אז ככה
זה התחיל כשהם הגיעו ודבר ראשון בחיוך ערמומי אמרו "אה.... את המלצרית שלנו היום... מסכנה" אבל אז עוד לא ידעתי מה הולך להגיע.. ראש השולחן היתה אישה אחת המגעילות שנתקלתי בחיי והיא זו שדחפה את כל השאר להתלונן. הם היו בערך 20 אנשים קרובי משפחה, אחים דודים וילדים. היא בקשה קפה הפוך חזק חזק חזק מאוד ובעוד אני לוקחת את שאר ההזמנה היא צועקת לי 10 פעמים תוך כדי "אבל שיהיה חזק!!" כמובן, לא יכולתי להביא את כל ההזמנה. כל פעם שהבאתי עוד 5 כוסות קפה האחרים התלוננו איפה הקפה שלהם ("אז עוד צחקתי ואמרתי שאני מצטערת אבל אין לי כיסים..) זאת עם הקפה החזק התלוננה שהקפה חזק מדי. הבאתי לה תוספת חלב. היא שפכה את כל החלב לבפנים. עכשיו הקפה היה חלש מדי. כמובן שמיד אחריה הנשים האחרות באותו שולחן גם גילו פתאום שהקפה חזק\חלש מדי. הבאתי לה תוספת קפה. מישהי רצתה מים. הבאתי לה מים - אחרת נזכרה שהיא גם רוצה מים. הבאתי לה מים - עוד אחת נזכרה שהיא רוצה מים... המילקשייק לא סמיך. הסלט הרטיב את הטוסט. את כל התלונות והבקשות הנ"ל הם צעקו לי ממרחק כשלקחתי הזמנה משולחן אחר ובקושי יכולתי להתרכז כשברקע צעקות "מלצרית! מלצרית!" ואני מסמנת להם שעוד שניה אני איתם והם ממשיכים "מלצרית! מלצרית!" הבוסית שלי החליטה שאני לא יכולה לקחת עוד הזמנות עד שהם לא הולכים ושמלצריות אחרות יקחו את יתר השולחנות וככה הפסדתי עבודה נוספת ונורמלית. בסוף כשהם רצו לשלם הם התחילו לזרוק עלי את הכסף כל אחד בנפרד, זה על הטוסט וזה על קפה ושוקו וזה על התה והמילקשיק ככה בלאגן שלם. בסוף היה חסר על קפה אחד בגלל שהם גם התחילו להתפזר לא באותו זמן ומישהי אחת הלכה ושכחה שהיא שתתה 2 כוסות קפה והשאירה לאחרים כסף על קפה אחד והם לא רצו לשלם!! כבר הייתי על סף התמוטטות עצבים מהם עד שהיחיד הנורמלי בשולחן שם הלך אחרי למטבח ונתן לי כסף על הקפה החסר.. המקום נראה כמו אחרי מלחמה!! מיותר לציין שמאחר שכל אחד שילם בדיוק על מה שהוא הזמין הם בקושי השאירו טיפ ומכיוון שלא היו לי שלחנות אחרים יצא ששעתיים עבדתי בהתנדבות. אחר כך ישבתי ליד המחסן שלנו כמה דקות לעשן סיגריה ולהרגע וחזרתי עם כוחות מחודשים כי אכן הלקוחות האחרים לא אשמים... שבוע לאחר מכן הם הגיעו שוב והמלצרית האחרת שהיתה איתי התעלמה מהם אז לא היתה לי ברירה אבל אחרי 5 דקות הם התחילו שוב עם התלונות שלהם שהלכתי לבוסית שלי והודעתי לה שאני לא מוכנה בשום אופן לשרת אותם. אז היא שרתה אותם בעצמה ולה משום מה... הם לא התלוננו כל כך הרבה...
זה התחיל כשהם הגיעו ודבר ראשון בחיוך ערמומי אמרו "אה.... את המלצרית שלנו היום... מסכנה" אבל אז עוד לא ידעתי מה הולך להגיע.. ראש השולחן היתה אישה אחת המגעילות שנתקלתי בחיי והיא זו שדחפה את כל השאר להתלונן. הם היו בערך 20 אנשים קרובי משפחה, אחים דודים וילדים. היא בקשה קפה הפוך חזק חזק חזק מאוד ובעוד אני לוקחת את שאר ההזמנה היא צועקת לי 10 פעמים תוך כדי "אבל שיהיה חזק!!" כמובן, לא יכולתי להביא את כל ההזמנה. כל פעם שהבאתי עוד 5 כוסות קפה האחרים התלוננו איפה הקפה שלהם ("אז עוד צחקתי ואמרתי שאני מצטערת אבל אין לי כיסים..) זאת עם הקפה החזק התלוננה שהקפה חזק מדי. הבאתי לה תוספת חלב. היא שפכה את כל החלב לבפנים. עכשיו הקפה היה חלש מדי. כמובן שמיד אחריה הנשים האחרות באותו שולחן גם גילו פתאום שהקפה חזק\חלש מדי. הבאתי לה תוספת קפה. מישהי רצתה מים. הבאתי לה מים - אחרת נזכרה שהיא גם רוצה מים. הבאתי לה מים - עוד אחת נזכרה שהיא רוצה מים... המילקשייק לא סמיך. הסלט הרטיב את הטוסט. את כל התלונות והבקשות הנ"ל הם צעקו לי ממרחק כשלקחתי הזמנה משולחן אחר ובקושי יכולתי להתרכז כשברקע צעקות "מלצרית! מלצרית!" ואני מסמנת להם שעוד שניה אני איתם והם ממשיכים "מלצרית! מלצרית!" הבוסית שלי החליטה שאני לא יכולה לקחת עוד הזמנות עד שהם לא הולכים ושמלצריות אחרות יקחו את יתר השולחנות וככה הפסדתי עבודה נוספת ונורמלית. בסוף כשהם רצו לשלם הם התחילו לזרוק עלי את הכסף כל אחד בנפרד, זה על הטוסט וזה על קפה ושוקו וזה על התה והמילקשיק ככה בלאגן שלם. בסוף היה חסר על קפה אחד בגלל שהם גם התחילו להתפזר לא באותו זמן ומישהי אחת הלכה ושכחה שהיא שתתה 2 כוסות קפה והשאירה לאחרים כסף על קפה אחד והם לא רצו לשלם!! כבר הייתי על סף התמוטטות עצבים מהם עד שהיחיד הנורמלי בשולחן שם הלך אחרי למטבח ונתן לי כסף על הקפה החסר.. המקום נראה כמו אחרי מלחמה!! מיותר לציין שמאחר שכל אחד שילם בדיוק על מה שהוא הזמין הם בקושי השאירו טיפ ומכיוון שלא היו לי שלחנות אחרים יצא ששעתיים עבדתי בהתנדבות. אחר כך ישבתי ליד המחסן שלנו כמה דקות לעשן סיגריה ולהרגע וחזרתי עם כוחות מחודשים כי אכן הלקוחות האחרים לא אשמים... שבוע לאחר מכן הם הגיעו שוב והמלצרית האחרת שהיתה איתי התעלמה מהם אז לא היתה לי ברירה אבל אחרי 5 דקות הם התחילו שוב עם התלונות שלהם שהלכתי לבוסית שלי והודעתי לה שאני לא מוכנה בשום אופן לשרת אותם. אז היא שרתה אותם בעצמה ולה משום מה... הם לא התלוננו כל כך הרבה...