<><>><<
א. התאוריה המדעית היא זו שמלכתחילה מגדירה את אופן סיפוק התשובות. דרכי האימות עצמן שייכות לפרדיגמה המדעית השלטת.
ב. הצבע לי על מספר שטויות באתיקה. לגבי "מאמר תאולוגי מדיני" - זהו חיבור אדיר ורב חשיבות. הקריאה בו מספקת אינטרסים שונים ומגוונים, בלי קשר לכוונותיו של שפינוזה. החיבור הזה הוא אולי אחד מהבודדים בהיסטוריה שניתן לומר עליהם שהם על זמניים. לא רק שהוא מהווה פריצת דרך בחקר המקרא מבחינה היסטורית, לא רק שהוא מעמיק, לא רק שש בו חידושי תורה [ממש כך! ואתה יודע מה אמר הרב קוק על שפינוזה]], לא רק שהוא דוקומנט בעל ערך היסטורי לחקר המארנוס, אלא הוא פשוט מבריק. אני שולל הרבה ממסקנותיו, אך לא כל מה שאשלול הוא שטויות בעיני. אם היה כך, מה הייתי אומר על ליבוביץ? רוב דבריו אינם מקובלים עלי. אך אני תמיד אומר שהוא היה אדם גדול, אדם חושב, אדם כן וגיבור. אך טעה וטעה וטעה. נו אז מה?