טור 2004 הנבחרים:
- פותח הנושא בועז שחר
- פורסם בתאריך
כמה נבחרים לדעתי
המצטיין - קלודן. למה? כי הוא הגיע כפועל של אולריך, נקרע בין התפקיד ליכולת בפירנאים, תיפקד בקבוצה עם בעיות פנימיות קשות ככל שהטור התחמם, ובסופו של דבר גילה יכולת מעולה. נותר רק לתהות כמה קרוב היה מגיע אם היה מגיע כמנהיג הקבוצה. אני יודע שתמיד אפשר גם לטעון שלא בטוח בכלל שבלחץ כמועמד הוא היה מתפקד טוב יותר או אפילו באותה מידה, אבל אין לזה סוף. המאכזב - מאיו. מילא הפער בין הציפיות ליכולת. אבל להתנהג כילד ששובר את הכלים ולא להלחם בשיניים ולהמשיך בכל הכח גם אם אין סיכוי לפודיום ועוד בפירנאים כשכל הבסקים ואחותם על המדרונות. תראה להם אופי ונחישות, אני מאמין שזה היה מספק אותם. הפועל - לנדיס או אזבדו? אני אוהב גם את אמא וגם את אבא. ההפתעה - ווקלר. בסוף איבד גם את הלבנה, אבל לדעתי המאבק שלו במיוחד בפירנאים, שם הצליח לחזור לדבוקת המובילים שוב ושוב והצליח לאבד זמן מינימלי כמה ימים, וכל זה כשהיה כל כך בולט שזה גדול עליו פיזית. גם הוא לא חלם לדעתי שיצליח להחזיק בצהובה אל תוך האלפים.
המצטיין - קלודן. למה? כי הוא הגיע כפועל של אולריך, נקרע בין התפקיד ליכולת בפירנאים, תיפקד בקבוצה עם בעיות פנימיות קשות ככל שהטור התחמם, ובסופו של דבר גילה יכולת מעולה. נותר רק לתהות כמה קרוב היה מגיע אם היה מגיע כמנהיג הקבוצה. אני יודע שתמיד אפשר גם לטעון שלא בטוח בכלל שבלחץ כמועמד הוא היה מתפקד טוב יותר או אפילו באותה מידה, אבל אין לזה סוף. המאכזב - מאיו. מילא הפער בין הציפיות ליכולת. אבל להתנהג כילד ששובר את הכלים ולא להלחם בשיניים ולהמשיך בכל הכח גם אם אין סיכוי לפודיום ועוד בפירנאים כשכל הבסקים ואחותם על המדרונות. תראה להם אופי ונחישות, אני מאמין שזה היה מספק אותם. הפועל - לנדיס או אזבדו? אני אוהב גם את אמא וגם את אבא. ההפתעה - ווקלר. בסוף איבד גם את הלבנה, אבל לדעתי המאבק שלו במיוחד בפירנאים, שם הצליח לחזור לדבוקת המובילים שוב ושוב והצליח לאבד זמן מינימלי כמה ימים, וכל זה כשהיה כל כך בולט שזה גדול עליו פיזית. גם הוא לא חלם לדעתי שיצליח להחזיק בצהובה אל תוך האלפים.
