יש כאן עניין פשוט של השקעה מול תמורה.
אי אפשר באמת ללמד חתול לא לעלות על השיש, אפשר לתת לו אלטרנטיבות ולהשתמש בפטנטים כמו התזת אוויר או דבק או נייר אלומיניום ובכל זאת במוקדם או במאוחר הוא כן יעלה על השיש.
מי שזה כל כך חשוב לו ישגיח בלי הפסקה ויגעור בחתול וכך הלאה, בשורה התחתונה זה להשקיע הרבה מאמץ ולהכניס את כולם ללחץ ולאווירה לא נעימה, במיוחד את החתול שלא מבין ולא יבין לעולם למה לא לעלות על השיש.
רק תחשוב על כל המאמץ, ההוצאות והעצבים שצריך בשביל לחיות עם מכשיר שצופר או נייר אלומיניום או נייר דבק על השיש - אני מזמן וויתרתי, זה לא שווה את המאמץ, אם יש טביעות כף על השיש אני מנגב את השיש עם מטלית והעניין סגור תוך חצי שניה. אגב, אני חי בבית מצוחצח ונקי עם בת זוג שלא אוהבת חתולים (או כל בעל חיים אחר) וכן אוהבת ניקיון, ועדיין אנחנו חיים בשקט ושלווה ולא מתרגשים מזה שהחתולה עולה על השיש, רק קוראים לה לרדת, מנגבים ועוברים הלאה.
אי אפשר באמת ללמד חתול לא לעלות על השיש, אפשר לתת לו אלטרנטיבות ולהשתמש בפטנטים כמו התזת אוויר או דבק או נייר אלומיניום ובכל זאת במוקדם או במאוחר הוא כן יעלה על השיש.
מי שזה כל כך חשוב לו ישגיח בלי הפסקה ויגעור בחתול וכך הלאה, בשורה התחתונה זה להשקיע הרבה מאמץ ולהכניס את כולם ללחץ ולאווירה לא נעימה, במיוחד את החתול שלא מבין ולא יבין לעולם למה לא לעלות על השיש.
רק תחשוב על כל המאמץ, ההוצאות והעצבים שצריך בשביל לחיות עם מכשיר שצופר או נייר אלומיניום או נייר דבק על השיש - אני מזמן וויתרתי, זה לא שווה את המאמץ, אם יש טביעות כף על השיש אני מנגב את השיש עם מטלית והעניין סגור תוך חצי שניה. אגב, אני חי בבית מצוחצח ונקי עם בת זוג שלא אוהבת חתולים (או כל בעל חיים אחר) וכן אוהבת ניקיון, ועדיין אנחנו חיים בשקט ושלווה ולא מתרגשים מזה שהחתולה עולה על השיש, רק קוראים לה לרדת, מנגבים ועוברים הלאה.