טוב - אז עכשיו שאלה

[gils33]

טוב - אז עכשיו שאלה

יש לי קושי רב להתמודד עם כך שאני לא יודע מה קורה בפעוטון של הילדה. כל מטפלת חשודה בעיני. מבחינתי היא מכה,צועקת ועושה כל מיני דברים נוראים לילדים (זה הכל בראשי),מעולם לא היה שום תרחיש או סימן או עדות לכך. ביתי בת עשרה חודשים. עברתי את אותו תהליך עם הגדולים שלי,לא מראה בחוץ אבל חרד מבפנים. איך אתם עוברים את זה? האם עברתם דבר כזה? חלף לכם בראש או שאתם באים,שמים את הילד ושוכחים עד שאתם חוזרים מהעבודה? אני כל הזמן חושש או חושד שמשהו בעצם קורה....

 

[schlomitsmile]

כמו שסבתי ז"ל נהגה לומר- כל דבר במידה ../images/Emo13.gif טוב שאתה לא שאנן. מכאן ועד לחיות בחרדה- הדרך ארוכה. ילדים, ואפילו תינוקות, מספרים מה שלומם גם בלי מילים. אם מישהו היה מתעלל בה שם, היא היתה מגיבה בפחד בכל פעם שהיתה מתקרבת לשם. היית מבחין בשינויים בהתנהגותה- בשינה, בצורת המשחק, במצב-הרוח הכללי, באכילה. כל עוד היא מגיעה לפעוטון בשימחה, לא נראה לי שיש ממה לחרוד.

 

[gils33]

יש בזה משהו

לאחרונה החלנו לגלות למשל שהיא ממש לחוצה מהמיטה,איך שאני מתקרב למיטה היא מתחילה לצרוח. שאלנו את המטפלת - היא אומרת שאצלה היא ישנה מצויין. אז מה הבעיה יכולה להיות לדעתך..?

 

[schlomitsmile]

איך שאתה מתקרב למיטה היא מתחילה לצרוח? אז המיטה מלחיצה אותה או אתה? ../images/Emo8.gif

 

[gils33]

כנראה שמשהו במיטה

למרות שאני קצת מפחיד אבל היא רגילה

 

[schlomitsmile]

וברצינות- מה קורה כשמישהו אחר מנסה להשכיאותה לישון? אמא, סבתא, מישהו? לפעמים ילדים מגלים שאצל בנאדם אחד, בד"כ הורה, הם יכולים ללחוץ על כלמיני כפתורים מעניינים, ואז מה שהולך בקלות עם מישהו אחר-למשל מטפלת- הופך למאבק עם ההורה. אצלנו למשל, כשאבא משכיב לישון, זה הולך תוך 5 דקות. כשאמא- זה נגרר חצי שעה. אני עושה בדיוק מה שהוא עושה, אבל כמו שהבכור שלי אמר לפני 10 שנים, כשהיה בן 4- "עם אמא אני קטן, עם אבא אני גדול"

 

[gils33]

זה לא משנה עם מי

העניין הוא המיטה.... אצלי כמו אצלך מגיל 4 הם גדולים. ותאמינו או לא אני מאד עדין איתה ומלטף ומנסה והיא בשלה - צרחות

 

[schlomitsmile]

אבל המטפלת אומרת שאיתה היא הולכת לישון בנחת, נכון? או שאתה לא מאמין לה? אם אכן המטפלת דוברת אמת, כנראה שאין לגברת הצעירה בעיות בשינה או בעיות רגשיות, אלא מדובר במשהו ששייך ליחסים איתכם. לא נדיר אגב- הרבה ילדים לא מוכנים למשל לאכול משהו (ביצה/עגבניה/אחר) בבית, אבל כשהם אצל מישהו אחר- אוכלים ברצון. שיתוף או אי-שיתוף פעולה עם ההורים, לא נוגע רק לעניין עצמו, אלא הוא חלק ממערכת היחסים המורכבת הזאת. האם עד כה הלכה לישון בקלות? כי יכול גם להיות, שמדובר במאבק שלה על שליטה (מכירה את זה היטב...../images/Emo178.gif) כשאנחנו ישנים, אנחנו משחררים שליטה על עצמנו. יש ילדים שקשה להם עם זה, הם נאבקים בשינה, מנסים בכח להחזיק את עצמם ערים. זה יכול להיות מגיל 0 , ויכול גם להיות מאוחר יותר, כשהבנאדם הקטן מתחיל לתפוס שכשהוא ישן כלמיני דברים קורים בלעדיו.

