חתולון כמעט עיוור שחי בחוץ מחפש בדחיפות בית חם וטוב!

[shirul2]

חתולון כמעט עיוור שחי בחוץ מחפש בדחיפות בית חם וטוב!

נתקלתי בסיפור שלו בפייסבוק, מאוד נוגע ללב, אנא עזרו לשתף, ככל שיהיו יותר שיתופים, גם ברשתות החברתיות יגדל הסיכוי שימצא בית טוב, כרגע נשמע שהוא נמצא במקום מאוד לא בטוח עבורו,

הנה הלינק לוידאו, פרטי המפרסם נמצאים שם:

נתקלתי בסיפור שלו בפייסבוק, מאוד נוגע ללב, אנא עזרו לשתף, ככל שיהיו יותר שיתופים, גם ברשתות החברתיות יגדל הסיכוי שימצא בית טוב, כרגע נשמע שהוא נמצא במקום מאוד לא בטוח עבורו,
הנה הלינק לוידאו, פרטי המפרסם נמצאים שם:

https://www.youtube.com/watch?v=gjreeDgbaak&feature=youtu.be


https://www.youtube.com/watch?v=gjreeDgbaak&feature=youtu.be

 

[ספרנו1]

מקסים

מקווה שיימצא לו בית בקרוב

 

[shirul2]

הלוואי!..

בבקשה עזרו להפיץ את הסרטון, גם בפייסבוק, ככל שההפצה תהיה רחבה יותר כך יש סיכוי שימצא בית חם, נראה שהמקום שהוא נמצא בו מאוד לא בטוח עבורו..

 

[שירי לובנזס]

דחוף לשתף בבקשה כמה שיותר

בבקשה לשתף כמה שיותר, כדי שיהיה סיכוי לעזור לגורון הזה. נשבר לי הלב לראות את זה.

 

[דרורפפ]

בדרך כלל אומרים לי שאני רגיש מדי

בדרך כלל אומרים לי שאני רגיש מדי- במקרה הזה אני מסתכן בהלצטייר רע, אבל אני לא מצליח להבין מה כל כך רע בסיפור הזה?

הגור כנראה נולד עיוור/חצי עיוור? הגור היה ללא מזון לצד כביש? ... בא בן אדם טוב, דאג להעביר אותו למקום בטוח, ודואג למזון עבורו ולשלומו. מעבר לכך- יש לו לפחות גור חתולים נוסף והם משחקים יחדיו.

זה נשמע לי כמו סיפור הצלחה, ואני מאחל לכל החתולים שיהיו במקום יחסית בטוח/שקט, שתהיה להם אספקת אוכל, שמישהו שידאג להם, ואם יתמזל מזלם גם תהיה להם חברה ופנאי למשחקים.

אם הבן אדם מסיבות כאלה או אחרות אינו יכול להמשיך לדאוג לו במקום בו הוא נמצא, אני חושב שהרבה יותר פשוט למצוא מישהו מהאזור שידאג לו. או להעביר אותו לחצר של מישהו שמגדל חתולים בחצר ומעוניין לדאוג לו.

אישית, לא טרחתי לחפש לגורי החתולים בחצר שלי בתים מאמצים, כל עוד הם נמצאים בסביבה יחסית בטוחה ויש להם אספקת אוכל- מבחינתי כל המוסיף גורע.

 

[dimitrygo]

הוא במקום יחסית בטוח אבל הוא לא מוגן ובגלל שהוא עיוור הוא

חסוף להרבה סכנות.

 

[Yukita]