לפני שאני קורא בכלל מה כתבו
כאן האחרים...כדי שאוכל להשוות. קודם כל בתור "צעיר" בטור, צפיה מספר שתים בסך הכל, התחושה שלי היתה של התקדמות אדירה. אמנם סיימתי את הטור עדין בתשישות, אבל הכושר השתפר, הידע ויכולת הכניסה לענינים מעולים וזמן המסך עלה (אפילו התחברתי לכבלים במיוחד לטור). בסך הכל החזקתי מעמד עד הסוף, נהנה מכל רגע. אין לי כמעט ספק ששנה הבאה אני עם הצהובה. 1. הרוכב המצטיין - הבחירה הקלה. זה נראה בנאלי לבחור את ארמסטרונג אבל לדעתי אין פה ספק בכלל שצריך לבחור בו בגלל ולמרות. רק בגלל היותו ליגה אחרת מכולם, רוכב שאינו מחלק (כמעט) מתנות. יכול לנצח קטעים כמעט מכל הסוגים אם זה הפסגה, נג"ש, ספרינט. לא השאיר סיכוי לאף אחד. עבודת הכנה מושלמת. רהיטות, נחישות, רצון ספורטיבי עז. אדם. 2. הרוכב המאכזב - בחירה קשה אבל ממש לא אולריך. אולריך הוכיח שהוא ספורטאי ענק, רוכב גדול אבל בעוד ארמסטרונג מצליח להתעלות להיות ליגה בפני עצמו, אולריך ממשיך לתת את ההצגה של השני ובסיכום רק רביעי. המאכזבים הם כל אחד מהפייבוריטים שלא סיימו, שלא הצליחו להכניס מתח לטור בגלל פרישה כזו או אחרת. נכון כולם כנראה פרשו בגלל פציעות ופגיעות אבל זו בהחלט אכזבה בעיני. את התואר לוקח כנראה המילטון שלא מצליח ללמוד לשמור על עצמו. בעוד אצל כל האחרים הפציעות אולי מפתיעות, המילטון הוא ממש פארסה לחוסר היכולת לא להיפצע. נכון שלא תמיד הדבר בידיו אבל בעיני זה מספיק כדי לסיים כרוכב המאכזב. 3. הרגע המרגש - האם אני זוכר את כולם? לא בטוח. יש לא מעט רגעים גדולים - ויראנק על קו הסיום בניצחונו ההרואי, ארמסטרונג ובאסו בסיום הפיסגה הראשונה שהוכיחה מי הבוס, הדוורים בסיום הTTT עם ההתרגשות הקבוצתית והחיבוק של החבר שכשל, ארמסטרונג על פודיום הסיום וכנראה עוד ועוד. רגעים גדולים אבל כמעט כולם לא היו מספיקים כדי להפוך לרגע המרגש בהק הידיעה. אותי ריגש ווקלר בסיום שלב הההרים בו הצליח כנגד כל הסיכויים לשמור על החולצה הצהובה. המבט, ההתרגשות הזיעה שלו והסבל - כל אלו הכתירו את זה בעיני כרגע המרגש. ביחוד השמחה שלו בהתקרבו אל קו הסיום. עם כל הכבוד שלי לארמסטרונג - יש משהו יותר מדי מכני ונטול רגש במהלך הזכיה שלו בנצחון השישי. מדהים מרשים אבל לא הכי מרגש בטור הזה. 4. הרגע המכוער - אמנם לא ניצפה בטלביזיה אבל הרגע המכוער הוא בקלות זיכרון הסיפור של מקיואן המקלל וזועם על הרוכב שנפל מדמם שבור צלעות בכלל לא באשמתו ומפריע לו להגיע לספרינט הסיום כמו שתכנן. חוסר אנושיות בהתגלמותה. מראה הילדון החמוד שלו לא ריכך את הסיפור כהוא זה. 5. הפועל - גם כאן הבחירה כנראה די טבעית והולכת לUSPS. אם לה זה אז אחר. אם לא אזבדו אז לאנדיס. בעיני יזכר דווקא לאנדיס. המנוע המושך בשלבים האחרונים, היותר קשים. הנסיון להביא אותו לקו כמנצח שלב, הITT המדהים שלו. פועל על ויחד עם זה הישגים מרגשים ברגעים הכי קשים. גם אזבדו סיים בGC מדהים אבל התמונה של לאנדיס בחוד - לא מרפה ממני. 6. ההפתעה - קלודן. נקודה. חד משמעי, לא? 7. הרוכב הצעיר - לכאורה יש לזה דרוג טבעי בדמות החולצה הלבנה. בפועל, קרפטס כמעט לא קיבל חשיפה עד השלבים האחרונים כשנראה היה שהוא הולך לקחת את הלבנה. חוסר חשיפה גורם בעיני קצת חוסר הזדהות ולכן קשה לי לבחור בו. ווקלר מועמד די מתאים בזכות הנחישות שלו והרצון להחזיק בצהובה. למרות זאת, אני לא אבחר בו כי ה"טירוף" של הצהובה גרם לו דווקא לאבד את החולצה הלבנה. אני דווקא אלך על בונן. טור ראשון אם אינני טועה. שני ניצחונות שלב במירוץ שאינו טבעי למתחרה היותר חד יומי. הצליח לסיים כמו גדול את הטור ולנצח בספרינט היוקרתי מכל. הישג מרשים ביותר וצריך לתת גם רגע גדול בטור הזה לספרינטר.
