טבעת נישואין
- פותח הנושא shiriye
- פורסם בתאריך
ועוד משהו... באם זכרוני אינו מטעני
אז המנהג של החלפת טבעות נהוג רק בנצרות שבה תוך החלפת נדרים בינהם החתן והכלה מחליפים ועונדים את הטבעות זה לזו אך לעומת זאת ביהדות החתן בלבד מקדש את הכלה ועונד לה את הטבעת ולאחר מכן את טבעתו הוא עונד בעצמו לעצמו. כמו כן הבחירה דווקא בטבעת שבדרך כלל רצוי שתהיה טבעת זה או כסף עגולה פשוטה וחלקה (ללא אבנים או אבן) באה בעקבות הצורך בסמל קבוע לברית בין בני הזוג והסיבה לפשטותה היא האיחוד האלהי-קוסמי-רוחני-זוגי עם החומר או משהו שכזה (שוב באם הבנתי נכון וזכרוני אינו מטעני לגביי הסבריו של סבי שהיה מקובל ורב) - למרות אגב שגם אפשר לקדש גם על אשכול ענבים לדוגמא. אגב, ביהדות לקידוש נישואין אין צורך ברב מספיק שקיימים במקום שני עדים ששומעים את הגבר אומר לחברתו תוך כדי ענידת טבעת של מחזיק מפתחות אפילו את ה"והרי את מקודשת לי" - הם נחשבים כנישואים לכל דבר ואם במקרה הדבר נעשה בבדיחות הדעת או לצורך אימון וחזרה זה לא תופס ולמרת שהם כאמור לא התכוונו לכך ברצינות מלתחילה הם חייבים בגט לכל דבר ומכל המשתמע מכך. (ע"ע אחת מהסיצינות בסרט חכם גמליאל בכיכובו של יוסי בנאי למי שזוכר - בה דוב פרידמן ששיחק את החבר של מירי אלוני ובד בבד נדלק על בתו של חכם גמליאל והוא רק לצורך ההדגמה שם לה את הטבעת הוא היה מחוייב לאחר מכן בגט וזאת משום ששניים מחבריו של החכם גמליאל היו נוכחים במקום ורצו להלשין וכמו כן לפני כמה שנים {שוב למי שזוכר} היה סיפור עם שני תיכוניסטים בני 16 שבצחוק ובתמימות הוא קידש אותה תוך ענידת טבעת של סוגר של פחית קוקה קולה על אצבעה - והוא היה חייב בגט לא רק משום שחבריהם לכיתה היו עדים למעמד אלה אף מורתם שבדיוק באותה השנייה נכנסה לכיתה ובכך הייתה עדה לכך בעצמה ואז גם היא - במקום להבליג ולהחליק ולקבל את זה כמו שזה {ובפרט שמדובר בבית ספר חילוני}- הלצת ילדים תמימה הלכה ישר והלשינה והם היו צריכים לעבור גט). אבל לדעתי באמת יהיה יותר חכם באם מסורתי ישיב על נושא מעניין זה. יום נפלא לכולנו ובוקר טוב ישראל
אז המנהג של החלפת טבעות נהוג רק בנצרות שבה תוך החלפת נדרים בינהם החתן והכלה מחליפים ועונדים את הטבעות זה לזו אך לעומת זאת ביהדות החתן בלבד מקדש את הכלה ועונד לה את הטבעת ולאחר מכן את טבעתו הוא עונד בעצמו לעצמו. כמו כן הבחירה דווקא בטבעת שבדרך כלל רצוי שתהיה טבעת זה או כסף עגולה פשוטה וחלקה (ללא אבנים או אבן) באה בעקבות הצורך בסמל קבוע לברית בין בני הזוג והסיבה לפשטותה היא האיחוד האלהי-קוסמי-רוחני-זוגי עם החומר או משהו שכזה (שוב באם הבנתי נכון וזכרוני אינו מטעני לגביי הסבריו של סבי שהיה מקובל ורב) - למרות אגב שגם אפשר לקדש גם על אשכול ענבים לדוגמא. אגב, ביהדות לקידוש נישואין