טלומר ואריכות ימים

[Sophalin]

הא רגע נכון

התבלבלתי.
התכוונתי למה שאורך חיים ארוך יגרום לאבולוציה איטית?
למיטב הערכתי הצנועה, מה שיקבע אבולוציה איטית הוא סך הצאצאים שמעמיד כל פרט ותוך כמה זמן הוא מתחיל ליצר צאצאים פוריים

כלומר יתכן מין של בעל חיים שחי 100 שנה אבל מתחיל להביא צאצאים תוך שנה נניח. אני מניח שסיכויי ההשרדות שלו גבוהים יותר

 

[רני שרוני]

מה הסיכוי שהוא ימצה את 100 השנים?

ולא ימות מתאונה, מחלה או כטרף...
במילים אחרות איזה לחץ סלקטיבי לארכת חיים יופעל עליו אם הוא בכל מקרה לא חי כ"כ הרבה.

 

[Sophalin]

לא ממש הבנתי את השאלה או את הקשר

אם נניח שהיצור חי 100 שנה ב"אופן טבעי" כלומר ללא תאונות או טרף. והמחלה שהורגת אותו לבסוף נובעת מזקנה (התמוטטות מערכות נניח שהורגות אותו או הורסות לו את המערכת החיסונית או משהו כזה)

אם הוא מתחיל להביא צאצאים בגיל שנה נניח, והוא מביא נניח צאצא כל שנה, זה אומר שאחרי 100 שנה יהיו לנו המווווווווווווווווווווווווווווון מופעים של היצור נכון? סיכויי ההשרדות גבוהים כי כל אחד מהיצורים האלה הוא קצת שונה מאבותיו - אלו שהשינוי בהם יהיה מתאים לסביבה ישרוד בסיכוי גבוה יותר.

 

[John the Savage]

כי מה שיקרה זה

שהדורות המבוגרים יתחרו עם הדורות הצעירים על אותם המשאבים.

לצורך הדיון, בוא נניח שתוחלת החיים של האורגניזם בפועל (אחרי שלוקחים בחשבון טורפים ומחלות) תהיה גבוהה ... עשרות רבות של שנים אם לא 100 שנה. כי אילו, כפי שציין רני, תוחלת החיים בפועל תהיה רק כמה שנים בודדות, זה קצת מייתר את הדיון.

אז אנחנו מניחים שאותו מין חי בפועל, בתנאי הסביבה הרגילים שלו, קרוב ל-100 שנה. מה שאומר שהדור הצעיר חי ביחד עם סבא של סבא של סבא של... (וכו'). עכשיו, אפשר לבחון במצב הזה שני מקרים נפרדים. אפשרות אחת היא שהמין פורה רק בשנים הראשונות לחייו, אבל ממשיך לחיות עד גיל 100. במצב הזה הדורות המבוגרים ממשיכים להתקיים ולצרוך משאבים. כל צאצא צעיר שנולד צריך עכשיו להתחרות על אותם משאבים גם עם הסבא של הסבא של הסבא שלו, מה שמקטין את סיכויי השרידות של הצאצא ופוגע בהתפתחות ובשרידות של המין. במילים אחרות, מין שהפרטים שלו ממשיכים להתקיים עשרות דורות מבלי להיות פוריים "יורה לעצמו ברגליים" ומחבל בסיכויי השרידות שלו.

האפשרות השניה היא שבני אותו מין ממשיכים להיות פוריים למשך כל חייהם. במצב הזה, בכל דור חדש יתערבבו גנים של פרטים שעברו 100 דורות של אבולוציה ביחד עם כאלו מלפני 100 דורות. מכיוון שאבולוציה משמעותה שינוי בשכיחות האללים באוכלוסיה לאורך זמן, הסיטואציה בה הדורות המבוגרים יותר ממשיכים להעמיד צאצאים, משמעותה שינוי איטי הרבה יותר בשכיחות האללים באוכלוסיה, כלומר אבולוציה איטית יותר. You can't win either way.

 

[Sophalin]

אוקיי ומה עם סיטואציה

שבה המין נשאר פורה כל חייו נניח אבל רמת הפוריות יורדת. אם בשנים הראשונות כל שנה מגיע צאצא אחד ואחרי נניח 5-10 שנים זה יורד ל1 לשנתיים, 1 ל-3 וכן הלאה עד שבגיל מסויים זה מפסיק אבל ממשיכים לחיות נניח עוד קצת

 

[John the Savage]

לא בטוח שזה יעזור

תקבל בעל חיים עם פוריות נמוכה, בממוצע, על פני תקופת החיים הכוללת שלו, ועדיין הדורות המבוגרים ימשיכו להתחרות בדורות הצעירים ולתפוס משאבים. בשביל להמחיש את ההשפעה של זה, בוא נתאר לעצמינו אוכלוסיה שחיה בסביבה נתונה. בשביל לפשט את הסיפור, נניח שהסביבה היא יציבה פחות או יותר (תנאי סביבה משתנים קצת יסבכו את העניין, אבל עדיין זה לא ישנה ברמה העקרונית). סביבה יחסית יציבה מאפשרת לקיים כמות מסויימת של פרטים בנישה אקולוגית ספציפית, מה שאומר שהאוכלוסיה תגיע לשיווי משקל זמני עם הסביבה. אם נניח שהסביבה מאפשרת לקיים אוכלוסיה בגודל X, ואורך החיים הממוצע הוא 100 דורות, זה אומר שבכל דור יש אפשרות רק ל-X/100 צאצאים לשרוד ולהגיע לבגרות (לעומת X/5, נניח, אם תוכלת החיים היא 5 דורות).

אני לא אומר שדבר כזה לא יכול לקרות, אבל בשביל שזה יקרה צריך להיות יתרון הישרדותי ממשי לחיים ארוכים כאלו. יש סיבות לכך שהרבה בעלי חיים לא מביאים צאצאים פעם אחת ומייד מתים, כמובן (סתם לדוגמה, טיפול בצאצאים. אבל יש גם סיבות נוספות), אבל בהנחה שאין כאן אסטרטגיה הישרדותית שהופכת חיים על פני 100 דורות לנחוצה, זה יהיה בעיקר חסרון.

 

[רני שרוני]

פלישה של מוטנט

הצגת דוגמה טובה!

נראה שהאפשרות הלא סבירה שהצגת רגישה לפלישה של מוטנט שיגדיל קצת את הפיטנס על חשבון תוחלת חיים וישתלט על האוכלוסיה.