סיפור שהיה כך היה ...
ביום רביעי בסביבות חמש אחרי הצהריים עליתי על צ`לסי ויצאנו לדרך, לגבי הדרך אין הרבה לספר, כולה נעשתה על הכביש (להזכירכם ילדים וילדות צ`לסי היא נקבת ק.ט.מ בנפח 400 סמ``ק)... הרבה חול, הרבה חום, הרבה מצוקים כאלו ואחרים ובעיקר הרבה שיממון ושעמום. הנסיעה לקחה ארבע שעות לערך (כולל עצירות ועיכובים מיותרים) סה``כ לפי חישוב שלי נסעתי על 85-90 ממוצע... הנסיעה עצמה היתה ללא ספק הרפתקה, מי שלא רכב על ק.ט.מ לאילת לא יודע ויברציות מה הן... באיזשהו שלב כבר לא הרגשתי את האופנוע ובנוסף לזה כבר לא הרגשתי שאני על האופנוע, ללא ספק היתה נסיעה קשה ומתישה כאשר בשעתה האחרונה כבר נכנסתי לתוך העלטה (יעני חושך). שמתי פעימותי לכיוון החוף הדרומי כדי למקם שם את האוהל ותאמינו או לא כאשר הגעתי לשם וכבר לא ראיתי בעיניים ניסיתי לעשות סיבוב בכורכר שעל החוף וצ`לסי חמקה מבין אצבעותי ונפלה על צידה הימני (פדיחה אבל הייתי גמור) בקיצור, מבין כל האנשים במדינה שיכלו להיות במקום הנפילה קרה המקרה ונפלתי ליד אבי (קומבינה) ניסני, לאלו מבינכם שלא יודעים אבי הוא בהחלט סוג של אלוף אשר רוכב על ק.ט.מ 250 ולאחרונה זכה במקום ראשון בתחרות טיפוס הגבעה כאשר הוא מקפץ לו לגובה של 170 ומשהו מטר... בכל אופן אכלתי משהו ובשארית כוחותי הקמתי אוהל זרקתי לתוכו הכל ונרדמתי... יום חמישי הקיצותי למשמע הזריחה ופניתי לכיוון מועדון הצלילה, שם התחלתי בצלילות מ-8:30 עד ארבע אחרי הצהריים, ארבע צלילות סה``כ לעומקים שונים וזמנים שונים, שווה לאללה מומלץ להפליא. לקראת ערב להקת ה``גמלים`` הגיעה לאילת, נפגשנו ב``יאכט-פאב`` והתכוננו להופעה בלילה שהתחילה ב-00:30 בערך היתה הופעה טובה שלאחריה חזרתי לכיוון מועדון הצלילה (כי כל הציוד שלי היה שם) בעיפותי כי רבה נרדמתי שם על החוף בתוך שק שינה וכאשר התעוררתי בחמש בבוקר גיליתי כי מנוולים בני בליעל גנבו את כל רכושי למעט הקסדה המעיל והאופנוע, התחלתי לחפש מטלטלי לאורך החוף ובדרך חזרה דרך הכביש, כמאתיים מטר לפני המועדון התחלתי למצוא שיירה של ציוד זרוק בהתחלה את תיק הכלים של צ`לסי ואחר כך את תוכנו, אחרי ארבעים מטר גם את התיק עם הבגדים ואחריו את הפאוץ` עם המסמכים (רשיונות,ת.ז. וכו`), רק שלא היה בו כלום, המנוולים לקחו הכל ....למעט.... הם השאירו בפנים את המפתחות של האופנוע.... פפווווווו. שמח וטוב לב החזרתי ת`דברים למועדון, עליתי על צ`לסי ונסעתי לבטל כרטיס אשראי, סלקום ושאר עניינים שכאלו. דרך אגב, למי שיקלע למצב דומה או בערך תדעו את זה : המשטרה באילת מה זה לא בקטע של לעזור, הייתי ממש צריך להתנצל על כך שהגעתי להתלונן לפני המה שהיא לא הייתה שם. אה, שאר האופנועים הגיעו בלילה על הטנדר XT350 DR350 DR650 ואז ביום שישי לאחר שסיימתי את עינייני הדיווחים למינהם עלינו על האופנועים מצויידים ומוגנים ונסענו צפונה לכיון האגם הנעלם או הנסתר, בסופו של דבר לא מצאנו שום אגם, לא נעלם ולא נסתר אבל זה כי לא קיבלנו הנחיות נכונות הוא אמור להיות שם ! היה חום אימים משהו שלא יאמן ממש סיוט, קיצור דפקנו טיול של שעתיים וחצי וחזרנו גמורים, סחוטים, מרוחים ומבושלים היטב... לקראת ערב ירדנו לים, אני נשארתי שם וכל השאר חזרו להופעה, אני ישנתי עד יום למחרת ב-8:00 בבוקר שזה אומר שהייתי ממש עייף אם לא התעוררתי מהזריחה ועוד המשכתי לתוכה. יום שבת הוזמנו להשקה של אופנועי ים, אני ויתרתי והלכתי לצלול עוד קצת, בדיעבד מסתבר שזה היה חכם כי בסוף לא נתנו להם לעלות על האופנועים (למרות שאמרו מראש שכן..) בסביבות 15:00 התחלנו להעלות ת`אופנועים על הטנדר והעגלה והתחלנו במסע הביתה... אני יודע זה היה סיפור ארוך ולא הכל נכלל בו... אבל ! היה אחלה ולי היה עמוס הרפתקאות. מיס, אני מקווה שהצלחתי למענך להעביר את רוח הדברים לפחות ולא שוטטתי סביב בסיפורים חסרי מעוף ועניין... וזהו...
מחזירה לך תשובה למייל... Miss Mor