איזו שמחה - ניצחון נוסף בטור דה פראנס והפעם לא אחרי ניצחון בספרינט בפוטופיניש, אלא אחרי ניצחון בבריחת יחיד כמעט 40 ק"מ, כולל ניהול מושלם של הקבוצה בבריחה.
סילבן אדמס והמנהלים הספורטיביים סותמים את הפה לכל המבקרים. א - ניצחון ראשון עם סיימון קלארק המבוגר שהיה חסר חוזה ולוקט על ידי הקבוצה שזכתה לביקורת על צירוף חבר נוסף למחלקה הגריאטרית. ב - הקבוצה שחרתה על דיגלה שיתוף רוכבים ישראלים וקנדים גם אם אין לכך תמיד הצדקה ספורטיבית ב-100 אחוז, זכתה לניצחון גדול עם הוגו הול הקנדי. הול כבר הראה את עצמו כשסיים שלישי בבריחה בקטע 13 כשנוצח על ידי מדס פדרסן בספרינט, נראה אולי לחלק מהפרשנים כרוכב אפור שמנצח לפעמים באליפות הנג"ש הלאומית, אבל מי שעוקב אחרי התוצאות שלו במרוצים רואה רוכב בעל יכולת טיפוס לא רעה בכלל שבמקרים רבים מסיים בשליש העליון של המרוץ. כלומר, רוכב יציב מאוד ובעל יכולות מגוונות. הן אף פעם לא מספיק טובות כדי להביא לניצחון, אבל כשהכוכבים מסתדרים במקום אז היכולת קיימת.
לצער הקבוצה פוגלסנג פרש בגלל פציעה מנפילה, אבל לעומתו פרום ממשיך במגמת השיפור והיום סיים כ-2:45 דקות אחרי חבורת המובילים, יחד עם לוצנקו ואנריק מאס ולפני רומן ברדה.
עוד נושא שהמבקרים אוכלים עכשיו את הכובע הוא התנהלות יומבו-ויסמה. אחרי שבירת פוגצ'ר שהייתה פעולה קבוצתית מעולה, שמענו היום את פוגצ'ר עונה לשאלה מדוע לא תקף בעליה האחרונה? (גם קונטדור הביע על כך ביקורת מרומזת ונראה שיש לו הרבה ביקורת על ההחלטות הטקטיות של פוגצ'ר) הוא ענה כי ראה שספ קוס חזק מאוד בעליה וידע שיש מקדימה את ווט ון ארט, כך שאין מה לבזבז הרבה כוח על התקפה שלא נראה שתצליח (וזאת לאחר שתקף מספר פעמים בעליה המוקדמת (בניגוד לדעת קונטדור). זה מראה שווט ון ארט הפך לנשק הסודי של הקבוצה. הוא יוצא די בקלות לבריחות, בגלל הספרינט והנג"ש האימתנים שלו, משתדל לא לעבוד יותר מדי חזק, לוקח את ספרינט הביניים ואז הוא נמצא בעתודה לעזור לווינגגרד. גם רוכב כמו פוגצ'ר יודע שאם יתקוף ויפתח פער של 20 שניות על וינגגרד וגם אם יחבור למקנולטי שהיה בבריחה, מספיק 5 ק"מ של נג"ש לוון ארט עם וינגגרד על הגלגל שלו כדי לסגור את הפער הזה.
