טבעונות ואורח חיים בריא

טבעונות ואורח חיים בריא

האם אתם מאמינים שתרופות הומותיאופתיות (או איך שלא כותבים את זה
), רפואה סינית, ויטמינים צמחיים, ספורט יכולים להוות תחליף טוב יותר מאשר רפואה מערבית? האם אתם מאמינים שטבעונים הינם בריאים? מדוע חלקכם טבעונים, אם ידוע שישנם חלבונים חשובים במוצרי חלב וביצים? האם אתם חושבים שאכילת חלב היא נגד חוקי הטבע? האם אתם חושבים שאכילת ביצים מתעללת בבעלי חיים? האם אתם חושבים שאכילת בשר היא כנגד חוקי הטבע? האם אתם חשובים שעל האדם להיות צמחוטבעוני? מקווה לקבל תשובות הולמות ומספקות... ובבקשה אל תתקיפו אותי! אני בסך הכל מתעניינת..!! אני צמחונית! שוקלת להיות טבעונית טולהתנזר מרפואה מערבית ורציתי לדעת את דעתכם בנושא. תודה מראש
 

נייטוטל

New member
הכל מתקבל אם זה עוזר לאדם לחוש טוב

יותר... כל אחד צריך לזרום עם מה שטוב לו. ישנם מיקרים שבהם נדרש שילוב של הרפואה המערבית והרפואה האלטרנטיבית, בודאי שישנם מיקרים רבים שהרפואה האלטרנטיבית יכולה לעזור ורבים לא לוקחים זאת בחשבון. הרעיון הוא שכאשר כואב הראש, אמנם אקמול או נורופן יכולים להרגיע את הכאב אם הוא חד פעמי ולא רוצים לסבול, אולם בעצם הכאב זה איתות של הגוף שמשהו אינו פועל כשורה, או חסום באופן כלשהו.אני גם לא חושבת שטבעונים בריאים יותר מאוכלי בשר, אני בעצמי צימחונית (אני פשוט נגעלת מהבשר). אני יודעת שישנם דברים חשובים לגוף כמו בי-12 ועוד שחסרים לאלו שלא אוכלים בצורה מאוזנת ובריאה, אז אם בוחרים בדרך חיים מסויימת צריך לבדוק מידי פעם שלא נוצרים חוסרים. וכמובן, הכל מתחיל מהראש. אנשים שמאמינים בכוחה של הרפואה האלטרנטיבית יחלימו מהר יותר בעזרת אמונתם, וכוח הריפוי העצום הקיים בתוכם. לא צריך להיות קיצוניים, לדעת לקבל מכל מה שיש לעולם לתת. שבוע טוב לכולם.
 
סוגייה מעניינת עלתה לי בראש

כשקראתי את דבריה של נייטוטל האם כל אדם זקוק לטיפול הומיאופתי? האם כל אדם שמדווח שחש טוב (!!) שמתנהל טוב ושהכל זורם כשורה, כדבריו, זקוק לטיפול הומיאופתי? אני מאמינה, והמציאות גם מוכיחה, שלכל אחד בעולם יש "קילקול".... מה אתם חושבים
 

נייטוטל

New member
זה הכל תלוי ברמת המודעות של האדם

יכול להיות שיהיו לאדם מסויים מלא שריטות או קילקולים כמו שקראת להם, אבל הוא לא מודע להם, ויכול להיות שהם פוגעים לו בחיים אבל הוא לא יודע כי זה לא במודעות שלו, ויכול להיות אדם עם רמת מודעות מאוד גבוהה, אבל יש לו איזה שריטה או שתיים שהוא מודע אליהם והוא מבין את ההשלכות שלהם, אז הוא זה שיחוש יותר בצורך בטיפול. זו דעתי, מפני שאני רואה הרבה אנשים עם שריטות שחיים ממש טוב עם עצמם, ואולי בעצם, הם מודעים ולא נותנים לזה להפריע? או שתלוי ברמת השריטה? באמת שאלה מעניינת.שבסופו של דבר מתקשרת עם רמת הבטחון העצמי של האדם אולי. אם הוא מספיק בטוח בעצמוומאמין בעצמו הוא לא יתן לשריטות להפריע לו. ואם לא, רק עליהן הוא יחשוב ואיך אנשים לא יגלו שיש לו אותן?
 
