טוב, אני רואה שאנשים כאן מתמהמהים משום מה
אז אקח את המושכות: מאמר של יוסי זיו:
http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2425155
"ניקח את הרופא האונקולוג הממשיך לעשן למרות שהוא יודע, מיד ראשונה, מהם נזקי העישון. אכן, האונקולוג הזה ממשיך לעשן למרות הידיעה, משום שהוא רוצה לעשן. אבל כעת בואו ונחשוב על מיליוני האנשים שאהבו מאוד לעשן ושהפסיקו לעשן: מדוע הפסיקו לעשן? ובכן, יאמר ליבוביץ, משום שהם רצו להפסיק לעשן, ואין לזה קשר לשום ידיעה ולשום עובדות. האומנם? אני חושב שחלק ניכר מהאנשים הפסיקו לעשן משום שהתוודעו לעובדות על הנזק הצפוי מעישון, ואלמלא היו נחשפים לעובדות הללו, ובהנתן העובדה שהם מאוד אוהבים לעשן, היו, ככל הנראה, ממשיכים לעשן. אם כן, הסיבה להפסקת העישון היא הידיעה על הנזקים שהעישון גורם והנה לנו ראיה לכך שלפעמים העוּבדות בהחלט משפיעות על הרצון, לפחות באופן סטטיסטי - והסברים סיבתיים סטטיסטיים הם הסברים לגיטימיים לחלוטין" -
אם הסיבה היא הידיעה כיצד יסביר הכותב שרק חלק מהאנשים שהתוודעו לעובדות על הנזק הצפוי מעישון הפסיקו לעשן. אם מדובר בעובדה שכביכול כופה עצמה על הרצון, היה עליה לכפות עצמה על כולם. והרי מי כמו האונקולוג את נזקי העישון, אך בוחר בכל זאת להמשיך לעשן? מכאן נובע שעובדה זו אינה חזקה יותר מרצונו של האדם להמשיך לעשן.
"אני חושב שההסבר שלי פשוט ומסתבר יותר (וכעת אני שמח שליבוביץ אינו כאן כדי לצעוק עלי שאינני מבין כלל). גם ה"קמפיין" המסיבי נגד עישון השפיע על חלק מאלה שהפסיקו לעשן - מכאן שאפשר ואפשר להשפיע על הרצון, ומכאן שאינו תמיד עניין בסיסי, ראשוני, שאין אפשרות לעשות לו רציונליזציה ולהשפיע עליו" -
כאמור, מדוע הקמפיין השפיע רק על חלק מן המעשנים?
"אני חושב ששינוי הערכים העמוק שהתחולל במעבר מן החברה המסורתית לחברה המודרנית נעוץ במידה רבה בהתפתחות מדעי הטבע, כלומר בגילוי עובדות חדשות, במתן הסברים סיבתיים חדשים, ובפיתוח תיאוריות חדשות. כך למשל, המעבר מתפישת עולם גיאוצנטרית, שבה כדור הארץ במרכז (והאדם במרכז המרכז) לתפישה הליוצנטרית, שהדיחה את כדור הארץ מהמרכז" -
עובדה היא שהיו שחשבו שהאדם אינו נזר הבריאה גם לפני הגילוי שכדוה"א מסתובב סביב השמש.
הסברים היסטוריוסיפיים על שינויי גישות בעקבות מהפכה או התפתחות כזו או אחרת אינם מעידים על השפעת המדע או המסקנות על הערכים אלא הם מעידים על הבחירה של האדם להיות מושפע מאותן התגליות ואפשר להסיק מכך אולי מסקנה סוציולוגית ותרבותית, שלפיה ההמון נוטה לשנות את עמדותיו בקלות על בסיס התגליות הללו, אך לא חלילה שהידע משפיע על הערכים.