במקרה הזה

הבעיה היא לא רק עצם העובדה שהגור בחוץ, אלא שכעיוור / עיוור חלקית הסיכויים שלו לשרוד לאורך זמן הרבה יותר קטנים מהממוצע (וגם הממוצע, על פי הסטטיסטיקות הידועות לחתולי רחוב, הוא לא משהו).
&nbsp
לי אישית יש שני חתולים עם בעיות ראייה. אחד עם עין אחת בריאה, שחיפשו לו בית בזמנו כי הוא לא הצליח לעמוד בתחרות עם חתולים אחרים בפינת האכלה מסודרת ופשוט סבל שם. השנייה היתה חלק משגר שעד כמה שהצלחתי לראות ממרחק כולם נדבקו בדלקות עיניים והיא היתה היחידה שהצלחתי להציל כשהגיעה כבר למצב שבו לא יכלה עוד לנוע בעצמה ונותרה לבדה ללא יכולת פעולה, עם עיניים שכבר אבדו לחלוטין, נותרה עיוורת, עם זיהום קשה, עם כל מיני דברים דבוקים לה בתוך המוגלה בעיניים.
&nbsp
בבית שניהם מסתדרים מצוין, אבל שים אותם בחוץ, אפילו עם הרגלה הדרגתית - והם יהיו בעמדה חלשה בהרבה מעמיתיהם הרואים והבריאים. הם לא יראו בזמן סכנה מגיעה, וגם כאשר יברחו- יכולות הבריחה וההתמודדות שלהם תהיינה פחותות בהרבה. הם יהיו רגישים יותר לכל מפגע קטן, בריאותי או אחר, כי הם כבר בעמדה מוחלשת.
&nbsp
באופן כללי, אם יש גור או בוגר באחריותך בחוץ לא רצוי לעשות אידיאליזציה גדולה מדי לחיי החוץ. מאוד נחמד לומר שיצור כזה או אחר מעדיף חיי חוץ על פני כלוב זהב בבית, אבל לא בטוח שלו באמת היית במקומו, כשאתה כבר כמעט לגמרי תלוי באדם שמאכיל אותך והנה הוא נעלם, ואתה חלש, חולה ורעב, שלא היית מעדיף בעצמך להכנס לאותו "כלוב זהב" כביכול שבו יטפלו בך באמת באהבה ומתוך התחשבות בצרכיך וברצונותיך. קל לומר זאת מהצד, לחיות את זה - או למות את זה - סיפור אחר לגמרי.

 

[דרורפפ]

על פי מה שאני רואה בסרטון

על פי מה שאני רואה בסרטון, שאולי אינו אינדקציה מספיק טובה- אני לא מרגיש חמלה או צער, אני לא באמת 'מרגיש' את העיוורון שלו. אם מדובר בחתול שעיוור לחלוטין, אז כמובן שאין על מה לדבר. אבל במקרה הזה, אם הייתי פוגש בגור הזה בחצר כפי שאני רואה בסרטון, כלל לא הייתי מרחם עליו.

כשאני רואה חתולים רזים- אני מרחם עליהם. כשאני רואה חתולים ללא רגל- אני מרחם עליהם, אפילו על חתול צולע הייתי מרגיש יותר צער מאשר מה שאני רואה בסרטון. אני מרגיש בדיוק ההיפך- אני שמח בשבילו שהוא הסתדר, ומבחינתי מצבו יותר טוב מרובם המוחלט של חתולי הרחוב.

לגבי הראייה של החתולים באופן כללי, כפי שכבר דנו בעבר- מסתבר שהיא ממש גרועה, ועושה רושם שהם מסתמכים על חוש השמיעה והריח, אז כל עוד הוא יכול לנוע ולשחק...

בכל אופן אני מנחש שאת זוכרת את הדיון שהיה לנו בנושא החופש, ומאז יצא לי להעלות את הנושא הזה מספר פעמים עם חברים/מכרים: אם הייתם חתול, הייתם מעדיפים לחיות שנתיים בלבד, חופשיים, בשכונה יחסית נוחה, שיש בה מאכילי חתולים- או לחיות 20 שנה, בדירה יחסית קטנה, ללא חצר/גישה החוצה, ללא בעלי חיים נוספים, ושהדיירים בבית עובדים במשך רוב שעות היום, וישנים בלילות?

הופתעתי לגלות שגם כאלו שמגדלים חתולים בדירות הסכימו איתי שאם היתה להם בחירה, הם היו בוחרים בחופש במצב הזה. כתוצאה מהדיונים הללו זוג אחד החליט להחזיר את החתול לבית של ההורים (יש להם כלבים שגדלו איתו, וכמובן- חצר), ואחת שגרה בדירה לבד אמרה שהיא תשקול לאמץ חתול נוסף.