כאן האחרים...כדי שאוכל להשוות. קודם כל בתור "צעיר" בטור, צפיה מספר שתים בסך הכל, התחושה שלי היתה של התקדמות אדירה. אמנם סיימתי את הטור עדין בתשישות, אבל הכושר השתפר, הידע ויכולת הכניסה לענינים מעולים וזמן המסך עלה (אפילו התחברתי לכבלים במיוחד לטור). בסך הכל החזקתי מעמד עד הסוף, נהנה מכל רגע. אין לי כמעט ספק ששנה הבאה אני עם הצהובה. 1. הרוכב המצטיין - הבחירה הקלה. זה נראה בנאלי לבחור את ארמסטרונג אבל לדעתי אין פה ספק בכלל שצריך לבחור בו בגלל ולמרות. רק בגלל היותו ליגה אחרת מכולם, רוכב שאינו מחלק (כמעט) מתנות. יכול לנצח קטעים כמעט מכל הסוגים אם זה הפסגה, נג"ש, ספרינט. לא השאיר סיכוי לאף אחד. עבודת הכנה מושלמת. רהיטות, נחישות, רצון ספורטיבי עז. אדם. 2. הרוכב המאכזב - בחירה קשה אבל ממש לא אולריך. אולריך הוכיח שהוא ספורטאי ענק, רוכב גדול אבל בעוד ארמסטרונג מצליח להתעלות להיות ליגה בפני עצמו, אולריך ממשיך לתת את ההצגה של השני ובסיכום רק רביעי. המאכזבים הם כל אחד מהפייבוריטים שלא סיימו, שלא הצליחו להכניס מתח לטור בגלל פרישה כזו או אחרת. נכון כולם כנראה פרשו בגלל פציעות ופגיעות אבל זו בהחלט אכזבה בעיני. את התואר לוקח כנראה המילטון שלא מצליח ללמוד לשמור על עצמו. בעוד אצל כל האחרים הפציעות אולי מפתיעות, המילטון הוא ממש פארסה לחוסר היכולת לא להיפצע. נכון שלא תמיד הדבר בידיו אבל בעיני זה מספיק כדי לסיים כרוכב המאכזב. 3. הרגע המרגש - האם אני זוכר את כולם? לא בטוח. יש לא מעט רגעים גדולים - ויראנק על קו הסיום בניצחונו ההרואי, ארמסטרונג ובאסו בסיום הפיסגה הראשונה שהוכיחה מי הבוס, הדוורים בסיום הTTT עם ההתרגשות הקבוצתית והחיבוק של החבר שכשל, ארמסטרונג על פודיום הסיום וכנראה עוד ועוד. רגעים גדולים אבל כמעט כולם לא היו מספיקים כדי להפוך לרגע המרגש בהק הידיעה. אותי ריגש ווקלר בסיום שלב הההרים בו הצליח כנגד כל הסיכויים לשמור על החולצה הצהובה. המבט, ההתרגשות הזיעה שלו והסבל - כל אלו הכתירו את זה בעיני כרגע המרגש. ביחוד השמחה שלו בהתקרבו אל קו הסיום. עם כל הכבוד שלי לארמסטרונג - יש משהו יותר מדי מכני ונטול רגש במהלך הזכיה שלו בנצחון השישי. מדהים מרשים אבל לא הכי מרגש בטור הזה. 4. הרגע המכוער - אמנם לא ניצפה בטלביזיה אבל הרגע המכוער הוא בקלות זיכרון