תודה על קבלת הפנים,איזה כיף. שברתי את עצם הזנב(מצחיק,גם אני נקרעת-כשלא כואב לי)אמור להפסיק להפריע בעוד שבועים אבל עד עכשיו ,כבר שבועיים יושבת בבית ומטפסת על הקירות.
כואב בטירוף,לא לשבת ,לא לשכב,לא לעמוד(נשאר לרחף),אני על משככי כאבים כל הזמן-דיברתי על לרחף?
(הפסקתי לפני יומיים מפחד להיתמכר).ביום יום אני בסוף שנות העשרים-מתקדמת,עובדת כעצמאית-מה שאומר שהשבועיים האלה של ישיבה בבית עלו לי הרבה כסף-ואפילו לא הלכו על משהו טוב כמו חופשה. כבר די הרבה זמן לא הייתי בקשר רציני,יש עכשיו שניים על הפרק-אחד שמעוניין בי בטירוף ואחד שאני מעוניינת בו בטירוף(אבל עושה את כל הטעויות האפשריות)ו...עכשיו יש גם אותכם
יש טעויות.אם כל מה שאני רוצה ממישהו זה אותו וכל מה שאני מצליחה לשדר זה ,אל תתקרב .ומסקנות:הסקתי אבל זה לא עוזר לי ברגע האמת(התרגשויות התרגשויות)כשמרוב רצון הכל נעשה הפוך.אם כל הניסיון התהליך הוא תמיד אותו תהליך.הפיתרון:מישהו שיצליח לראות מעבר לזה,לא ייבהל ויעשה את הצעד או לחילופין ראה ערך למעלה-קצת אלכוהול . אם הייתי עושה מה שאני רואה לנכון כבר הייתי מצרפתת אותו מזמן.
לא סבלתי מזה אף פעם, אבל זה נשמע מאוד מבאס. בהחלט ממליץ לך לסבול קצת ולהמנע כמה שאפשר ממשככים. הגמילה מהם תהיה הרבה יותר קשה. עצמאית? יפה מאוד! זה כבר מעיד הרבה עלייך לדעתי. איזה עסק יש לך אם מותר לחטט ולשאול? ולגבי הקטע הרומנטי - ככה זה תמיד... מי שאנחנו רוצים זה לא תמיד מי שרוצה אותנו בחזרה
בפשטות הכי גדולה. חיים רק פעם אחת.... אם לא תנסי לא תדעי.... פשוט תזמיני אותו לשיחה וכמו שנאמר כאן קודם,לא בפאב השכונתי. ובכלל טיפ בשביל החיים תהיי את עצמך בלי משחקים, אבל אל תפחדי להיות אמיתית ברגשותייך. את תתני, ומי שיודע לקחת יודע גם להכיל.
את צודקת. זאת אני, שמפחדת... מצחיק שהמשפט הראשון שאמרתי עליו לחברות שלי, זה שיש לי הרגשה בסיסית שהוא לא יפגע בי. אני כביכול יודעת שהוא לא רוצה ולא מסוגל. תודה. באמת.