אין צורך ברב מספיק שקיימים במקום שני עדים ששומעים את הגבר אומר לחברתו תוך כדי ענידת טבעת של מחזיק מפתחות אפילו את ה"והרי את מקודשת לי" - הם נחשבים כנישואים לכל דבר ואם במקרה הדבר נעשה בבדיחות הדעת או לצורך אימון וחזרה זה לא תופס ולמרת שהם כאמור לא התכוונו לכך ברצינות מלתחילה הם חייבים בגט לכל דבר ומכל המשתמע מכך. (ע"ע אחת מהסיצינות בסרט חכם גמליאל בכיכובו של יוסי בנאי למי שזוכר - בה דוב פרידמן ששיחק את החבר של מירי אלוני ובד בבד נדלק על בתו של חכם גמליאל והוא רק לצורך ההדגמה שם לה את הטבעת הוא היה מחוייב לאחר מכן בגט וזאת משום ששניים מחבריו של החכם גמליאל היו נוכחים במקום ורצו להלשין וכמו כן לפני כמה שנים {שוב למי שזוכר} היה סיפור עם שני תיכוניסטים בני 16 שבצחוק ובתמימות הוא קידש אותה תוך ענידת טבעת של סוגר של פחית קוקה קולה על אצבעה - והוא היה חייב בגט לא רק משום שחבריהם לכיתה היו עדים למעמד אלה אף מורתם שבדיוק באותה השנייה נכנסה לכיתה ובכך הייתה עדה לכך בעצמה ואז גם היא - במקום להבליג ולהחליק ולקבל את זה כמו שזה {ובפרט שמדובר בבית ספר חילוני}- הלצת ילדים תמימה הלכה ישר והלשינה והם היו צריכים לעבור גט). אבל לדעתי באמת יהיה יותר חכם באם מסורתי ישיב על נושא מעניין זה. יום נפלא לכולנו ובוקר טוב ישראל
ביהדות רק החתן מקדש את הכלה...
ואין חובת טבעת לחתן. נכון גם שאפשר לקדש בכל חפץ "שווה פרוטה" השייך לחתן ולא צריך דווקא טבעת. נכון גם שלא צריך רב לחתונה ומספיק עדים כשרים. עד כמה שאני יודע מקובל לדרוש שיהיה שם מישהו הבקיא בדינים שינהל את הטקס. נכון גם שנישואים כבדיחה (למשל: במהלך הצגה) יכולים ליצור בעיות קשות, ולעתים לחייב בגט לחומרא. לא ידוע לי מנין הסיפור על איחוד קוסמי-רוחני שבגללו הטבעת צריכה להיות חלקה. לי נדמה שזה כדי ליצור שויון בין הזוגות ולא לבייש חתן עני שאין ביכולתו לקנות טבעת מפוארת. סיבה נוספת היא שטבעת חלקה תזוהה מיד כטבעת נישואים, בניגוד לטבעות המקושטות האחרות שעונדת האשה. (אבל אולי אני טועה בקשר לסיבות)
ואין חובת טבעת לחתן. נכון גם שאפשר לקדש בכל חפץ "שווה פרוטה" השייך לחתן ולא צריך דווקא טבעת. נכון גם שלא צריך רב לחתונה ומספיק עדים כשרים. עד כמה שאני יודע מקובל לדרוש שיהיה שם מישהו הבקיא בדינים שינהל את הטקס. נכון גם שנישואים כבדיחה (למשל: במהלך הצגה) יכולים ליצור בעיות קשות, ולעתים לחייב בגט לחומרא. לא ידוע לי מנין הסיפור על איחוד קוסמי-רוחני שבגללו הטבעת צריכה להיות חלקה. לי נדמה שזה כדי ליצור שויון בין הזוגות ולא לבייש חתן עני שאין ביכולתו לקנות טבעת מפוארת. סיבה נוספת היא שטבעת חלקה תזוהה מיד כטבעת נישואים, בניגוד לטבעות המקושטות האחרות שעונדת האשה. (אבל אולי אני טועה בקשר לסיבות)
בודאי שלפי היהדות יש לו...