הסיפור של מקיואן המקלל וזועם על הרוכב שנפל מדמם שבור צלעות בכלל לא באשמתו ומפריע לו להגיע לספרינט הסיום כמו שתכנן. חוסר אנושיות בהתגלמותה. מראה הילדון החמוד שלו לא ריכך את הסיפור כהוא זה. 5. הפועל - גם כאן הבחירה כנראה די טבעית והולכת לUSPS. אם לה זה אז אחר. אם לא אזבדו אז לאנדיס. בעיני יזכר דווקא לאנדיס. המנוע המושך בשלבים האחרונים, היותר קשים. הנסיון להביא אותו לקו כמנצח שלב, הITT המדהים שלו. פועל על ויחד עם זה הישגים מרגשים ברגעים הכי קשים. גם אזבדו סיים בGC מדהים אבל התמונה של לאנדיס בחוד - לא מרפה ממני. 6. ההפתעה - קלודן. נקודה. חד משמעי, לא? 7. הרוכב הצעיר - לכאורה יש לזה דרוג טבעי בדמות החולצה הלבנה. בפועל, קרפטס כמעט לא קיבל חשיפה עד השלבים האחרונים כשנראה היה שהוא הולך לקחת את הלבנה. חוסר חשיפה גורם בעיני קצת חוסר הזדהות ולכן קשה לי לבחור בו. ווקלר מועמד די מתאים בזכות הנחישות שלו והרצון להחזיק בצהובה. למרות זאת, אני לא אבחר בו כי ה"טירוף" של הצהובה גרם לו דווקא לאבד את החולצה הלבנה. אני דווקא אלך על בונן. טור ראשון אם אינני טועה. שני ניצחונות שלב במירוץ שאינו טבעי למתחרה היותר חד יומי. הצליח לסיים כמו גדול את הטור ולנצח בספרינט היוקרתי מכל. הישג מרשים ביותר וצריך לתת גם רגע גדול בטור הזה לספרינטר.
יאיר בן עמי
New member
אוונגרדי משהוא וללא הסברים-
1. ארמסטרונג - וירנק- קלודן 2. מקגי - הראס - המילטון - פטאקי - מאיו 3. וירנק בבסטיליה -ווקלר על הפלאטו דה ביי- ארמסטרונג בלה גראן בורנאן 4. ארמסטרונג הפטרון בקטע 18 (בודד בפסגה וכן אני מוכן להתנפלות) 5. לאנדיס - בארטולי - אולריך 6. ווקלר (בבדידות מזהרת בפסגה) 7. קרפטס (עם עובדות לא מתווכחים) אבל גם ווקלר וקאסר (כי עם עובדותת לא מתווכחים) הסברים בכתבת סיכום מחר באתר שלי.
1. ארמסטרונג - וירנק- קלודן 2. מקגי - הראס - המילטון - פטאקי - מאיו 3. וירנק בבסטיליה -ווקלר על הפלאטו דה ביי- ארמסטרונג בלה גראן בורנאן 4. ארמסטרונג הפטרון בקטע 18 (בודד בפסגה וכן אני מוכן להתנפלות) 5. לאנדיס - בארטולי - אולריך 6. ווקלר (בבדידות מזהרת בפסגה) 7. קרפטס (עם עובדות לא מתווכחים) אבל גם ווקלר וקאסר (כי עם עובדותת לא מתווכחים) הסברים בכתבת סיכום מחר באתר שלי.
איציק הופמן
New member
הנה בחירותי...
