכך. ספציפית, אמא שלי (שבשמה אני כותב כאן) שלחה אינספור אי-מיילים למשרד הבריאות ובתקופות זמן שונות, מה שמעורר את השאלה האם זה הגיוני מבחינה סטטיסטית שאף אחד מהם לא הגיע ליעדו ... בכל מקרה, אודה לך אם תוכל לפרט היכן ישנה התייחסות לתוקף של אי-מייל לעומת מכתב רגיל או רשום. לגבי הצו לסגירת עסק: בהתחשב בכך שטחנות הצדק טוחנות לאט, נראה לי שאם נאמץ את הצעותיך, עד שתתקבל החלטה בנדון כבר ממילא יגיע המועד שנקבע בצו הסגירה ..., ואני בטוח בכך שבעלי העסק בנו על כך כאשר צפצפו צפצוף אחד ארוך על התלונות לגבי המטרדים שהוא גורם לשכנים, בהנחה שעד שיסתיימו ההליכים המשפטיים הם כבר יעשו שימוש אחר בקרקע (יקבלו רשיונות בנייה וכד'). אי לכך, אנו חושבים כעת יותר בכיוון של קבלת פיצויים על הנזקים שנגרמו לנו, ומן הסתם, ייגרמו לנו בעתיד עד לסגירת העסק בפועל במועד שנקבע. חשוב לנו מאוד שהם ישלמו על הפגיעה באיכות החיים שלנו, ובאופן כללי, נראה לנו חשוב מאוד שכל מיני גופים מפלצתיים שמצויידים בסוללה של עורכי דין מהשורה הראשונה ידעו שאין להם זכות לפגוע "באזרח הקטן". אשמח לקבל את דעתך בנדון.
 
הצעה פרקטית לטכנופוב

מנסיוני, כאשר רוצים לשלוח מסמך חשוב במיוחד עדיף לא להסתפק באי מייל, אלא לשלוח מכתב בדואר רשום או אפילו "רשום עם אישור מסירה". כך מתבטל החשש שהצד השני יכחיש את קבלת המכתב.
 
למעלה