חששות מלידה ביתית

[May first]

זה היה בלת"ק...

 

[צוקית78]

חששות מלידה ביתית

היי, מאלה שמתכננות לידה ביתית או כאלה עם נסיון: החשש העיקרי שלנו הוא מסיבוך אפשרי בזמן הלידה (למשל חבל הטבור סביב הצואר) או כל דבר אחר בו הזמן הוא קריטי. גם אם נדאג לשלם לאמבולנס שיחכה לנו בחוץ, עדיין להגיע לבית החולים יכול לקחת זמן, שיכול להיות קריטי. מהם הסיכונים שיכולים להתרחש בלידה ביתית והאם יש תשובה לכך?

 

[mise]

חבל טבור כרוך לא מהווה סיכון

בלידת בית שמתנהלת באופן פיזיולוגי ללא הנחיות לחיצה. הוא כן יכול להוות סיכון בבי"ח, או בלידת בית, כשנותנים הנחיות לחיצה ויולדת לוחצת כשהחבל משוחרר ולא מלא בדם כמו בשיא ציר, שאז התינוק נפלט עם החבל זקור סביב צוארו.

 

[בלינקה]

חבל טבור כרוך לא מהווה סכנה גם

בבית חולים. 30% מהתינוקות נולדים כשחבל הטבור כרוך סביב צוארם. כשהראש מציץ, המיילדת משחררת. חבל טבור כרוך פעמים רבות ומסובך גם על הגוף מהווה סיכון (נדיר), גם בלידת בי"ח וגם בלידת בית, אבל לרוב לא יגיעו במצב כזה ללחיצות, כי התינוק לא ירד מספיק למטה.

 

[הקטנה באלפי ישראל]

אצלי היה כך בלידה הרביעית

חבל טבור כרוך שלוש פעמים סביב הצווארשל התינוק, ועוד פעם סביב הבטן שלו, וב"ה, הצליח להוולד בלידה רגילה, ללא התערבות כירורגית.

 

[גחלת לוחשת]

אצלי המצב הזה לא הגיע ללידה

בניתוח חירום הוצאה תינוקת כחולה לחלוטין אבל לניתוח הגיעו בגלל מיעוט תנועות וזה היה לפני 27 שנים. (אני התינוקת)

 

[ממי נוני]

לגבי חבל הטבור,

חייבים לשחרר אותו מיד כשהראש מבצבץ? אי אפשר לחכות שהתינוק כולו יוולד?

 

[mise]

אני שחררתי לבן שלי

אחרי שכולו יצא.

 

[ה ל י ל י ת]

גמני

רק אחרי שהוא נולד שמתי לב שהחבל סביב הצואר שלו.

 

[g a n i]

תתחילי פה ../images/Emo13.gif

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=1345&a=60350&c=6461&sc=0&ssc=0 יש פה כמעט כל מה שרצית (או לא...) לדעת על תרחישים אפשריים ודרכי ההתמודדות בבי"ח ובבית.

 

[אשכר ש]

../images/Emo45.gif מאמר מצויין

אם לידת בית נראית לך אופציונלית בשבילך, אני ממליצה גם על פגישה עם מיילדת בכדי לברר את כל הסוגיות שמציקות לך.

 

[צוקית78]

תודה, המאמר טוב

אבל השאלה היא יותר ספציפית על מקרים של סכנת חיים בהם יש חשיבות לטיפול מייד בבית החולים ולכן זמן ההגעה הוא קריטי. רב מה שיש במאמר זה מקרים בהם אפשר להתפנות לבית חולים ולהמשיך טיפול שם או באמבולנס תוך כדי הגעה. ולגבי טיפול באמבולנס - אני לא בטוחה במידת המיומנות בטיפול בתינוק שרק נולד מצד המטפלים שבאמבולנס, כמו למשל הנשמה, שהיא שונה מהנשמה של אדם רגיל. גם אם יש מקרים נדירים כאלה - זה סיכון שאני לא בטוחה שנרצה לקחת לכן חשוב לי לשאול ולברר.

 

[g a n i]