1. ויראנק: לדעתי הוא עשה את המאמץ הגדול ביותר להשיג את הישגו (וגם - כדי לא להיות נדוש) 2. המאכזב: פטאקי, למרות שיש רבים שמתמודדים על התואר, הרי שהוא הצליח להיכשל בכל החזיתות, כמעט ללא מאבק נראה לעין. פשוט נמוג. 3. המרגש: ווקלר מצליח לשמור על הצהובה בשלב לפלטו דה ביי. מי שלא ראה אותו רוכב כמו רפתן בעליה לחדר-האוכל אחרי חליבת בוקר (מנסיון, כמובן) לא ראה מאבק מימיו. 4.המכוער: הכתובות נגד ארמסטרונג על הכביש והמחוות הפוגעות מצד הקהל כלפיו. זה לא אופניים! 5. הפועל: פלויד לאנדיס. זה פועל זה? זה סופר דומסטיק בהתהוות! 6. ההפתעה: קלודן: האיש שהופיע כמטאור בשנת 2000 וגרם לנו לחשוב שנולד פה רוכב טורים מצטיין ואז נעלם, צץ לו פתאום ותפס מקום בפודיום. 7. הצעיר: קרפטס: השקט שלו והיכולת להיצמד אל חבורת הרוב כמעט עד הסוף מעוררים תקווה להמשך.
1. ויראנק: לדעתי הוא עשה את המאמץ הגדול ביותר להשיג את הישגו (וגם - כדי לא להיות נדוש) 2. המאכזב: פטאקי, למרות שיש רבים שמתמודדים על התואר, הרי שהוא הצליח להיכשל בכל החזיתות, כמעט ללא מאבק נראה לעין. פשוט נמוג. 3. המרגש: ווקלר מצליח לשמור על הצהובה בשלב לפלטו דה ביי. מי שלא ראה אותו רוכב כמו רפתן בעליה לחדר-האוכל אחרי חליבת בוקר (מנסיון, כמובן) לא ראה מאבק מימיו. 4.המכוער: הכתובות נגד ארמסטרונג על הכביש והמחוות הפוגעות מצד הקהל כלפיו. זה לא אופניים! 5. הפועל: פלויד לאנדיס. זה פועל זה? זה סופר דומסטיק בהתהוות! 6. ההפתעה: קלודן: האיש שהופיע כמטאור בשנת 2000 וגרם לנו לחשוב שנולד פה רוכב טורים מצטיין ואז נעלם, צץ לו פתאום ותפס מקום בפודיום. 7. הצעיר: קרפטס: השקט שלו והיכולת להיצמד אל חבורת הרוב כמעט עד הסוף מעוררים תקווה להמשך.
איציק הופמן
New member
חן חן למתחנפן, אבל מלאי הצמידים תם
הנה בחירתי
1) אולריך - רק על הנחישות שלו, אחרי שהיה חולה בפירנאים. פשוט מספר אחד! טוב נו גם ארמסטרונג. 2) מאיו, הראס 3) באסו לוקח את הקטע בפירנאים 4) הבריחה של הפלוטון למאיו, והספרינט של ארמסטרונג שלקח את קלודן 5) אזבדו, וויט 6) לנדיס 7) קרפטס ןעוד קטגוריה אחת האכזבה מהטור- שעשו את הנגד השעון השני רחוק מלהיות לגמרי מישורי!!!!
1) אולריך - רק על הנחישות שלו, אחרי שהיה חולה בפירנאים. פשוט מספר אחד! טוב נו גם ארמסטרונג. 2) מאיו, הראס 3) באסו לוקח את הקטע בפירנאים 4) הבריחה של הפלוטון למאיו, והספרינט של ארמסטרונג שלקח את קלודן 5) אזבדו, וויט 6) לנדיס 7) קרפטס ןעוד קטגוריה אחת האכזבה מהטור- שעשו את הנגד השעון השני רחוק מלהיות לגמרי מישורי!!!!