אז כמובן שאף אחד לא אוהב חיים קצרים, רעב, דריסה, או תנאים של מזג אוויר קיצוני... אבל הרעיון של כלוב זהב קשה מנשוא

 

[dimitrygo]

ראיה של חתולים מאוד מפותחת. לא ברור איך הגעת למסקנה אחרת

לחתול עיוור יש המון מגבלויות גם אם ניראה שהוא מסתדר מצויין. מספיק שיגיע כלב, בן אדם רשע או כל צרה אחרת וזה לא יגמר בטוב.
לגבי חיים בדירה וחיים ברחוב אנחנו כבר דנו בנושא. אתה כמובן רשאי להשאר בדעה שלך אבל זה לא אומר שהיא נכונה ב-100% מהמקרים.

 

[דרורפפ]

כשאני נותן להם אוכל בנקודה חדשה

הניסיון שלי בנוגע לראייה שלי נראה לי חד משמעי- כשהגורים היו קטנים, והיו רגילים לאכול בנקודה מסויימת, והייתי מנסה לתת להם את אותו המזון, באותם הכלים, ועל אותו המשטח, אבל במרחק של מספר מטרים בודדים- הם פשוט לא הצליחו למצוא את המזון.

הייתי מרים צלחת, שם אותה בזווית כדי שהם יראו את המזון, ומניח אותה בחזרה בנקודת האוכל החדשה- והם המשיכו לרחרח ולחפש את המזון בנקודה 'הקבועה'. היום למשל לפי דעתי הם יהיו מיומנים יותר בעיקר בגלל שלימדתי אותם שאני נוקש על המיקום של האוכל.

אבל זה לא רק עם הגורים- גם חתולים בוגרים, שרגילים לאכול באותה נקודה מסויימת, אם אני מניח להם את המנה במרחק של מספר מטרים- והם מסתכלים עלי כשאני מניח אותה, הם הולכים לחפש את האוכל בנקודה הקבועה ולוקח להם לא מעט זמן למצוא את הנקודה החדשה.

המקרה הכי קיצוני היה לי עם האמא-חתולה שאני נותן לה חתיכות בשר כדי שתאכיל את הגורים שלה- היא תמיד יושבת וממתינה בנקודה מסויימת, ואני תמיד מניח לה את האוכל בנקודה מסויימת. יום אחד כשהתקרבתי ראיתי שיש שובל של נמלים בנקודה הזו, אז הנחתי את הבשר במרחק של *מטר* מהנקודה הזו, כשהיא מתבוננת בי מניח את הבשר גם כן- ממרחק דומה. לאחר כ-3 דקות יצאתי שוב עם חתיכת בשר (כי היא הולכת וחוזרת מספר פעמים)... הופתעתי לגלות שהיא לא 'מצאה' את החתיכה שקודמת שהנחתי לה... הייתי צריך להרים אותה ולהניח אותה שוב, כדי שהיא תמצא אותה...

איזה עוד הסבר יש לחוסר היכולת שלהם למצוא מזון בנקודות 'חדשות' כשהם רואים היכן אני מניח אותו?

דרך אגב- מאז דאגתי לשים את המזון בנקודות שונות, אז היום אם אני שם לה את המזון בנקודה חדשה- היא מוצאת אותו יחסית בקלות, אבל לא לפני שהיא מסתובבת ומרחרחת מספר נקודות עד שהיא מגיעה אליו. אם הראייה שלה היתה כל כך טובה- לא הגיוני שהיא היתה ניגשת ישירות למזון שנמצא על משטח חלק וללא שום ריחות או עצמים אחרים שמפריעים באיתורו?

 

[dimitrygo]

חתול זו חיה של שגרה, זה מסביר הרבה דברים בהתנהגות שלהם

 

[Yukita]

קשה מנשוא למי?

 

[דרורפפ]

קשה מנשוא לי

קשה מנשוא לי, ועד כמה שידוע לי קשה מנשוא לרוב בני האדם ולרוב בעלי החיים.

