טיפולי פוריות - האם בכל מחיר?

קטניפ

New member
טיפולי פוריות - האם בכל מחיר?

לפני כמה ימים התפרסמה ידיעה על כך ששרת הבריאות שוקלת מחדש את כל המדיניות של קופות חולים ביחס למימון טיפולי פוריות לנשים מעל גיל 40. הטיעון שהציג השרה היה כי העלות לאישה היא כמיליון שקל וכי סיכוי ההצלחה נמוכים מאוד.
הטוקבקים סערו וטענו כי זו פגיעה בזכותה של אישה להרות ולהביא ילדים לעולם.
בדיון שהתפתח מסביב לשולחן ארוחת הצהריים אצל אימי היתה הסכמה בקרב הנוכחים כי יש צדק לא מבוטל במחשבה המחודשת הזו, וכי ייתכן שיש לשקול הגדרת קריטריונים שונים לאישה שיש לה כבר ילדים לבין מי שטרם ילדה.

ואתם? מה דעתכם בנושא?
 
זהו דיון חשוב מאוד


כי הוא באמת נוגע בנפשן וגורלן של נשים רבות שמתקשות (בלשון המעטה) להרות ולהביא ילד לעולם, אך אני גם מודעת מאוד לעלויות הגבוהות של טיפולי הפוריות.
למען הגילוי הנאות, אחיינית שלי נעזרה בטיפולי פוריות כדי להרות וללדת את בתה וזאת באמצעות תרומת זרע. היא נשואה והבעיה היא של הבעל ולכן יש לה עדיפות בטיפולים, אך רצה הגורל והיא לא מצליחה להרות שוב. האכזבה היא קשה כי היא יודעת שבתה תגדל כבת יחידה ולא יהיו לה אחים יותר. זה כואב וזה מתסכל והטיפולים גם כואבים ויקרים.
אז הדילמה היא באמת גדולה. ליבי ליבי יוצא אל כל אישה שבמשך שנים על גבי שנים מנסה להרות והיא לא מצליחה ומנסה את כל הטיפולים שבעולם ואת כל הניסיונות ואפילו עד לחו"ל הן מגיעות ולפעמים שום דבר לא עוזר והן נאלצות להרים ידיים עם כל הכאב. אני אישית מכירה כמה נשים מלבד אחייניתי, עם בעיות פוריות ואני מכירה את הנושא ממש מקרוב.
יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהטיפולים האלה הם מאוד מאוד יקרים ולפעמים צריך לחשוב האם לא עדיף להקדיש את הכסף הזה לילד שכבר נולד מאשר להשקיע אותו בסיכוי שילד חדש יוולד. זאת שאלה מאוד בעייתית על גבול המוסרי או לא מוסרי. אני לא מסוגלת לענות עליה
 

Aronsona

New member
שלום לך קטניפ

אני משוכנע כבר די הרבה זמן שמעבר לגיל 42 צריך למצוא דרך ולהפסיק את טיפולי הפוריות. והסיבה מבחינתי היא אחרת.
בשנים האחרונות הייתי "ליד" 3 נשים שעברו טיפולי פוריות. הנשים הללו התחילו את טיפולי הפוריות בגיל 36 או 37. 2 מהן מתו בגלל סיבוכים בגיל 42 והשלישית היתה חסרת הכרה איזה שבוע גם בגלל סיבוך.
נדמה לי שזו גם סטטיסטיקה שצריך להתייחס אליה מעבר למחיר ולסיכויי ההצלחה, למרות שאני לא מכיר את הסטטיסטיקה המלאה.
 

קטניפ

New member
זו נקודה חשובה מאוד

הטיפולים הללו מסוכנים מאוד לנשים ובהרבה מקרים ילדים שנולדים כתוצאה מההפריות הללו נולדים עם פגמים.
זה אולי לא נעים לומר לא אבל המדינה צריכה לדעת לעשות גם את זה.
 
האמת היא שלא נתתי דעתי על הסיכונים

במקרה של האחיינית שלי היא בכלל לא הייתה מוכנה להגיע אפילו לטיפולים מסוכנים אלא היא פשוט וויתרה.
אבל כמו שאמרתי, השאיפה הזאת לילד היא כל כך כל כך חזקה וקמאית שאינני יודעת אם מבחינה מוסרית יש לנו את הזכות למנוע אותה משיקולים כלכליים. שאלה קשה.
 

קטניפ

New member
השאלה היא האם המדינה צריכה לממן אותם

זו השאלה המהותית בעייני.
אני עוד מעט בת 40 ואין לי ילדים עדיין.
הבדיקות הרפואיות שלי לא מעודדות והרופאה רמזה שיכול להיות שיהיו בעיות
ודווקא למרות כל זה אני לא חושבת שהמדינה צריכה לממן טיפולים ללא יצירת מנגנוני פיקוח כל שהם.
ללא קביעת קריטריונים.
 
בהקשר לקריטריונים, אין לי ספק בכלל שאת צודקת

קריטריונים וסדרי עדיפויות חייבים להיות. אין דין אישה שאין לה ילדים בכלל, כדין אישה שיש לה כבר ילד או שניים.
תמיכה צריכה להיות סלקטיבית כדי לתת זכות בסיסית לכל אישה להביא ילד אחד לעולם.
כמו כן, הפיקוח על כל טיפולי ההפריה צריך להיות אדוק וקפדני יותר.
 
למעלה