טוב גם אני מצטרפת

digabu

New member
כן, אבל גם מסיבת הזירוז לא היתה

עוזרת, שום דבר לא עזר חוץ מפיטוצין ביום שבת ירדו המים אבל לא התפתחו צירים, היתה איתי חברה שיודעת שיאצו, מה שלא עשו לי לנסות לזרז לא עזר, הקטנצ'יק ממש לא רצה לצאת. בסוף אחרי הפיטוצין שגם עבד מאד מאד לאט (לקח המון זמן עד שהגענו לפתיחה מלאה - 24 שעות) הוא הסכים לצאת בסוף. את רואה מה זה, את יודעת מה, אולי דווקא כן היינו צריכים את מסיבת הזירוז של מרסי. מה איתכם?
 
ובכן

ביום שיועד להיות מסיבת הזירוז (שהיה גם התל"מ שלי) הייתי גמורה מעייפות, וישנתי המון, מה שהתברר כמוצלח ביותר, מפני שבחצות התחילו צירים... באמת אולי הגיע הזמן שאני אכתוב פעם את סיפור הלידה שלי...
 

אפרת12

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif../images/Emo70.gif

מבינה אותך מצד אחד ומצד שני - אני מניחה שהזכרון יתעמעם האמת היא שהלידה שלי היתה לא קלה ולא כל כך בא לי לעבור עוד אחת. וגם ההריון, למרות שלא הציק לי במיוחד - זה לא מצב שהייתי רוצה להיות שרויה בו. אבל זו הדרך להשיג עוד אושר שכזה. לפני כמה ימים הסתכלתי על תמונות של סיון מגיל חודש וחצי וכל כך רציתי שוב כזה קטנצ'יק
מאז אני עושה סקר אצל כל הסובבות אותי: האם החשק הזה עובר אי פעם
אפילו אמא שלי, שהיא כבר סבתא רבא, אומרת שזה לעולם לא עובר. אני מאמינה שיום אחד תקומי ותגידי - בשביל זה אני מוכנה.
 
זה עבר לי בראש בשבוע הראשון

וזה עבר לי בצ'יק. ההוכחה: אני בהריון בשבוע 7. ויש לי את אסף, בן 4 חודשים וחצי.
 

משוש30

New member
שיו מזל טוב!! ../images/Emo65.gif

גם אני רוצה... (סקי סקי סקי...הדבר היחדים שמחזיק אותי מלהיכנס שוב להריון עכשיו)
 

פשושולה

New member
נראה לי כל כך קשה עוד אחד כזה

קטנצ'יק עכשיו, שזה ממש...מה הביטוי הנכון...מופרע/אמיץ (וכל אחד ישלים מה שמתאים לו...)
 
לא חצוף בכלל - הריון רצוי מאוד

לכל המתעניינות. ההריון שלי מאוד רצוי (אני כרגע בשבוע 7). אמנם אחרי הלידה של אסף, במשך השבוע וחצי הראשונים לא הבנתי איך אנשים עושים את זה לעצמם יותר מפעם אחת. וכמו שכתבתי זה התחלף לי מהר מאוד. אני לא משקרת לעצמי, אני בטוחה שזה יהיה קשה. אפילו מאוד. אבל אני בטוחה שנעבור את זה. אחרי הכל, האושר יהיה כפול. ולזו שכתבה שאולי זה מופרע/אמיץ: הכל בעיניי המתבונן. יש כאלה שמקנאות בי ובבעלולי שלא רק רצינו עוד ילד אלא שאנחנו ממששים את זה. יש כאלה שאומרות לי שאני משוגעת ושאני אתמוטט. לכולן אני עונה בחיוך ועונה שזו דייסה שאני בישלתי ואני גם אוכל אותה. יכול להיות שאם היום הייתי במצב אחר הייתי מסתכלת על מי שעושה את זה כמשוגעת. ויכול להיות ששבועיים לפני הלידה אני פתאום אלחץ אבל מה שבטוח זה שמתישהו התינוק הזה ייצא לאוויר העולם ואני ובעלולי נצטרך להתמודד. וכשיהיה קשה (ובטוח יהיה) נצטרך להבין שאנחנו רצינו את זה. אמא של אסף
 

lulyK

New member
ברוכה הבאה.

לא יודעת אם זה קורה לכולן, אבל בהחלט קרה לי. אחרי הלידה אמרתי לי', שהפעם הבאה רק קיסרי אלקטיבי (מפה לשם אני כבר מוכנה להתפשר על רופאה פרטית)
 

sipor

New member
קודם כל ברוכה הבאה !!

כבר ענו לך כולם והכל נכון- אנחנו שוכחות וזה מה שעוזר לנו לשרוד בחיים לא רק בלידה !!! וגם אחריה.. חלק שוכחות מיד וחלק לוקח כמה חודשים/שנים.. תני לזמן לעשות את שלו, את תבחשי בזה עכשיו כי כנראה שעדין לא עבר הזמן הדרוש לשכוח... אל תדאגי יהיו לך 3 ילדים בדיוק כמו שרצית והתקווה שהלידות הבאות יהיו הרבה יותר קלות.... אם את שואלת אותי אז אני מהדפוקות האלה ששכחו שניה אחריה שהתינוקת יצאה ואז כבר אמרתי שאין בעיה... אני יכולה לעשות עוד 20 !!!... אבל לא ידעתי כמה קשה לגדל אותם, שזה הרבה יותר מללדת אותם... והעלויות שלהם וכל הדברים האלה... אז נחכה קצת עד שהקטנטונת תגדל...
 
אולי זה לא חכמה

כי הלידה של שירי היתה יחסית קלה, אבל ברור לי שיהיו עוד ואת הבגדים שמתחילים להיות קטנים עליה אני כבר מדמיינת על יצור חדש. אבל בטח שלא מיד, לא עכשיו, עוד לא.
 

nubi

New member
../images/Emo6.gif

קודם כל-ברוכה הבאה. וזה עובר-חוסר החשק לעוד אחד. את לא תאמיני כמה מהר שוכחים ורוצים עוד אחד.
 
למעלה