החוזק הכי גדול

של בן אדם - הוא היכולת שלו לראות את חולשותיו, להתבונן בהן ומכאן לצמוח. להכיר בחולשה ולא לטפל בה???? זה ביטחון? זה הפחד במלוא הדרו!!! ככה אני רואה את הדברים.
 

gui1

New member
מדהים אותי כמטפלת סינית

באים אליי אנשים ומתחיל התשאול ואנשים מספרים על בעיותהם שלפעמים הן רבות מדי לגוף אחד אבל הם רוצים לטפל רק בכאב הייתה לי מטופלת עם חוסר שליטה על השלפוחית ועם בעיות גניקולוגיות והיא באה אליי שאטפל בכאב גב ממנו היא סובלת זה היה מקרה מעניין מאד שאלתי אותה מתוך סקנות ומה אם הבעיות האחרות היא אמרה לי אליהן התרגלתי אבל לכאב אני לא מסוגלת להתרגל אחרי שהי יצאה חשבתי על דבריה והסתכלתי על חיי וראיתי כמה היא צדקה כמה דברים הזנחתי או התרגלתי עליהם אבל מיחושים כואבים גרמו לי לחפש פתרון
 
גואי ? מטפלת ? סינית ? ../images/Emo13.gif

במרבית המקרים אכן זה כך. לכן גם לא אוהבים שמזכירים להם את הדברים. הם לא אוהבים להזכר. אצל ההומיאופתים האנשים נזכרים, זה לכשעצמו יכול לגרום להתעוררות של תהליך הבראה. צריך ללמוד לעשות את הדברים האלה. צריך לדעת מה אנו מחפשים. זו אומנות. האדם מדחיק, כולנו, הכאב מזכיר נשכחות, עיניינים שלא תמו, שמעולם לא עברו מסדר היום. הכאב הוא הזדמנות מחודשת לנקות שולחן. דרך כאב אחד אפשר להגיע אל שאר האחרים, הרי הוא בסך הכל קצה הקרחון ומכיל את אותו היסוד והרעיון כמו בבסיס. מה זה משנה, העיקר ההיענות.
 

gui1

New member
הגם שאול בנביאים?

ולפעמים הכאב הוא סתם טכני פזיולוגי ובלי פילוסופיות בלי עבר הווה ועתיד לפעמים החיים הם מילה ולפעמים ספר באורך הגלות
 
אפשר להתחכם לגבי זה. למשל

האם מקרה כמו תאונת דרכים או הכשת נחש תוך כדי טיול בשדה היא טכנית פזיולוגית או רוחנית? האם ההתאהבות שבאדם הזר שהופיע לנגד עיננו היא טכנית- פזיולוגית או רוחנית, או צירוף של תנאים ונסיבות שהגיעו להבשלה ?
 

gui1

New member
ואפשר ללכת בתמימות

היו תקופות בהן חדרתי עמוקות לנפתולי הנפש וחברה מאד חשובה ושכלית הראתה לי את החיים הטכנים והקלים וכך כל פעם לפני שמתחילים החיבוטים היא ישר עוזרת אותי לפני התהום ומכניסה את הדברים לפרופרציות ולפעמים זה פשוט עובד
 
לא אמרתי שזה קל. רופא לא יכול

ואסור לו להיות טכני. כיום אני לא מתאמץ, הדברים פשוט מגיעים. כאן זה סוג של מאמץ מטעמים מובנים. כל החוכמה היא לנוע בקלות, בלי מאמץ או חיבוטים. הרציונאליזציה השכלית יכולה להביא אדם הביאה עד לסף מסוים מעבר לו היא לא תוכל לחדור. אני מסכים שיותר קל למדוד דופק, לבחור נקודה ולהחדיר מחט. זה בסדר רק שאיני בטוח שהדרך הזו עוברת סף מסויים שבו אני מעונין באופן אישי.
 

gui1

New member
אהה הגזמת

אם אתה מטפל טוב אז המשוואה היא לא ככ פשוטה הרפאוה הסינית העתיקה לא הייתה ככ טכנית אני חושבת שהיא פעלה ברבדים עמוקים יותר עצם ההתיחסות לנשמה רוח נפש מראה שזה לא רק דופק ומחט מטפל טוב מרגיש וקורא את הבן אדם לפי האשיות שלו האלמנט שלו כמו גם בהומאפטיה כך גם ברפואה הסינית יש את המודרנית ואת הקלאסית טופלתי וטיפלתי והתגובות היו גם ברמה הנפשית אני קוראת את התגובות של אניש הפורום ולפעמים אני נהנית מהפילוסופיות ולפעמים זה נראה כאילו רדיפה אחרי הזנב של עצמך
 
זה לא רדיפה אחרי הזנב זה אולי

נע במעגלים אבל הם לא סגורים. זו ספירלה. כמו שאתמול אינו היום ומחר יהיה אחר, ועם זאת הם כרוכים האחד בשני, כמו ילד שמחר יהיה סבא.
 
