מסתבר שזה אופייני למדינות
שמעבר למסך הברזל (לשעבר).
למרות השנים שעברו, התושבים לא השתחררו מההווייה הקומוניסטית, כל דבר נראה להם חשוד, אנשים מתפרנסים בדוחק רב, בערב הכל נסגר בשעה מוקדמת מאד, בשעה 8 בערב כאילו שיש עוצר, הכל סגור, אפילו בתי קפה ומסעדות סוגרים מוקדם מאד. ממש מדכא.
היינו שם בעיר קטנה על גדות האגם בלאטון, זהו אגם הגדול בערך פי 3-4 מהכנרת וצמודים אליו מעינות מרפא שהמים מהמעיינות נשפכים לאגם. כפי שכתבתי קודם, ההזנחה במרחצאות המרפא שורה בכל. אין טיפה של טיפוח. לראות את ההזנחה ולחשוב איזו פנינה יכלה להיות אם היתה בידי איזה יזם מערבי.
השילוט גרוע ביותר, בקושי יש שלטים באנגלית, גם התמרורים בעייתיים, מהירות משתנה בלי התראה, כאילו שצריכים לדעת בלי התראה מראש שהגעת לסוף דרך מהירה, למרות שהדרכים המהירות הן לא בדיוק מהירות במושגים שלנו אבל בכל זאת, יש הבדל בין מהירות נסיעה בכביש פתוח לבין מהירות הנסיעה לקראת כניסה ליישוב, אבל אין תמרורים של כניסה לשטח בנוי או הגבלת מהירות או איזו שהוא מידע לנהג, ממש כלום.