"ליבוביץ טען שלערכים אין שום השפעה על הידיעה שיש לאדם - האומנם? ובכן, האם יצא לכם לדבר לאחרונה עם חוזר בתשובה ולדבר אתו על "אבולוציה" ר"ל? לפי ליבוביץ אבולוציה היא סתם עובדה כשאר העובדות ושעל כן היא כפויה על תודעת האדם - אבל נסו לדבר על כך עם חב"דניק. לא! לדידו האבולוציה אינה עובדה כלל וכלל, ולא יעזור כלום - כל ראיה שתביאו תדחה חד וחלק בנימוקים מנימוקים שונים. אם כן הערכים בהחלט משפיעים לפעמים על הידיעה שיש לאדם" -
הכחשתו של החב"דניק אינה משנה את המציאות. ליבוביץ' לא טען שאי אפשר להתווכח עם העובדות, הוא טען שאי אפשר לשנות אותן. גם אם יאמין בכל ליבו שאמת מתמטית היא שקר, הוא יכול להמשיך להכחישה עד מחרתיים.
"ליבוביץ היה ודאי אומר שהחב"דניק משקר, שהוא יודע שהאבולוציה היא עובדה - אבל ממתי יכול מישהו, ויהא חריף כמו ליבוביץ, לדעת מי משקר ומי אומר אמת?" -
כלל לא בטוח שליבוביץ' היא טוען שהוא משקר. אלא שלא משנה מה הוא סובר, תקפותה של האמת המדעית אינה מותנת בו או בכל מי שמבין אותה.
"אילו לא היה אלוהים טרנסצנדנטי אזי יכולנו, עקרונית, להכירו, והוא היה נהפך לאחת מאינסוף העובדות המוכרות לנו והכפויות על תודעתנו, ולפיכך היה נהפך לחסר ערך; שכן, כזכור, מה שהוא בעל ערך נתון לבחירתו הרצונית של האדם ואינו כפוי על תודעתו, ודווקא משום כך הוא ערך. תשכחו מהמחזירים בתשובה המנסים "להוכיח" את קיום האל - כי אם תהיה הוכחה לקיום האל, קיומו של האל יהפך לעובדה ככל העובדות, וכבר אמרנו שלפי ליבוביץ עובדות כפויות על תודעתנו ואינן ניתנות לבחירה, ועל כן אין להן ערך - ולכן, אם יוכח קיומו של האל, הוא יהפך לחסר ערך וחסל סדר הדת!" -
כאן כבר לדעתי אין הכותב מתווכח עם ליבוביץ' אלא לא מבין אותו. את הנקודה הזו ליבוביץ' מעלה בכתביו פעמים רבות. הבלבול שזיו יוצר כאן הוא בזיהוי של ערך עם הכרת האל: ערך אמנם מושפע אך ורק מן הרצון, אך לפי ליבוביץ' הערך אינו הכרת האל, שלכאורה מתבטאת בהכרה, אלא הכרת האל בקיום מצוות. מבחינת הכרת האל ייתכן מכיר את קונו ומתכוון למרוד בו, ויתר על כן, מבחינת ליבוביץ' גם אם היו מגלים צילומי וידאו שמוכחים כי היה מעמד הר סיני כפי שהוא מופיע בתורה, או להיפך, שכל הנאמר שם הוא בדיה, הדבר לא היה משנה את החלטתו לקיים מצוות, שזו היא החלטתו הערכית. צעד נוסף שליבוביץ' עושה כאן, ואולי זה מקור הבלבול, הוא לתהות במה בדיוק מאמין המאמין שאינו מקיים מצוות? והוא מעלה את הסברה כי כל עוד הדבר אינו מתגלם בעשייה, הוא הולך לכיוון של אמונה בזקן היושב בשמיים ומושך בחוטי העולם. נראה שגם הציטוט הבא מוכיח כי כאן טמונה אי ההבנה:
"אל מוּכר או שיכול להיות מוכר לאדם, נהפך לאליל, ועבודתו היא עבודה זרה" -
לפי ליבוביץ', בעקבות הרמב"ם, הכרת האל נעשית על דרך השלילה, ועבודתו - בחיוב המצוות.