חשבתי שהשאלה היא האם חיים ארוכים ובודדים במקום קטן וסגור עדיפים על חיים קצרים עם חברה במקום פתוח. לא חשבתי שהשאלה היא האם החתולים רואים בכך סבל- את רומזת שמבחינתם אין הבדל?

 

[Yukita]

אני לא יודעת מה עובר להם בראש

ואני גם לא מנסה לומר שאני יודעת. כשאני רואה סבל, אני לא מניחה שעדיף לסבול מאשר לא לסבול על סמך תיאוריה בלתי-מוכחת.
&nbsp
אני כן יכולה לומר שאני מגיעה לבתים רבים שחיים בהם חתולים, ושתיאורית ה"חיים ארוכים ובודדים במקום קטן וסגור" היא מאוד מאוד מוגזמת. לא רק שרוב המקומות הם לא כאלה קטנים וסגורים (גם אם החתול לא יוצא החוצה, ממש לא מדובר בכלוב) אלא גם שהם על פי רוב גם לא כאלה בודדים. פלוס, לנפש יש השפעה על הגוף. מי שסובל ולא רוצה לחיות - לא חי חיים ארוכים יותר מהרגיל. חתול בית לא רק שאינו סובל ואינו בודד (שהרי חברה איננה רק חברת חתולים אחרים) אלא גם שחייו הם לא פי שתיים או פי ארבע, אלא סטטיסטית פי 16 עד 20 מאלו של חתול רחוב ללא טיפול או סיוע. לא משתלב עם הרעיון של סבל נפשי אינסופי. תצפית פשוטה מראה שהם לא אומללים ולא סובלים.
&nbsp
אפשר לטעון שהחיים האופטימליים הם חיי חופש מוחלט - שזה אומר חופש להיות בפנים או בחוץ כרצונם. לא רק בפנים או רק בחוץ. אין לי בעיה עם זה. יש לי בעיה עם מי שמחליט לתת חופש בתנאים שבהם החופש הוא שגורם סבל.

 

[דרורפפ]

רק רציתי להבהיר

רק רציתי להבהיר שבדיון המקורי אכן ציינתי שאני יודע שלא כל הבתים הם דירות, ואני יודע שלא בכל הבתים יש חתול בודד, ואני יודע שלא כל הבתים נשארים ריקים במשך היום. לא מצאתי צורך לציין זאת מאחר ותיארתי מצב נתון בגוף הנושא

לגבי השאלה האם הבתים הללו מהווים רוב או מיעוט- לא חושב שזה משנה את מהות הסוגיה.

 

[Yukita]

זה משנה אם אתה הולך ומשכנע אנשים שזו הסוגיה

אותם חברים שהחזירו חתול מהבית לחצר ההורים - לא בטוח שהם עשו לחתול שלהם טובה. יש אפילו סיבה טובה לחשוב שרחוק מזה.
&nbsp
מבחינתי, יש משהו לא נכון באנשים שמדברים על כלוב זהב, וגוזרים על אחרים חיי מחסור, כאשר הם עצמם חיים בתוך שפע. אתה חי בבית עם מקרר שנפתח כל אימת שתרצה בו, עם כל מה שדרוש לך ואפילו מעבר לזה? למה אינך מוותר על כל השפע הזה? למה אינך עובר למדינת עולם שלישי, לחיות חיי חופש ומחסור? זו הבעיה עם הדיון הזה. הוא פילוסופי מדי מצד אחד, אבל פוגע מוחשית בחיים של מי שמחליטים עבורם מצד שני. זכותך להאמין במה שאתה רוצה, אבל לדעתי צריך לדעת לשים גבול לפני שמחליטים עבור הרעב שמוטב לו לרעוב.

 

[דרורפפ]

למען האמת הם החזירו את החתול לבית של ההורים

למען האמת הם החזירו את החתול לבית של ההורים- הוא לא חתול רחוב, אך מאחר והוא גדל יחד עם הכלבים אז יש לו גם גישה לחצר.

אני חושב שהם לא עשו לחתול טובה כשהם לקחו אותו מהבית עם החצר והחברים (האומנם כלבים), והעבירו אותו לדירה קטנה ושוממת.