הבחירה שלי:
1. שלושת העומדים על הפודיום. על ארמסטרונג אין טעם להרחיב את הדיבור. קלודן, שהגיע כפועל של אולריך השאיר לו בעיקר אבק וגנב לו את ההצגה, ובאסו, שהיה אולי מועמד לעשירייה הפותחת, נתן פייט שקול ללאנס ולמעשה, כל איבוד הזמנים שלו לטובת לאנס היה בנג"ש (קבוצתי, אלפ דואז, ITT) 2. איבן מאיו 3. תומאס ווקלר מגיע בפלאטו דה-בייל ארבע דקות אחרי ארמסטרונג מלא חיוכים ומניף ידיים כאילו זכה בטור 4. כתובות הנאצה נגד ארמסטרונג על הכבישים. משחקי הכבוד בין סימאוני ללאנס 5. אזבדו - כל מילה מיותרת 6. קלודן ובאסו, ראו סעיף 1 7. קרפטס - זכה בצדק בחולצה הלבנה. רוכב צעיר, מוכשר ומגוון
1. שלושת העומדים על הפודיום. על ארמסטרונג אין טעם להרחיב את הדיבור. קלודן, שהגיע כפועל של אולריך השאיר לו בעיקר אבק וגנב לו את ההצגה, ובאסו, שהיה אולי מועמד לעשירייה הפותחת, נתן פייט שקול ללאנס ולמעשה, כל איבוד הזמנים שלו לטובת לאנס היה בנג"ש (קבוצתי, אלפ דואז, ITT) 2. איבן מאיו 3. תומאס ווקלר מגיע בפלאטו דה-בייל ארבע דקות אחרי ארמסטרונג מלא חיוכים ומניף ידיים כאילו זכה בטור 4. כתובות הנאצה נגד ארמסטרונג על הכבישים. משחקי הכבוד בין סימאוני ללאנס 5. אזבדו - כל מילה מיותרת 6. קלודן ובאסו, ראו סעיף 1 7. קרפטס - זכה בצדק בחולצה הלבנה. רוכב צעיר, מוכשר ומגוון
הנה שלי: ../images/Emo13.gif
1. לאנס כמובן- חזר ובגדול. 2.איכזב אותי תומס ווקלר- שביום האחרון של הטור איבד את החולצה הלבנה לרוסי הזה
. 3. הרגע המרגש שלי היה כשאולריך קיבל מהרכב של Us Postal כוס שמפניה, ושתה ממנה גם. זה רק מראה שלמרות הכל הם עדיין חברים. 5. פלויד לנדיס. נתן את הנשמה ללאנס, משך אותו בעליות, וקרע את עצמו בכל הזדמנות. שיםור משמעותי מהטור הראשון שלו לפני כמה שנים. 6.ההפתעה- תומס ווקלר. אף אחד לא נתן לילד הזה כל כך הרבה ימים עם החולצה הצהובה. ותודו שהוא עשה עבודה מעולה בלשמור אותה כמה שהוא יכל. 7.קרפטס..כי הוא זכה בסופו של דבר, אבל הנחישות של ווקלר גם הייתה מדהימה.
1. לאנס כמובן- חזר ובגדול. 2.איכזב אותי תומס ווקלר- שביום האחרון של הטור איבד את החולצה הלבנה לרוסי הזה
הבחירות שלי
1) לאנס ארמסטרונג 2) רוברטו הראס (נכון גם מאיו והמילטון פרשו, אבל נראה שהוא פרש עוד לפני שהטור התחיל). 3) טיילר המילטון מקבל קשה מאוד את ההודעה על פטירת הכלב שלו. 4) שויראנק הבריז לאקסל מרקס לאחר ששיתפו פעולה בבריחה. 5) ז'וזה אזבדו 6) ההפתעה מבחינתי זה שאריק זאבל לא ניצח אף קטע. 7) הרוכב הצעיר הטוב ביותר הוא ווקלר - הטבלה משקרת!
1) לאנס ארמסטרונג 2) רוברטו הראס (נכון גם מאיו והמילטון פרשו, אבל נראה שהוא פרש עוד לפני שהטור התחיל). 3) טיילר המילטון מקבל קשה מאוד את ההודעה על פטירת הכלב שלו. 4) שויראנק הבריז לאקסל מרקס לאחר ששיתפו פעולה בבריחה. 5) ז'וזה אזבדו 6) ההפתעה מבחינתי זה שאריק זאבל לא ניצח אף קטע. 7) הרוכב הצעיר הטוב ביותר הוא ווקלר - הטבלה משקרת!