כבוד לסינים העתיקים

הפילוסופיה של ההומיאופתיה מעוגנת באדמה. הרמדי נבחרת על סמך הבנת המקרה והיכולת והידע של המטפל לבחור רמדי מתאימה על סמך הבנתו. כשזה קורה הריפוי יכול לעיתים להחשב כנס, וכבר ראיתי. אם אין הבנה רוחנית אין ריפוי פיזיולוגי. נכון שתחבושת ומשחת פולידין ירפאו את פצע הנפילה מהאופניים, אך הם לא ילמדו את השליטה בשיווי המשקל.
 
גואי, מה תעדיפי

לימוד ועינין, או שאלות ותשובות לאקוניות כמו בפורומים אחרים. תעיד על כך דנה שכשנכנסה לכאן בפעם הראשונה שאלה, מה הטעם בפורום שכזה? מי צריך אותו, מה הוא כבר יכול לתת שהרי תכלס אין כאן, אי אפשר לקבל תרופה וירטואלית, וזה נכון בחלקו. ידע כן אפשר, ותשובה גם כן. וידע קשור בפילוסופיה, מה לעשות. עד עתה לא ממש חשתי שהדברים חוזרים על עצמם. זו הגדולה בהומיאופתיה, היא לעולם לא חוזרת על עצמה למרות שאולי נדמה שכך, כמו שאין שני מקרים זהים של מיגרנה, כמו החלומות שאנו רואים כאן, כמו המסר היומיומי מאורן. את הרדיפה אחרי הזנב אני רואה ברפואה הקונבנציונאלית או נכון יותר בחשיבה הזו, והיא אינה רק בקרב הרופאים אלא בקרב רוב האוכלוסיה שחונכה לחשוב כך. הפורום הזה אינו צריך להיות הומה אדם. ואינו צריך לשמש כחדר המתנה. הוא מיועד עבור מי שרוצה לדעת, למי שהדברים האלה מגרים אותו. ולכן אני שמח לראות שבאת. שכנראה היו ויש לנו דברים משותפים.
 

gui1

New member
דאגה בלב איש ישחנה

אין ספק שלפעמים הטיפול יכול להצליח אם קודמת לו שיחה והמטפל אינו סתם בודק ונותן רמדי או דיקור יש לי גם שיחות עם מטופלים .כל טיפול מגיע ב"א אחר ובהתאם גם הטיפול יש אנשים המעדיפים שתיקות ויש מלל כך גם אני הפורום פה מעניין אותי המלל בו חופשי וכל אחד תורם מאישיותו הגשמית רוחנית פילוסופית פסיכולוגית והניהול בהחלט אינטרקטיבי לפעמים שחברות / או משפחה מתקשרים ומתלוננים על כאב ראש אקוטי או מלווה בשפעת התרופה שאני מייעצת להם היא אקמול ושינה בלי דיקור או פורמולה או פילוסופיה כי לפעמים זה עונה על הצרכים ודי.אני מוחלת על כבודי על שנות לימודי והניסיון וחושבת מה באמת ירפא / יעזור למטופל וכך זולפעמים הדרך בה אני מטפלת בעצמי שמעתי פעם הרצאה מעיננית של נטורפט חוזר בתשובה .הוא אמר של מחלה יש את התרופה ולרוב התרופה נימצאת קרוב לבית ולכל מחלה יש את הזמן שלה ואת סכום הכסף שהיא אמרוה לעלות ואנו למעשה -המטפלים- רק שליחים ובאמת איננו מטפלים מצאה חן בעיני הגישה הזאת לדעת שיש לכל דבר סוף והצניעות שלמעשהאין אנו מטפלים אלא שליחים לפני כל טיפול אני מזכירה לעצמי כי יתכן ואותו אדם שניצב מולי אני השליחה שלו ויתכן שאני צינור המעביר אותו הלאה
 
אני חושב כמוך.

גם אני לוקח אקמול מידי פעם. ברור לי שזה לא הדבר האמיתי, אבל לאותו הרגע אני מניח. אמת, אנחנו צינורות. אני משתדל להעביר בהם חוטר מידי פעם ולפעמים מצתברים לי פילים בקנה
 
למעלה