חיבוק והבחנה
דובונית יקרה
אין לי מילים שינחמו אותך. שולחת לך חיבוק שאולי קצת יעזור. קטונתי.
בדיוק היום דיברתי עם חברה טובה מאוד וסיפרתי לה על ההפלה האחרונה שעברתי והיא גם סיפרה שעברה הפלה. היא ובעלה נשאים לגן בעייתי ולכן עשתה בדיקה והפסיק הדופק מהבדיקה. מה הסיכויים?
ברור שהסיכון קיים ולכן צריך לנוח אחרכך אבל זה כלכך מייאש, לאבד את ההריון "על דבר כזה".... (הבדיקה שלהם יצאה תקינה, דרך אגב)
דיברנו על הפספוס, האכזבה, התסכול. ובכינו המון.
אני מתארת לעצמי שהתחושות קשות מנשוא.
בהמשך השירשור קראתי ממך המון תחושות של כעס. זה הכי מובן והגיוני ואפילו מתבקש כרגע.
רק רוצה להגיד לך שתשימי לב מתי הכעס משתלט על השאר. כי הכעס הוא הדרך של הנפש שלך כרגע להתמודד אבל להיצמד אליו זה לא טוב לטווח הארוך.
יש בהחלט כעס (אני הייתי בודקת דרך לתבוע או לפחות לדווח על הרופא)
שלא ישתמע שאני חושבת שאת לא צודקת, כי זו לא הכוונה שלי.
רק לומר לך שלדעתי עבורך יהיה יותר בריא בשלב מסוים לשחרר את הכעס ולהתרכז בתחושות העצב ובאובדן עצמו.
מאחלת לך כוחות להמשך הדרך, שבסופה תצאי בידיים מלאות.
אורית