ניסיון להכניס טור מצויין ל-7 שורות
1. המצטיין - ה- Maillot Jaune - החולצה הצהובה, אבא יו-יו ובגדול. 2. המאכזב(ים) - מאיו, המילטון, הראס - בגלל חוסר הספורטיביות וחוסר המנטליות. 3. הרגע המרגש - וויראנק נמצח שלב. ועוד רגע אחד שאהבתי. מאיו משחק בפורש/לא פורש. מחליט לעלות על האופניים ורוכבים מקבוצות אחרות מעודדים אותו ואפילו דוחפים אותו. התרגשתי לראות זאת וזה גם תרם לאכזבה הגדולה כשלא התייצב למחרת. 4. המכוער - סימאוני תוקף את הפלוטון בשלב האחרון. פתאטי. 5. הפועל - קלודן !! כן, כן, הוא הוגדר כפועל. 6. ההפתעה - ראה סעיף 5. 7. הצעיר - קרפטס רוכב מעולה. ווקלר שחקן נשמה מדהים. ב-2 ביולי 2005 קבוצת דיסקברי צ'אנל תנסה לנצח לאבא יו-יו את השביעי.
1. המצטיין - ה- Maillot Jaune - החולצה הצהובה, אבא יו-יו ובגדול. 2. המאכזב(ים) - מאיו, המילטון, הראס - בגלל חוסר הספורטיביות וחוסר המנטליות. 3. הרגע המרגש - וויראנק נמצח שלב. ועוד רגע אחד שאהבתי. מאיו משחק בפורש/לא פורש. מחליט לעלות על האופניים ורוכבים מקבוצות אחרות מעודדים אותו ואפילו דוחפים אותו. התרגשתי לראות זאת וזה גם תרם לאכזבה הגדולה כשלא התייצב למחרת. 4. המכוער - סימאוני תוקף את הפלוטון בשלב האחרון. פתאטי. 5. הפועל - קלודן !! כן, כן, הוא הוגדר כפועל. 6. ההפתעה - ראה סעיף 5. 7. הצעיר - קרפטס רוכב מעולה. ווקלר שחקן נשמה מדהים. ב-2 ביולי 2005 קבוצת דיסקברי צ'אנל תנסה לנצח לאבא יו-יו את השביעי.
הנבחרים
1. ארמסטרונג - ללא ספק הוא הצטיין, גם בטיפוסים גם בנג"שים וגם בספרינטים, הוא לא השאיר סיכוי למתחרים האחרים. 2. אני חושב שיש יותר מאכזבה אחת - הרוכבים המאכזבים: מאיו, המילטון, הראס ואולריך. 3. הרגע הכי מרגש לדעתי היה כשיו. אס. פוסטל רכבו וניצחו בנג"ש הקבוצתי. 4. כשמאיו פרש בפעם הראשונה (לפני שהוא התחרט) - הוא פשוט ירד מהאופניים בלי סיבה הגיונית לפרוש. 5. בחירה קשה - לנדיס, אזבדו, הינקאפי ועוד רוכבים, אני לא מצליח להחליט 6. ההפתעה הכי גדולה השנה הוא קלודן, אף אחד לא הכיר אותו בכלל לפני הטור. הוא בא כפועל וסיים מקום שני, הוא מאוד הפתיע אותי. 7. לדעתי הרוכב הצעיר שהיה הכי טוב הוא ווקלר. למרות שבסוף הוא לא זכה בחולצה הלבנה הוא הצליח לשמור על החולצה הצהובה גם בחלק מהשלבים ההרריים.
1. ארמסטרונג - ללא ספק הוא הצטיין, גם בטיפוסים גם בנג"שים וגם בספרינטים, הוא לא השאיר סיכוי למתחרים האחרים. 2. אני חושב שיש יותר מאכזבה אחת - הרוכבים המאכזבים: מאיו, המילטון, הראס ואולריך. 3. הרגע הכי מרגש לדעתי היה כשיו. אס. פוסטל רכבו וניצחו בנג"ש הקבוצתי. 4. כשמאיו פרש בפעם הראשונה (לפני שהוא התחרט) - הוא פשוט ירד מהאופניים בלי סיבה הגיונית לפרוש. 5. בחירה קשה - לנדיס, אזבדו, הינקאפי ועוד רוכבים, אני לא מצליח להחליט 6. ההפתעה הכי גדולה השנה הוא קלודן, אף אחד לא הכיר אותו בכלל לפני הטור. הוא בא כפועל וסיים מקום שני, הוא מאוד הפתיע אותי. 7. לדעתי הרוכב הצעיר שהיה הכי טוב הוא ווקלר. למרות שבסוף הוא לא זכה בחולצה הלבנה הוא הצליח לשמור על החולצה הצהובה גם בחלק מהשלבים ההרריים.
