רוני של השלוש
New member
טיול לבית החולים ../images/Emo193.gif
חייבת לספר לכן על הטיול הכתתי שהצטרפתי אליו לפני שבוע וחצי כהורה מלווה. אחד מבתי החולים האזוריים (שהגן של הבנות שייך לאותו הארגון שביה"ח שייך אליו) הזמין את הגן לסיור שילמד את הילדים על בית החולים. היו צריכים הורים מלווים, יובל התחננה שאצטרף, אז באתי. תהיתי ביני לבין עצמי איך יעשו סיור לכל כך הרבה ילדים - מה, יעבירו אותם בין חדרי החולים? מסכנים המאושפזים שהדבר האחרון שהם צריכים הוא חבורת ילדים עליזים ורעשניים על הראש שלהם
אז לא. לא עברנו בין החדרים, אלא הם לקחו חדר כנסים גדול ריק וארגנו בו "תחנות" - תחנה אחת לכל נושא, ובו איש צוות של ביה"ח (אח, אחות, טכנאי, תזונאית, וכו') שמסביר. היתה תחנה של 911 בה שוטר הסביר מתי מצלצלים ל-911 (מספר החירום), תחנה בנושא חדר ניתוח, תחנה של תזונה, רנטגן, שמירה על נקיון ורחיצת ידיים... וגולת הכותרת התחנה האחרונה בתור - חדר יולדות! הביאו לתחנה גריל מחמם עם תינוק פלסטיק, ועריסת-קופסה ובה עוד שני תינוקות. בעריסה בקבוק תמ"ל עם הלוגו של חברת התמ"ל ופטמה חד"פ, וכמו כן בקבוקי משחק להאכלה. אני עומדת מאחורי הקבוצה עם תמר במנשא וממלאת את פי מים. האחות מסבירה לילדים שכשאמא צריכה ללדת היא הולכת לבי"ח. היא פונה ליובל ושואלת "את זוכרת שהלכת לבקר את אמא בבי"ח כשנולדה לכם התינוקת?" יובל מסתכלת בה בתמיהה ועונה "כן, אבל לא זאת... את מאיה הלכנו לבקר". האחות מסתכלת עליי בפרצוף מלא
ואז פונה ליובל שוב ושואלת "לא הלכת לבקר את אמא בבי"ח?" יובל אמרה לה "לא, היא לא נולדה בבית חולים". האחיות (שלוש במספר) התחילו להחליף צבעים ולעשות פרצופים של צפרדעים ירוקות. "אז איפה היא נולדה?" השאלה כבר היתה מופנית אליי, אז עניתי "בבית". מפה התחיל דיון על האם זה היה מתוכנן או לא, ויובל זכתה לתגובה "וואו, זה באמת מאוד יוצא דופן כי רוב התינוקות נולדים בבית החולים" (סחה על הדה-לגיטימציה ללידות בית). עברנו לתינוק שעל הגריל. האחות מסבירה "פה אנחנו שמים את התינוק אחרי שהוא נולד כי חשוב לחמם אותו ורק אחרי שהוא מתחמם הוא חוזר לאמא שלו" (שוב, ממלאת פי מים ורוצה לצעוק עליה שאם היו שמים את התינוק מראש על האמא שלו במקום לקחת אותו ישר ולרחוץ לו את כל הורניקס הוא לא היה מתקרר מלכתחילה). "אח"כ אנחנו עוטפים את התינוק ומפה הוא עובר לעריסה. אנחנו מאכילים את התינוקות עם בקבוקים קטנים כאלו, אתם רואים ילדים? מי רוצה לנסות להאכיל את התינוק? הנה, זה מאוד חשוב לנו לדעת שהתינוק יכול לעכל את הפורמולה (אני עד עכשיו בהלם שהיא השתמשה במלה הזו) ולעשות קקי ופיפי" בשלב הזה היא קולטת אותי עושה
בשקט ושוחקת את שיניי, ואני יכולה לראות את הגלגלים שלה מתחילים להסתובב בראש... המממ... זאתי גם ילדה בבית, גם שמה את התינוקת במנשא, היא בטח מיניקה! אני אגיד משהו על זה: (אחרי שנתנה נאום בן 10 דקות על חשיבות הפורמולה והבקבוקים היא אומרת בקצרה רבה) "יש שתי דרכים להאכיל תינוקות, האמא יכולה לבחור להניק או לתת בקבוק. זה רק האמא בוחרת לפי מה שהיא רוצה. בואו ילדים, מי רוצה להחזיק את התינוק? מי רוצה לעזור להאכיל אותו מהבקבוק?" לא ידעתי אם לצחוק או לבכות (לבכות, לבכות). זה החינוך המצויין שמקבלים ילדי הגן... משהו משהו.
חייבת לספר לכן על הטיול הכתתי שהצטרפתי אליו לפני שבוע וחצי כהורה מלווה. אחד מבתי החולים האזוריים (שהגן של הבנות שייך לאותו הארגון שביה"ח שייך אליו) הזמין את הגן לסיור שילמד את הילדים על בית החולים. היו צריכים הורים מלווים, יובל התחננה שאצטרף, אז באתי. תהיתי ביני לבין עצמי איך יעשו סיור לכל כך הרבה ילדים - מה, יעבירו אותם בין חדרי החולים? מסכנים המאושפזים שהדבר האחרון שהם צריכים הוא חבורת ילדים עליזים ורעשניים על הראש שלהם