הרי יש 7 מצוות בני נוח, ויש דיני ההתנהגות לגוי (שכל אחד שואב מהם דברים הפוכים....), ויש דינים סוציאליים ואקולוגיים, ורצון כללי בשלום. בקשת חומר על תפישה אקולוגית... הבה ונפנה לדיני המלחמה בספר דברים: "כי תצור על עיר.. לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות. כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור. רק עץ אשר ידעת כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית..." (דברים כ´, י"ט-כ´) וכן לדיני נקיון אישי: "ויתד תהיה לך על אזנך. והיה בשבתך חוץ וחפרת בה, ושבת וכיסיך את ציאתך." (דברים כ"ג, י"ד) אולי לא בדיוק אקולוגיה, אבל זה מה שהעליתי "בשליפה" על שימור הסביבה.
הרי יש 7 מצוות בני נוח, ויש דיני ההתנהגות לגוי (שכל אחד שואב מהם דברים הפוכים....), ויש דינים סוציאליים ואקולוגיים, ורצון כללי בשלום. בקשת חומר על תפישה אקולוגית... הבה ונפנה לדיני המלחמה בספר דברים: "כי תצור על עיר.. לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות. כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור. רק עץ אשר ידעת כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית..." (דברים כ´, י"ט-כ´) וכן לדיני נקיון אישי: "ויתד תהיה לך על אזנך. והיה בשבתך חוץ וחפרת בה, ושבת וכיסיך את ציאתך." (דברים כ"ג, י"ד) אולי לא בדיוק אקולוגיה, אבל זה מה שהעליתי "בשליפה" על שימור הסביבה.
תשובה...
הייתי מעדיף שלא לדון בשבע מצוות בני נוח פן אדבר שטויות. (אני מכיר את הרעיון הכללי אך לא את הפרטים) לגבי היחס לגוי... היחס לגוי בתנ"ך הוא מורכב. כללית הייתי אומר שהרעיון הוא לנהוג בהגינות בגויים כל זמן שאין פגיעה באינטרסים של העם היהודי או של הדת היהודית. עם זאת, יש העדפה ברורה של היהודים בעניינים מסוימים. כמה דוגמאות להתייחסות לגויים בתורה הם: א. לגבי עמים החיים מחוץ לא"י - יש איסור לשנוא אותם ("לא תתעב אדומי", "לא תתעב מצרי"), למעט עמים מסוימים שיש ליהודים חשבון הסטורי לא סגור איתם ("לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ישראל", השמדת העמלקים). ב. לגבי הגויים בארץ - איסור להתערב בהם ולכרות איתם ברית, הוראה להשמיד את אתרי הפולחן שלהם (...נובע כמובן מרצון לשמירת הייחוד הדתי/לאומי העברי). ג. לגבי גויים שקיבלו עליהם את השלטון היהודי (="גר") - הוראה ליחס שוויוני ואף להגנה סוציאלית. (הוראה ליישם דין זהה לעברים ולגר, השארת לקט שכחה ופאה לגר, "לא תונה גר ולא תלחצנו", וכו´...). ד. לגבי נוכרים כיחידים - מעבר להתייחסות הנ"ל, יש דינים בהם מועדף היהודי (דיני עבד נוכרי מול עבד עברי, דיני ריבית). הייתי אומר שבהתחשב במציאות ששררה במזרח הקדום, היחס של התנ"ך לבן עם זר היה נאור. אני אישית מעדיף להדגיש את הצד החיובי ("נאור") שבחוקים. בפרט, ראוי להכיל את התפישה השיוויונית כלפי הגרים (מה שמכונה "גר תושב") כלפי ערביי ישראל המקבלים את שלטוננו. במיוחד כלפי הדרוזים המשרתים בצה"ל, שהם ללא ספק בחזקת "גר תושב". ולא יזיק לזכור שחוזי השלום עם מצרים וירדן מגובים גם ע"י "לא תתעב מצרי" ו"לא תתעב אדומי". ולמרות התפישה הפוליטית הימנית שלי (שלא ארחיב בה כאן, כי לא זה המקום), לא הייתי ממליץ לחפש "עמלקים" תחת כל עץ רענן בשטחים.