IlanShacham
New member
והבחירות שלי ../images/Emo13.gif
1. ארמסטרונג - זה לא יכול להיות אחרת. 2. מאיו, הראס והמילטון שפשוט לא הגיעו לטור. גם פטאקי היה מאוד מאכזב, אבל הוא לא פגע בעניין בטור כמו החבר'ה הנ"ל. 3. ווקלר חוצה את קו הסיום אחרי יום קשה בפירנאים כשהחולצה הצהובה שלו לעוד יום, עם חיוך ענק על הפנים. ה timecheck השני של לאנס באלפ ד'אוז - זה היה הרגע בו היה ברור סופית שהטור שלו. 4. סימיאוני תוקף בתחילת השלב האחרון בנסיון להרוס את החגיגה. 5. פלויד לנדיס - כמו הארנב של דורסל - ממשיך וממשיך וממשיך... 6. קלודן 7. קארפטס. אם מורידים את הבריחה של ווקלר וקאסאר, ואת ארבע הדקות שאיבד כשנתקע בקבוצה של מאיו, הרי שהוא הגיע ביתרון של 14 דקות על יריביו.
1. ארמסטרונג - זה לא יכול להיות אחרת. 2. מאיו, הראס והמילטון שפשוט לא הגיעו לטור. גם פטאקי היה מאוד מאכזב, אבל הוא לא פגע בעניין בטור כמו החבר'ה הנ"ל. 3. ווקלר חוצה את קו הסיום אחרי יום קשה בפירנאים כשהחולצה הצהובה שלו לעוד יום, עם חיוך ענק על הפנים. ה timecheck השני של לאנס באלפ ד'אוז - זה היה הרגע בו היה ברור סופית שהטור שלו. 4. סימיאוני תוקף בתחילת השלב האחרון בנסיון להרוס את החגיגה. 5. פלויד לנדיס - כמו הארנב של דורסל - ממשיך וממשיך וממשיך... 6. קלודן 7. קארפטס. אם מורידים את הבריחה של ווקלר וקאסאר, ואת ארבע הדקות שאיבד כשנתקע בקבוצה של מאיו, הרי שהוא הגיע ביתרון של 14 דקות על יריביו.
מיקי בר אור
New member
הנה
1- ארמסטרונג, יעקוב "אני בבריחה" פיל אפילו שלא סיים את הטור... 2- צ'יפוליני, רציתי לשמוע את האריה שואג בפעם האחרונה 3- הינקפי עושה "מצב-רוח" בסוף הנג"ש הקבוצתי 4- הקהל באלפ דואז 5- לאנדיס 6- העזיבה של המילטון, מאיו ושות' 7- טום "טומי" בונן, בן 24, 192 ס"מ, 80 ק"ג ועדיין עבר את ההרים כדי לקחת ניצחון שני בטור ועוד בשדרות האליזה.
1- ארמסטרונג, יעקוב "אני בבריחה" פיל אפילו שלא סיים את הטור... 2- צ'יפוליני, רציתי לשמוע את האריה שואג בפעם האחרונה 3- הינקפי עושה "מצב-רוח" בסוף הנג"ש הקבוצתי 4- הקהל באלפ דואז 5- לאנדיס 6- העזיבה של המילטון, מאיו ושות' 7- טום "טומי" בונן, בן 24, 192 ס"מ, 80 ק"ג ועדיין עבר את ההרים כדי לקחת ניצחון שני בטור ועוד בשדרות האליזה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.