 

[gils33]

ההסבר שלך נקרא לי

הגיוני לגמרי,היא הולכת בכיף לפעוטון וגם למטפלת אז כנראה שזה בא באמת ממקום של שליטה כי היא עושה הכל כדי להשאר ערה. אתמול היא נרדמה לי ביידים והתעוררה כשהנחתי אותה במיטה וחוזר חלילה, את האמת ואני מודה דיי שכחתי את הגיל הזה אצל הגדולים,אנחנו ממחזרים את עצמנו עכשיו. היא בהחלט נאבקת וממש חזק

 

[liza26]

קרבות על השינה

גם דידוש הקטנה שלי התחילה בקרב (יש איזה סנכרון תינוקות שאנחנו לא יודעים עליו) נלחמת בשינה בצורה נוראית גם בגן - המטפלת אמרה שהיא נרדמת לחצי שעה ואז מתעוררת ומעירה את כולם (אני לא ישנה-אפ'חד פה לא יישן) בבית היא פעילה מאוד - עד שמקרבים אותה לעגלה(על מיטה אין מה לדבר בכלל-רק בעגלה נרדמת) ואז מגיעות הצרחות מזל שהבקבוק קצת סותם לה את הפה היא נרדמת ומתעוררת, שוב נרדמת שוב מתעוררת עד שבסוף מותשת סופית החמה היחידה שלי שהגדולה היתה גם כזאת בגיל הזה היום היא מאבדת כיוון ב-19:30 ..... מה אני אומרת- כל עוד היא לא מגלה תופעות של חרדה, בכי, היסטריה כשהיא מתקרבת לגן או למטפלת- זה בסדר. יגיעו גם הימים שלחרדות הנטישה והיא גם תבכה כשתשאירו אותה שם....

 

[gils33]

רגע רגע לאט לאט

נעבור שלב שלב,למה לקפוץ ישר... סבלנות - גם ככה אני בחרדות

 

[schlomitsmile]

ואלה סינכרון תינוקות/פעוטות... אני כבר על סף קריסה...../images/Emo178.gif פיצקי שלנו, בן שנתיים ושלושת-רבעי, חזר בשבועות האחרונים להתעורר 2-3 פעמים בלילה. וזה לא נגמר במוצץ ולישון, כי הוא מעולם לא התעניין במוצץ. זה נגמר באמא גמורה, שמתחילה לפספס בתפקוד היומי שלה מרוב תשישות... אולי משהו במזג האויר?../images/Emo188.gif

 

[elotan]

המצב שלך עוד טוב

אצלי הגדולה מספרת שאחת המטפלות בגן מכה ומקללת אותה ובגלל שאי אפשר עדיין באמת להאמין לילדה ולדעת מתי היא דוברת אמת ומתי משקרת העניין הופך לדי מלחיץ שורה תחתונה, כמו שאמרה זאת שמעלי - אם היא הולכת בשמחה לגן כנראה שהכל בסדר. ואני מוסיף ואומר: ומצד שני, אין לך באמת שום דבר לדעת. הרי גם אם תשים מצלמות בכל הגן תמיד תמצא הפינה שלא תהיה מצולמת. אין לזה סוף. הבעיה היא שמצד שלישי: המון אנשים שיש להם מטפלת להורים כן שמים מצלמות ואז אוי ואבוי מה שהם רואים, מסכנים.

 

[gils33]

אז לשים או לא לשים?

בלבלת אותי לגמרי. השאלה הגדולה היא מה האחוזים שמשהו יכול לקרוא דווקא בגן הזה?

 

[schlomitsmile]

אחוזים לא משנים משנה אם כן או לא. ואם 47% שיכול להיות בגן הזה, אז מה?

 

[gils33]

אז אני בלחץ!!

איך יוצאים מהסבך הזה?

 

[schlomitsmile]

היא הולכת בשימחה לפעוטון? נראית מבוהלת כשמתקרבים/נכנסים לשם? אתה בקשר עם הורים אחרים? הילדים שלהם מגלים סימני חרדה בהתקרבם לפעוטון? בקיצור- יש לך סיבה קונקרטית להכנס לסבך הזה?

 

[gils33]

את האמת לא

זה האופי שלי להיות קצת היסטרי ורגיש בקטע הזה ספציפי. היא ממש הולכת בכיף

טיפול בחינם....תודה להיות אבא

זה קשה

 

[schlomitsmile]

../images/Emo6.gif ../images/Emo24.gif בד"כ, שום דבר ששווה באמת, לא בא בקלות ../images/Emo13.gif

 

[gils33]

זה כ"כ נכון

והם הכי שווים,מה יותר שווה מהם?! כלום,כל היתר שטויות.