אני לא בטוח למה מצאתי צורך להדגיש זאת, מאחר והעמדה שלי היתה זהה לחלוטין גם אם הם היו מחזירים אותו לחצר בה דואגים לו. וכן, אני יודע שעמדה שלך שונה ואין בכוונתך לשנות אותה.

ציינת מדוע אני איני מוותר על כל השפע הזה כדי לחיות חיי חופש- במילים אחרות ניסית לטעון שאני צבוע (לא השתמשת בשפה הזו.) ... אז הרשי לי להפתיע אותך... לא רק שאיני צבוע- אני כבר ויתרתי על שפע רב כדי לקבל את החופש שלי, וזה לא היה קשה כלל וכלל- זו היתה הבחירה הטבעית. לפני כ-3 שנים במסגרת העבודה שלי נאלצתי לעבוד במדינה לא ידידותית במיוחד, המשמעות היתה שהלכה ולמעשה לא יכולתי לצאת מכלוב הזהב שלי: מלון חמישה כוכבים. בדרך כלל השהות היתה עניין של שבוע-שבועיים, שאותם עברתי בייסורים אך סבלתי בשקט. עד שפעם אחת השהות התארכה ליותר מחודשיים ולא ראיתי את האור בקצה המנהרה- לקחתי החלטה שאני 'מוותר' על השפע הזה, שורף את עצמי בכל מובן המילה, חזרתי לארץ על דעת עצמי וכשחזרתי הודעתי שאני סיימתי.

אז כן, אולי אני מפונק, אבל אני מבטיח לך שמעטים האנשים שהיו יכולים לעמוד בסבל הנפשי הזה הכרוך בכלוב זהב, נוצץ ככל שיהיה, במדינה לא ידידותית, עם אנגלית קלוקלת, ואי הוודאות מתי הסבל הזה נגמר.

עד כה ההשוואה שדיברתי עליה בנוגע לחיי החתולים- היתה בין חיים ארוכים לקצרים... אישית, אם הייתי חתול, ההשוואה עבורי היתה בין חיים קצרים למוות- הייתי מעדיף למות ולא להיות כלוא לבד בדירה קטנה כשהיא שוממת במשך רוב שעות היום.

 

[Yukita]

חוששני שרלוקיישן עבודה זה לא בדיוק אותו דבר

עדיין חזרת לחיי שפע

&nbsp
אבל גם אני לא מנסה לשנות את דעתך. אני נתקלת יותר מדי באנשים שיימנעו מלהושיט עזרה, ולעתים אף יגרמו נזק במזיד, בטענת "כלוב הזהב". למשל, יש אנשים בתוך ענף הכלבנות הגזעית התומכים בהמתת הכלבים המעורבים בעמותות, כשאחת הטענות המרכזיות שלהם היא "טוב מותם מחייהם" - כאשר למעשה הסיבה האמיתית היא שרצונם בחופש לשחק בגזעי כלבים כרצונם, ללא הצורך לחשוב על הכלבים המעורבים וללא התאמצות לחפש להם בתים.
&nbsp
יש בהחלט הבדל בין להאמין במשהו, אבל באופן כללי לעשות טוב - הרי אתה דואג לבעלי החיים בסביבתך - ובין להאמין במשהו (או לטעון שמאמינים בו) ולעשות רע, להשתמש באמונה הזו כתואנה לפגיעה בחיים אחרים. רצוי בהחלט להיות עם ראש מספיק פתוח קצת להסתכל מסביב ולא להיאחז בטענות. טענת "כלוב הזהב" בעייתית מאוד מהרבה בחינות. זה לא אומר שהקיצוניות השנייה (הזנחת חתול בבית, למשל, לא לתת לו חברה בכלל) היא יותר טובה. זה לא אומר שדבר אחד מתאים לכולם.

 

[דרורפפ]

אני חושב שזה ציני להחריד

אני חושב שזה ציני להחריד לטעון ל'כלוב זהב' כדי להכשיר המתות או כל הרעת תנאים, למען הסר הספק השימוש היחיד שעשיתי בטענה הזו זה רק כדי לשפר, לעניות דעתי, את אורח החיים שלהם, ובטח ובטח לא כתירוץ כדי לפגוע בהם

 

[Yukita]