סהר פלוס שניים
New member
לא נעים לי להרוס לך את התיאוריה
אבל הצעיר שלי בכה במנשא. בכה על הציצי. בכה במיטה. בכה על הידיים. בכה בזמן האמבטיה. בכה בזמן השירים. בכה כשהלבשנו אותו. בכה כשהפשטנו אותו. בכה כשעשו לו קוצי-מוצי. בכה בבוקר. בכה בצהריים. בכה בערב. בכה בלילה. ככה ארבעה חודשים תמימים. מנשא או לא מנשא - לילד היתה אג'נדה משלו והוא יישם אותה בלהט
(היום, וכבר אז, הוא ילד מדהים, מקסים ואהוב עד מאד. אבל בעל אופי
)
אבל הצעיר שלי בכה במנשא. בכה על הציצי. בכה במיטה. בכה על הידיים. בכה בזמן האמבטיה. בכה בזמן השירים. בכה כשהלבשנו אותו. בכה כשהפשטנו אותו. בכה כשעשו לו קוצי-מוצי. בכה בבוקר. בכה בצהריים. בכה בערב. בכה בלילה. ככה ארבעה חודשים תמימים. מנשא או לא מנשא - לילד היתה אג'נדה משלו והוא יישם אותה בלהט