אז אקח את המושכות: מאמר של יוסי זיו:
http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2425155
"ניקח את הרופא האונקולוג הממשיך לעשן למרות שהוא יודע, מיד ראשונה, מהם נזקי העישון. אכן, האונקולוג הזה ממשיך לעשן למרות הידיעה, משום שהוא רוצה לעשן. אבל כעת בואו ונחשוב על מיליוני האנשים שאהבו מאוד לעשן ושהפסיקו לעשן: מדוע הפסיקו לעשן? ובכן, יאמר ליבוביץ, משום שהם רצו להפסיק לעשן, ואין לזה קשר לשום ידיעה ולשום עובדות. האומנם? אני חושב שחלק ניכר מהאנשים הפסיקו לעשן משום שהתוודעו לעובדות על הנזק הצפוי מעישון, ואלמלא היו נחשפים לעובדות הללו, ובהנתן העובדה שהם מאוד אוהבים לעשן, היו, ככל הנראה, ממשיכים לעשן. אם כן, הסיבה להפסקת העישון היא הידיעה על הנזקים שהעישון גורם והנה לנו ראיה לכך שלפעמים העוּבדות בהחלט משפיעות על הרצון, לפחות באופן סטטיסטי - והסברים סיבתיים סטטיסטיים הם הסברים לגיטימיים לחלוטין" -
אם הסיבה היא הידיעה כיצד יסביר הכותב שרק חלק מהאנשים שהתוודעו לעובדות על הנזק הצפוי מעישון הפסיקו לעשן. אם מדובר בעובדה שכביכול כופה עצמה על הרצון, היה עליה לכפות עצמה על כולם. והרי מי כמו האונקולוג את נזקי העישון, אך בוחר בכל זאת להמשיך לעשן? מכאן נובע שעובדה זו אינה חזקה יותר מרצונו של האדם להמשיך לעשן.
"אני חושב שההסבר שלי פשוט ומסתבר יותר (וכעת אני שמח שליבוביץ אינו כאן כדי לצעוק עלי שאינני מבין כלל). גם ה"קמפיין" המסיבי נגד עישון השפיע על חלק מאלה שהפסיקו לעשן - מכאן שאפשר ואפשר להשפיע על הרצון, ומכאן שאינו תמיד עניין בסיסי, ראשוני, שאין אפשרות לעשות לו רציונליזציה ולהשפיע עליו" -
כאמור, מדוע הקמפיין השפיע רק על חלק מן המעשנים?
"אני חושב ששינוי הערכים העמוק שהתחולל במעבר מן החברה המסורתית לחברה המודרנית נעוץ במידה רבה בהתפתחות מדעי הטבע, כלומר בגילוי עובדות חדשות, במתן הסברים סיבתיים חדשים, ובפיתוח תיאוריות חדשות. כך למשל, המעבר מתפישת עולם גיאוצנטרית, שבה כדור הארץ במרכז (והאדם במרכז המרכז) לתפישה הליוצנטרית, שהדיחה את כדור הארץ מהמרכז" -
עובדה היא שהיו שחשבו שהאדם אינו נזר הבריאה גם לפני הגילוי שכדוה"א מסתובב סביב השמש.
הסברים היסטוריוסיפיים על שינויי גישות בעקבות מהפכה או התפתחות כזו או אחרת אינם מעידים על השפעת המדע או המסקנות על הערכים אלא הם מעידים על הבחירה של האדם להיות מושפע מאותן התגליות ואפשר להסיק מכך אולי מסקנה סוציולוגית ותרבותית, שלפיה ההמון נוטה לשנות את עמדותיו בקלות על בסיס התגליות הללו, אך לא חלילה שהידע משפיע על הערכים.