הייתי מעדיף שלא לדון בשבע מצוות בני נוח פן אדבר שטויות. (אני מכיר את הרעיון הכללי אך לא את הפרטים) לגבי היחס לגוי... היחס לגוי בתנ"ך הוא מורכב. כללית הייתי אומר שהרעיון הוא לנהוג בהגינות בגויים כל זמן שאין פגיעה באינטרסים של העם היהודי או של הדת היהודית. עם זאת, יש העדפה ברורה של היהודים בעניינים מסוימים. כמה דוגמאות להתייחסות לגויים בתורה הם: א. לגבי עמים החיים מחוץ לא"י - יש איסור לשנוא אותם ("לא תתעב אדומי", "לא תתעב מצרי"), למעט עמים מסוימים שיש ליהודים חשבון הסטורי לא סגור איתם ("לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ישראל", השמדת העמלקים). ב. לגבי הגויים בארץ - איסור להתערב בהם ולכרות איתם ברית, הוראה להשמיד את אתרי הפולחן שלהם (...נובע כמובן מרצון לשמירת הייחוד הדתי/לאומי העברי). ג. לגבי גויים שקיבלו עליהם את השלטון היהודי (="גר") - הוראה ליחס שוויוני ואף להגנה סוציאלית. (הוראה ליישם דין זהה לעברים ולגר, השארת לקט שכחה ופאה לגר, "לא תונה גר ולא תלחצנו", וכו´...). ד. לגבי נוכרים כיחידים - מעבר להתייחסות הנ"ל, יש דינים בהם מועדף היהודי (דיני עבד נוכרי מול עבד עברי, דיני ריבית). הייתי אומר שבהתחשב במציאות ששררה במזרח הקדום, היחס של התנ"ך לבן עם זר היה נאור. אני אישית מעדיף להדגיש את הצד החיובי ("נאור") שבחוקים. בפרט, ראוי להכיל את התפישה השיוויונית כלפי הגרים (מה שמכונה "גר תושב") כלפי ערביי ישראל המקבלים את שלטוננו. במיוחד כלפי הדרוזים המשרתים בצה"ל, שהם ללא ספק בחזקת "גר תושב". ולא יזיק לזכור שחוזי השלום עם מצרים וירדן מגובים גם ע"י "לא תתעב מצרי" ו"לא תתעב אדומי". ולמרות התפישה הפוליטית הימנית שלי (שלא ארחיב בה כאן, כי לא זה המקום), לא הייתי ממליץ לחפש "עמלקים" תחת כל עץ רענן בשטחים.
זו קביעה עובדתית מוכחת מדעית...
או אכסיומה שרירותית של מישהו? מכיון שהיהדות קובעת שלכל בריה בעולם יש מטרה, אני מניח שמוגדרת מטרה גם לגויים. אבל אני לא רואה הכרח ב"ייעוד ברמה הגלובלית". אולי הגויים נבראו כ"תפאורת רקע"? אולי היו "ניסוי כלים" לפני בריאת היהודים? וכי מנין לי לדעת? חוץ מזה, כבר הסברתי כמה פעמים שאני לא שייך לזרם ה"רוחני". אז לא ממש מטרידים אותי ייעודים רוחניים גלובליים. (אני גם לא הוגה יותר מידי בייעוד הגלובלי של היהודים)
או אכסיומה שרירותית של מישהו? מכיון שהיהדות קובעת שלכל בריה בעולם יש מטרה, אני מניח שמוגדרת מטרה גם לגויים. אבל אני לא רואה הכרח ב"ייעוד ברמה הגלובלית". אולי הגויים נבראו כ"תפאורת רקע"? אולי היו "ניסוי כלים" לפני בריאת היהודים? וכי מנין לי לדעת? חוץ מזה, כבר הסברתי כמה פעמים שאני לא שייך לזרם ה"רוחני". אז לא ממש מטרידים אותי ייעודים רוחניים גלובליים. (אני גם לא הוגה יותר מידי בייעוד הגלובלי של היהודים)
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.