אודליה יקרה ......
היי חומד ....... כן ביופסיה יכולה להיות גורם מטריד למדי ..... אבל ממש לא סוף העולם . אני מקווה ביומיים האחרונים לסיים את המגילה לליטל על איך לנהוג בכימו ולהעלים תופעות לוואי וכדומה .......שם גם ארחיב לגבי גורמים חודרניים בבית החולים . על הטירדה הנפשית כתבתי לך למטה , ואני מאד אמליץ לך לפנות לעצמך כמה שעות שקטות , כשכולם כבר ישנים אולי , עם מוסיקה נעימה , ולשבת מול דף נייר ולתאר שם את ההכי גרוע שיכול לקרות ...... ורשימה נוספת של מה הכי מפחיד אותך ...... פחדים שלא מוצאים לאור , יוצרים יותר נזק כשהם מקננים בפנים . ברגע שפרסת את פחדייך לפנייך , תוכלי להתמודד איתם ביתר קלות . תנסי .... כי תאמיני לי שכאמא רעייה ועוד תפקידים שביצעת בחייך , יש לך כושר התמודדות לא מעטה . ההבדל היחידי כרגע , זה שאת מתמודדת עם עצמך . קל להתמודד עם אחרים , יותר קשה לנו להתמודד עם העצמי . כשיטה להקל ... חישבי , מה ואיך את תקלי על ילדה בת 5 שצריכה לעבור ביופסיה כמוך ..... וחישבי מה ואיך את תוכלי להקל עליה על הפחד האמור . אני בטוחה שתימצאי כמה פיתרונות יצירתיים להקל עליה . ואז ...... תסבירי לעצמך , שבעצם בתוכך יש ילדה קטנה בגיל הזה . וממנה מגיעים הפחדים . ועתה תני למבוגרת שבך , לעזור לילדה הפנימית שלך באותה הצורה . העזרה נמצאת בתחומי הדימיון , כי הילדה הפנימית היא תת המודע . לדוגמא ... אם הילדה הפנימית מפחדת , לעיתים חיבוק עוזר , אל תחכי לחיבוק חיצוני , מיד תתקפלי לתנוחת עובר , חבקי עצמך דמייני שהילדה הפנימית שלך נמצאת בין ידייך , ולחשי לה דברים מרגיעים , כמו , זה שהיא לא לבד , זה שאת איתה שם לעזור לה ולאהוב אותה . בדיוק באותה צורה בה את מרגיעה ילד לפני ביקור בבית חולים . תנסי את זה ...... ותודיעי איך זה מרגיש . אנשים הנמצאים במרחב סרטני , אף אם זה בשולי סרטן , אחד המכנים שלהם , אלו אנשים העוזרים לאחרים , שמים את האחר וצרכיו קודם לעצמו . הסרטן בא להעיר אותנו ולהזכיר לנו , נוהל חשוב שמסבירים למעשה בכל טיסה ..... במקרה של סכנה בה צריך לשים מסכות חמצן , ראשית המבוגר צריך לשים על עצמו לפני שהוא שם על הילד שיושב לצידו , או לפני שהוא עוזר לנוסע אחר לחבוש את מסכתו . זה כלל ברזל , והסרטן בא ללמד אנשים שדי התרשלו בהבנת החוק הבסיסי הזה . אנו כנשים במיוחד , קל לנו לעשות לאחרים , קשה לנו לעשות לעצמנו , אז זה תרגיל התבונה שהסרטן מעניק לנו . הוא יוצר לנו חוסר ברירה אלא להתחיל לשים עצמנו במקום הראשון . ואני יכולה לומר לך שתגלי בסוף .... שכשאת נמצאת במצב טוב כתוצאה מהשגחתך וטיפולך , אז כל הקרובים אלייך נהנים יותר מאשר אם היית עושה להם ממקום שלך יש חוסר . ואם אנו כה רגילים להעמיד אחרים לפנינו , אז להתחיל להתפנות אל עצמנו זה עיניין של רצון ..... ואז תירגול . אם את מוטרדת ...... עיצרי , כנסי אל עצמך עד שתימצאי את הסיבות , הוציאי אותם מהחושך והתמודדי איתם באור . כי את מוטרדת ממחשבות שקיימות בך עצמך . תוציאי אותם , והתחילי ללוש . חיבוק ענק ממני נסי ונראה אם תחושי מעט שונה . המון אהבה .... אני נ.ב . כל תהליך רפואי חודרני וכואב ..... מידת כאבו היא ביחס למידה בה את נינוחה בתוכך . דהיינו , אני למשל הייתי נכנסת לגלי אלפא של התרגעות , מדברת אל הגוף , מסבירה לו מה הולך לקרות , ואז במהלך הבדיקה לחלוטין מכונסת בתוך תחושות גופי , ועוזרת להם להרפות כל פעם שיש תחושה של כאב . זה פשוט לעשות . רק צריך המון תירגול ..... הרעיון העיקרי ..... להרפות . זה פועל על אותו רעיון כמו הפנוזה לניתוח . וזיכרי ... אם את כל זמן ביצוע הביופסיה תצליחי לשמור על פה לח ורטוב מרוק .... זה הסימן שאת רגועה . מתח מתבטא בפה יבש ...... את מוטרדת כי בתוכך מקננים פחדים , לכשתצליחי להוציא אותם לאור ( לוא דווקא בפורום , מספיק לפנייך על נייר , או בפני חברה טובה )