"ליבוביץ טען שלערכים אין שום השפעה על הידיעה שיש לאדם - האומנם? ובכן, האם יצא לכם לדבר לאחרונה עם חוזר בתשובה ולדבר אתו על "אבולוציה" ר"ל? לפי ליבוביץ אבולוציה היא סתם עובדה כשאר העובדות ושעל כן היא כפויה על תודעת האדם - אבל נסו לדבר על כך עם חב"דניק. לא! לדידו האבולוציה אינה עובדה כלל וכלל, ולא יעזור כלום - כל ראיה שתביאו תדחה חד וחלק בנימוקים מנימוקים שונים. אם כן הערכים בהחלט משפיעים לפעמים על הידיעה שיש לאדם" -
הכחשתו של החב"דניק אינה משנה את המציאות. ליבוביץ' לא טען שאי אפשר להתווכח עם העובדות, הוא טען שאי אפשר לשנות אותן. גם אם יאמין בכל ליבו שאמת מתמטית היא שקר, הוא יכול להמשיך להכחישה עד מחרתיים.
"ליבוביץ היה ודאי אומר שהחב"דניק משקר, שהוא יודע שהאבולוציה היא עובדה - אבל ממתי יכול מישהו, ויהא חריף כמו ליבוביץ, לדעת מי משקר ומי אומר אמת?" -
כלל לא בטוח שליבוביץ' היא טוען שהוא משקר. אלא שלא משנה מה הוא סובר, תקפותה של האמת המדעית אינה מותנת בו או בכל מי שמבין אותה.
"אילו לא היה אלוהים טרנסצנדנטי אזי יכולנו, עקרונית, להכירו, והוא היה נהפך לאחת מאינסוף העובדות המוכרות לנו והכפויות על תודעתנו, ולפיכך היה נהפך לחסר ערך; שכן, כזכור, מה שהוא בעל ערך נתון לבחירתו הרצונית של האדם ואינו כפוי על תודעתו, ודווקא משום כך הוא ערך. תשכחו מהמחזירים בתשובה המנסים "להוכיח" את קיום האל - כי אם תהיה הוכחה לקיום האל, קיומו של האל יהפך לעובדה ככל העובדות, וכבר אמרנו שלפי ליבוביץ עובדות כפויות על תודעתנו ואינן ניתנות לבחירה, ועל כן אין להן ערך - ולכן, אם יוכח קיומו של האל, הוא יהפך לחסר ערך וחסל סדר הדת!" -
כאן כבר לדעתי אין הכותב מתווכח עם ליבוביץ' אלא לא מבין אותו. את הנקודה הזו ליבוביץ' מעלה בכתביו פעמים רבות. הבלבול שזיו יוצר כאן הוא בזיהוי של ערך עם הכרת האל: ערך אמנם מושפע אך ורק מן הרצון, אך לפי ליבוביץ' הערך אינו הכרת האל, שלכאורה מתבטאת בהכרה, אלא הכרת האל בקיום מצוות. מבחינת הכרת האל ייתכן מכיר את קונו ומתכוון למרוד בו, ויתר על כן, מבחינת ליבוביץ' גם אם היו מגלים צילומי וידאו שמוכחים כי היה מעמד הר סיני כפי שהוא מופיע בתורה, או להיפך, שכל הנאמר שם הוא בדיה, הדבר לא היה משנה את החלטתו לקיים מצוות, שזו היא החלטתו הערכית. צעד נוסף שליבוביץ' עושה כאן, ואולי זה מקור הבלבול, הוא לתהות במה בדיוק מאמין המאמין שאינו מקיים מצוות? והוא מעלה את הסברה כי כל עוד הדבר אינו מתגלם בעשייה, הוא הולך לכיוון של אמונה בזקן היושב בשמיים ומושך בחוטי העולם. נראה שגם הציטוט הבא מוכיח כי כאן טמונה אי ההבנה:
"אל מוּכר או שיכול להיות מוכר לאדם, נהפך לאליל, ועבודתו היא עבודה זרה" -
לפי ליבוביץ', בעקבות הרמב"ם, הכרת האל נעשית על דרך השלילה, ועבודתו - בחיוב המצוות.