יש שני תרחישים שהפחידו אותי

קרע ברחם ותסחיף מי שפיר. שניהם חדשות רעות מאוד ליולדת, בין אם בבית או בבי"ח. (אינני אשת מקצוע, אני כותבת מה שאני יודעת על המצבים ודרך הטיפול. אשמח מאוד אם המקצועיות ייתקנו או יוסיפו) תסחיף זה משהו שעליו אמרו לי בבי"ח "רופא שאומר שהציל יולדת עם תסחיף - תשלחו אותו לברר שוב אם זה באמת היה תסחיף" התמותה היא גבוהה מאוד ומאילו שנשארות בחיים - מעטות שורדות בלי נזק נוירולוגי. קרע ברחם זה רע מאוד, אבל זה אולי מצב שבבי"ח הטיפול נגיש יותר (ניתוח מיידי). בבית המיילדת מפעילה לחץ מאסיבי על הבטן מבחוץ ומזמינים אמבולנס ASAP כולל להודיע לביה"ח מהדרך והכנת ח"נ וצוות שימתינו להם בהיכו). עם זאת, הסיכון שמצבים אילו יקרו בבית (ובפרט קרע ברחם, שהוא משהו שאפשר לשייך אותו יותר בצמידות לסיטואציה מסויימת) הוא נמוך מאוד-מאוד, ולאין ערוך נמוך יותר מהסיכוי שבבי"ח יזיקו לי או לילדתי (עם כל הסייגים: זה לא הם, זה הפרוטוקולים וכולי. אבל עובדתית - עם כל ההתערבויות - זה המצב). הסיכון הזה הוא בדיוק הסיכון ששקלתי בכובד ראש והחלטתי לקחת כשהחלטתי ללדת בבית. אין 100% אבל יש סטטיסטיקה: הסיכוי להתערבויות מזיקות מול הסיכוי לאסון בגלל המרחק מח"נ. בלידה בריאה במועד עם ליווי מקצועי לעילא ולעילא - אני בחרתי בבית.

 

[א ב י ט ל ה]

מה לגבי היפרדות שיליה?

 

[swann]

מיילדת מנוסה יודעת לזהות כשיש דימום

מוגבר ומפנה לבי"ח באמבולנס. מצב של שיליה לא שלמה הוא לא סכנה מיידית. בדר"כ המיילדת יכולה לתת דם (כמו אצלינו, קיבלתי שקית של מנת דם לשמור אצלי בבית, שתהיה בטמפ' החדר, לקראת הלידה לכל מקרה שלא יהיה) בתור עזרה ראשונה. זה בהחלט מצב שאפשר לטפל בו.

 

[g a n i]

עונה בגוף ההודעה ../images/Emo13.gif

אני צריכה לחשוב על מה שצימעס כתבה, אבל אוף דה טופ אוף מיי הד - אני אחרת. אני לא מהסוג ש"אוסף פחדים מאחרות" אלא שצריך לפרק פחדים לגורמים ותרחישים מפורטים. מקווה שצוקית כמוני (כנראה שכן

אחרת לא הייתה שואלת). מקווה עבור הבנות ששונות שהדיון יתקפל במהרה

זו באמת אפשרות שהדחקתי, משום מה. היפרדות חלקית פחות הפחידה אותי, בגלל מה שסיוון אמרה (פה לא שמעתי על מיילדת שנותנת מנת דם - חתיכת אופרציה! - אבל אין מיילדת בלי נוזלים וזה בד"כ מספיק במרחקים שלנו מבי"ח, בטח שאצלי

) היפרדות מלאה היא משהו שאין טעם לחשוב עליו

ובואי נגיד שהסיכוי בבי"ח שהמיילדת תשים לב להיפרדות ולצורך בטיפול בזמן הוא לא ענקי

כך שגם בבי"ח זו אפשרות חרבנה. הקטע הזה שבבית אני בהשגחה סופר מלאה 150% מהזמן ודברים יטופלו מנקודת האפס ולא בהיסטריה של ההידרדרות, לעומת בבי"ח שאני קרובה לח"נ אבל מישהו צריך לשים לב שאני צריכה אותו - זה היה שיקול כבד משקל בהחלטה שלי/שלנו.

 

[g a n i]

ועוד מנגנון בטחון:

רוב ההיפרדויות, גם אילו שהן מלאות בסופן, מתחילות מהיפרדות חלקית. בתגובה העובר מוריד דופק וזה משהו שמיילדת בית בודקת כל הזמן.

 

[צוקית78]

ממה נגרם התסחיף?

 

[אם פי 3]

ומצד שני

גם לזה הסיכון בבי"ח גבוה יותר (באופן עקיף): http://www.midwives.co.il/Articles/Article.asp?ArticleID=401&CategoryID=42

 

[צימעס]

../images/Emo18.gif השרשור מסוכן לנשים הרות

איכשהו דילגתי על השרשור הזה, ובמקרה הצצתי בהודעה של g a n i . קלטתי שעלולה להאסף פה רשימה ארוכה של כל הדברים שכדאי לפחד מהם. מבחינתי - לא תודה. בשביל זה יש לי מיילדת, אני לא רוצה לבזבז את ההתכוננות הנפשית שלי ללידה על דמיון של מצבים רפואיים/מילדותיים מסוכנים, יחד עם אחוזי ההחלצות מהם בחיים/עם תינוק/עם רחם כשיר וכו'. צוקית, אני מתנצלת - את שאלת את השאלה, ואני מבינה שנושא הבטיחות מדאיג אותך, אני חושבת בכנות שלא כדאי לך לאסוף פחדים מנשים אחרות. טפלי בשלך, סביר שהם לבדם יספקו לך עבודה לתשעה חודשים

.